מגזין

מוציא את האבק

אמן הטכנו Dusty Kid הגיע לתקלט בארץ במסיבת טבע. נדב לשם סוקר את פועלו ומסביר למה זה כלל לא מובן מאליו לראות את התופעה המועדונית הזו יוצאת החוצה

מאת נדב לשם. 18-10-2010

תגיות: טכנו, Dusty Kid

מי ששמע על טכנו שמע על DUSTY KID, ילד הפלא של סצינת הטכנו העולמית. זה לא סתם ביטוי או משחק מילים שנשען על שם הבמה של פאולו אלברטו לוד האיטלקי, זוהי עובדה מוגמרת שמבוססת על הדירוג של ביט פורטל, על לוח הזמנים העמוס לעייפה של אושיית הטכנו, על המחיר הגבוה שהוא גובה על סט. כשמדובר על סט לייב, כלומר מוסיקה שנוצרת על הבמה ונבנית בהדרגה בהתאם לתגובת הקהל, אצל DUSTY KID  התגובות תמיד מרקיעות שחקים.

תמונות:מיקי גורשומובתמונות:מיקי גורשומוב

לפני מספר חודשים כתבתי כאן על המעבר המפתיע של מוסיקת הטכנו מהחדרים האפלים של אירופה ליערות הירוקים-מצהיבים של ישראל. אני מרגיש שאני חייב להתוודות ולומר שמעט חששתי לפני ההופעה הראשונה של DUSTY KID  בטבע הישראלי. הדי ג''י,מפיק, אומן בחסד הזה כבר הרעיש את הברזילי ז"ל שלוש פעמים עד כה, אבל זה רק טבעי שמועדון חשוך ומעושן  יארח אומן עם סגנון מוסיקלי ייחודי כל כך, קלאבי כל כך, אלקטרוני כל כך. זה מאוד לא טבעי שאומן שכזה יפציץ את חזונו בטבע הפתוח, שמזוהה עם צלילים מלודים וחופשיים יותר ולא עם סאונד שנשמע כמו פרוייקט של מהנדס מכונות בטכניון, מקצועי, חד מדיוק ושונה מאוד אך עם זאת איטי ומתכתי.

חששותי התבדו במהרה. מהטרק הראשון ועד האחרון הרוח הסתווית שנשבה בחלקה הצפוני של ארץ הקודש ליוותה את הצלילים החלליים, והנעימה את נפשם המסוחררת של 2000 החוגגים שכיבדו את המוסיקה המעולה של DUSTY KID בשאגות שמחה וביזבזו כל שבב אנרגיה ששמרו לסט האגדי הזה. מהרמקולים בקעו בבוקר יום שבת מוסיקה שונה, ייחודית מאוד, כמובן שהבייס ליין היה נמוך והקצב איטי, אבל הצלילים הפסיכלדים מאוד, ההשפעות הקלאסיות של פסנתר וכינור, השורשים האסיד- ג'זסיסטים של הטכנו האירופאי והטירוף הכללי במוסיקה של הילד המאובק התאימה כמו כפפה ליד החמה והאוהבת של הטבע.   

זה ממש לא מובן מאליו שאומן בדמותו של DUSTY KID  מנגן באירוע שנערך בחוץ. למעשה זה אקט מהפכני ומדהים בעוצמתו שמוסיקת טכנו הפכה למי שהיא הפכה בארץ. אירועים ארוכים וקצרים, גדולים וקטנים, מוצלחים וכושלים, כולם אירועים שנערכים תחת כיפת השמיים בונים את התוכנית המוסיקלית שלהם על טהרת הטכנו. חשוב להבין שזה לא מובן מאליו שאמן בסדר גודל של DUSTY KID  שרגיל לנגן במגה מועדוני ענק בארצות הברית ואירופה, לקבל יחס של כוכב רוק ולישון במלונות פאר עם הכול כלול, נוסע לנגן באיזה יער שעתיים וחצי צפונה מתל אביב. אינני רוצה להטעות ולכן חשוב לציין: תמיד היה טכנו בארץ, גם לפני שהמוסיקה הזאת הפכה לעניין של קבע בכל רמקול שנשאר מעודכן בצו האופנה האלקטרוני. תמיד יהיה טכנו בארץ, גם אחרי שהפופולאריות הגואה שלו תרד והקצב הנמוך יחזור להיות נחלתו הבלעדית של המועדון, אבל היציאה האגרסיבית של הטכנו החוצה אל האוויר והשמש מתוך המועדון היא תופעה חסרת תקדים בקנה מידה עולמי.

פאולו אלברטו לוד נולד בתחילת שנות ה80  באי סרדיניה שבאיטליה, וכבר בגיל 6 החל ללמוד פסנתר וכינור. הוא למד מוסיקה באקדמיה ולמעשה רק ב2004 החל לעסוק במוסיקה אלקטרונית. ב2007 יצא עם הפרויקט הנוכחי שלו, DUSTY KID , ומאז הוא לא מפסיק לטפס בסולם המעמדות הטכנואידי. האלבום האחרון שלו שיצא ב-2009  A raver's diary, נחשב ללא פחת מיצירת אומנות ופריצת דרך אלקטרונית. לדבריו של הילד האלבום בנוי כמו לילה של חוגג, מהרגע בו נפגש עם חברים ועד הרגע בו הוא חוזר הביתה אחרי לילה של הוללות.

 הדיג''י הסורר נראה כמו... בחורה. ממש ככה, הוא בעצמו אומר שהוא ילדה שלכודה בגוף של גבר. יש לו אוסף נעליים והאומנים שהוא הכי אוהב הם בוב דילן וסיימון וגרפינקל. התיאור הזה הוא לא בדיוק של הדי ג'י הפרוע שחלמתם עליו מסניף קוק בשירותים של איזה מגה מועדון. אולי זה מה שמעניק לו את הסגנון הייחודי כל כך, את מה שהופך לאפשרי את השילוב, שעד שהאיטלקי החביב יצר אותו, נשמע בלתי אפשרי. הוא בונה לעצמו את הצלילים ולא דוגם אותם משירים וסרטים אחרים, כשהוא מבקש להכניס ליריקס, מילים לטרקים שלו הוא כותב אותם בעצמו. הבחור\ה מנהל מעצמת טכנו קטנה משל עצמו.  

תמונות: מיקי גורשומובתמונות: מיקי גורשומוב

אפילוDUSTY KID   בעצמו מגדיר את המוסיקה שלו כ"סוג של טכנו עם השפעות מרוסנות של שנות ה80 משולבות באסיד האוס מתובל במינימל ". הגדרה נוספת למוסיקה שלו מתפרשת בתרגום חופשי להלן:" לפעמים זה נשמע כמו טריפ פסיכודלי משנות ה60, לפעמים זה נשמע כמו אלקטרו טראש שמן וסתמי משנות ה80, לפעמים זה נשמע כמו רכבת טכנו ישנה, לפעמים זה נשמע כמו משהו אחר, תמיד זה נשמע כמו DUSTY KID."  

אם אתם חושבים שהגדרות שלו למוסיקה של עצמו מבלבלות, נסו לשמוע את המוסיקה בלייב יחד עם 2000 מטורפים שבאו לעשות את מה שהקהל הישראלי יודע לעשות הכי טוב, לתת בראש. הילד המאובק אכן נתן בראש כמו שרק הוא יודע, בדרך הכל כך יחודית לו ועוד תחת כיפת השמיים.

תגובות

  • כל הכבוד

    אחלה כתבה ... מעניין מאוד

    בחורה שהיתה במסיבה, 18-10-2010 16:57

  • טכנו

    אחלה כתבה! מעניין מאוד מה שקורה לטכנו בארץ

    עדיין מאובק, 18-10-2010 22:06

  • אהבתי!!

    אהבתי ממש לא יכלת לתאר אותו ואת מה שהלך שם בצורה טובה יותר!!

    עוד בחורה שהייתה שם :-), 18-10-2010 22:12

  • כיף לקבל כתבה כזאת במגזין מכובד

    יש מקום לתת לנו לחגוג ואולי ,רק אולי, לצאת מהסטיגמה שמסיבת טבע זה חבורת מסוממים שאין להם אהבה למוזיקה באשר היא. ישראל היא מעצמה בסצינת ההוויה האלקטרונית ובעיקרה- מסיבות טבע.

    מוש נותן בראש!, 19-10-2010 10:25

  • יופי של כתבה

    כתבה מעולה. כתובה בצורה שנונה, קלילה, ואמיתית ממש תענוג היה לקרוא אותה לא אוהב מסיבות אבל גרמה לי לרצות ללכת לאחת.

    אחד שמבין, 19-10-2010 10:50

  • נא לדייק

    אבל היציאה האגרסיבית של הטכנו החוצה אל האוויר והשמש מתוך המועדון היא תופעה חסרת תקדים בקנה מידה עולמי

    רביד, 19-10-2010 11:44

  • אין לי מילים ל-מה שהלך שם....

    איתן, 20-10-2010 17:48

  • מדהים!!

    הכתבה טובה אבל המסיבה והסטים של "הילד" הזה היו פשוט מדהימים יוצא מן הכלל! המקום האוירה האנשים הכל הכל והמוסיקהה הביאה אותי ואת כל הנוחכים לאויר בעטנו דרך האבק!היה פשוט יוצא דופן!רף חדש עלה פה בארץ!!!!

    עוד בחורה שהייתה שםםם!, 21-10-2010 10:49

  • מסיבות טכנו בטבע

    באירופה Open Air Parties של טכנו הן לא דבר נדיר כל כך, בין אם מדובר בפסטיבלים גדולים (כדוגמת הפיוז'ן בגרמניה) במסיבות קטנות יותר או אפילו רחמנא לצלן בחצרות וטרסות של מועדונים (כמו שיש לא מעט באיביזה). מה שכן יחודי לארץ זה הקרוס-אובר של הטכנו לקהל של הטראנס הפסיכדלי, מצד שני שני הז'אנרים התחילו כקרובים מאוד, ויעידו על כך מסיבות שערבו אסיד טכנו וטראנס שהתקיימו באנגליה אי אז בתחילת שנות ה90.

    בוריס, 21-10-2010 11:32

  • תגובה לבוריס

    זה שיש מסיבות טכנו OUTDOORS באירופה זה ידוע אבל האופי הפסיכדלי ששיש למסיבות האלה בארץ הם התקדים. אפילו הדי ג'יים, שבאים לנגן בארץ. בעיקר כאלה מארץ המגף אבל לא רק מציינים את זה בהשתאות.

    נדב לשם, 21-10-2010 12:43

  • dusty

    אחלה כתבה.... מגניב שהאירוע מוערך כראוי... אבל עם כל הכבוד ויש מלאאא כבוד... אבל הסט היה דיי בינוני... מאופק משהו... הוא ניגן מחצית מהלהיטים ועד שהוא העיף להיט אז או שהוא ישב על הקטע המיינסטרימי מלא זמן או שהוא מיקסס אותו עם משהו משעמם לדוגמה Mantrakoma (הווקאל שולט אבל גם כל השאר) או disco lies rmx טעימה קטנה מהרצועה המשובחת וחזרה לערבוביאדה.... חיכינו ללהיטים כמו Lynchesque, cowboys, The Screetch rmx........ אבל ! ! ! כמובן שהוא נתן קטעים שרק הוא יודע עירבולים קלאסיים פסיכודאליים מסחררים סאונד מהפנט... The Fugue במיקס משובך שלא ניגמר ורק מתגבר... תופים בסאונד ומקצבים שבאמת משאירים אבק לכל מתחרה בז'אנר וכמובן הסיום המפואר של הניצחון הבלטי מעורער the cat יצירה אחת שנוגנה במשך רבע שעה והשאירה שנים של סטים שלמים חסרי משמעות... הבנאדם גאון והוא הוכיח את זה... הייתי יכול להישאר שם לעד תחת הסאונד המפנק שנוצח בטוב טעם תחת כיפת השמיים שזה בהחלט פקטור הכרחי כשיש מרחב והרגשה חופשית ששום הנגר לא יכול לספק והעובדה שהסט התקיים באור יום לצלילים ליליים למדאי שזו אירוניה מעניינת ומהנה בהחלט ! מי יתן וירבו אירועים בסדר גודל דומה בעתיד ואני מקווה שהאירוע פתח לנו רמה חדשה של טכנווו בטבבבבבבע !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    the twist, 21-10-2010 15:45

  • כל הזכויות שמורות לחזום

    גרובי, 21-10-2010 15:51

  • עוד אחת מיני 2000 שקפצו לצלילים של דאסטי בטבע

    באמת אחד האומנים הטובים של במאה........................

    hila, 21-10-2010 17:29

  • כבוד לגרוב אטאק

    אין ספק שהיה את אחד הסטים החזקים שיד הטבי הישראלי....כבוד

    אלמוג, 22-10-2010 09:52

  • כבוד לגרוב אטאק ...תיקון

    אין ספק שהיה את אחד מהסטים החזקים שידע הטבע הישראלי....כבוד

    אלמוג, 22-10-2010 09:55

  • SMhBreopBmsLPxDJkP

    IyUQW2 <a href="http://pjezkuuqeuvs.com/">pjezkuuqeuvs</a>, [url=http://ilixkwjgojce.com/]ilixkwjgojce[/url], [link=http://lfamnkowlxtq.com/]lfamnkowlxtq[/link], http://srazylrgrlcx.com/

    grbbtesokk, 31-12-2010 06:35