מגזין

ויאמר אלוקים: "בחג הזה, תרגיע"

ימי החג האחרונים, ימים של מנוחה ובריחה. בדיוק בגלל זה, גיל חסון מבקש להעביר את הבשורה: 'תרגיע'.

מאת גיל חסון. 03-10-2010

תגיות: מוציא קיטור, תרגיע, לארי דיוויד, סיינפלד

 

 

שבת ראשונה של אוקטובר. הייתי בטוח שעד עכשיו כבר יגיע השינוי המיוחל והטמפרטורות ירדו מהרף הגבוה שאוגוסט הציב לפניהם. לשמחתי, הערב מביא איתו רוחות קרירות של שינוי והסלון שלי מתמלא חיים. הדירה בנויה ככה שבקיץ אני גר בכבשן ובחורף מנסה להסתגל לחיים בתוך איגלו. כל מה שנותר לי הוא הסתיו שממאן לבוא ומכניס אותי ללחץ. ימי החג היו ימים מצוינים לרבוץ מול הטלוויזיה. במיוחד לנו היהודים, שעבורם העולם עוצר מלכת. היום זה נגמר, בעצם. מחר חוזרים לשגרה ומתכונת יום שבת חוזרת להופיע רק פעם בשבוע.

 שתי סדרות רצות אצלי בקביעות על המסך בחודש האחרון. הראשונה קלאסיקה ולטעמי הסדרה הטובה בתולדות הטלוויזיה. לכדורסל יש את ג'ורדן, לכדורגל את מראדונה ולטלוויזיה תמיד תהיה את סיינפלד. משום מה העולם מתחלק, בצורה בינארית, למושבעי הסדרה ולשונאיה. לא תמצאו אנשי אמצע. 1 אם אתה אוהד, 0 אם אתה לא, וזה כי אתה סתם אפס. זו, פחות או יותר ההרגשה שעולה בי, על מי שלא התחבר אליה ולא חולק עימי זיכרונות ילדות אהובים. אומרים שזו סדרה על כלום? זו סדרה על הכול. ספרים נכתבו עליה ועוד טרם נאמר דבר. השידורים החוזרים מחזירים אותי אל נוף ילדותי, היום כבר לא עושים טלוויזיה כזאת. כמעט.

'תרגיע' (Curb Your Enthusiasm) של לארי דיוויד, היוצר של סיינפלד, היא הדבר הכי פרוע שיש היום בטלוויזיה. לארי משחק את עצמו, כולל כל מה שנלווה לחיים האמיתיים של היוצר הכי פורה בתולדות הטלוויזיה. דיוויד הביא איתו את כל הטריקים והשטיקים שעבדו בסיינפלד ויצר ספין אוף גאוני על החיים שלו. לצופים רק נותר לנחש, איפה בדיוק עובר הקו הדק שבין המציאות, לבין העלילות ההזויות, הקורעות עד דמעות שמתרחשות בסדרה. לחבר'ה ב-HBO מגיע פרס על מפעל חיים, רק על שהצליחו לגרום לדיוויד לצאת מאחורי הקלעים אל קדמת המסך. 'תרגיע' היא קומדיה שחורה, נשכנית שאינה מתחנפת לאף אחד; זו תוכנית שפרות קדושות נשחטות בה מדי פרק ובקלאסה. אם על הטעם אפשר עוד להתווכח, על ההצלחה אי אפשר- העונה השביעית שודרה השנה בארה"ב ונותר רק לקוות שהיד עוד נטויה.

לצערי, גם את פרקי העונה השביעית אני זולל באוביסיות יתרה ובקרוב (מאוד) אצטרך למצוא התמכרות חדשה. יש לא מעט סדרות טובות בשנים האחרונות, אבל חוץ מ'תרגיע', שום דבר הוא לא באמת תחליף אמיתי. וכשיגיע הזמן הזה, שכבר לא נותר עוד מה לצרוך, כשייגמרו כל הפרקים עלי אדמות- תישאר סדרה אחת ויחידה, שבה אני בשום פנים ואופן לא מוכן לצפות. הסדרה הזאת ידידיי...היא 'חברים'. הפשע הגדול האמיתי של האנושות. אני באמת שונא 'חברים'. מכל הלב.   

 

תגובות

  • השאלה עכשיו היא

    למה ? שמע את 'תרגיע' אני מאוד אוהב. גם את 'חברים' אני מאוד אוהב.. את 'זיווגים' בגרסתה הבריטית בלבד (כל דבר אחר הוא חילול קודש), רכשתי מקורית על גבי DVD ואת 'איך פגשתי את אמא' הכתרתי כדבר הכי טוב מבחינה קומית שקרה על המסך יחד עם 'הפמלייה', 'קומיוניטי', 'רוק 30' ו'סקראבס'.. אז למה, למה לשנוא את חברים ? צפית בה פעם כמו שצריך ?

    שיינברגר, 03-10-2010 19:48