מגזין

הדרך אל האושר

ביום שישי האחרון של החגים, כמה מילים מיוסי חלילי על משמעות, אושר ואהבה. טור אישי

מאת יוסי חלילי. 01-10-2010

תגיות: אהבה, תל אביב, דרך, אושר

steppen wolfsteppen wolf

"אחי, אתה חייב לקפוץ אלי. אתה חייב לראות איך סידרנו. והמרפסת... בוא עכשיו אפילו. אתה בא?" את המשפט הזה בשינוי סדר המילים שמעתי כמה וכמה פעמים בחודש האחרון מחבר שלי ת', שלאחר חיפוש מתיש ומייגע במהלך הקיץ האחרון מצא לו ולזוגתו שתחייה, גם כן ת', שניים וחצי חדרים מסודרים יפה בבניין לא חדש על פרישמן. ויש גם מרפסת. מרווחת יחסית, שולחן קטן ומעוצב, תחום בשתי כורסאות קש מעוצבות לא פחות, מאפרה ושטיח קטן. בנוף הרחוב שמתגלה בין סורגי המעקה חבורה של בנות צוחקות בדרך אל/מ אחד הברים באיזור. מישהו מטייל עם הכלב. שתי בחורות על אופניים. נגמרה הסיגריה.

באמת יפה הדירה שלהם. מרוהטת כמו שצריך, פינת אוכל מזמינה, מטבח חדש. על השידות בסלון ובחדר האמבטיה פסלונים וקישוטים עם הרבה טאצ' נשי. כוורת עם ספרים להוספת מימד אינטלקטואלי לתמונה של הציירת התל-אביבית המפורסמת שתלויה מעל. לא יודע למה לקח לי כל כך הרבה זמן לבוא לראות. אולי כי ידעתי. עמוק בפנים ידעתי שזה יצוף שוב. זה קורה לי מדי פעם. הזוגות המחובקים בשדרה מתחת לבית, על הקטנוע לידי ברמזור, מאחורי השולחן במסעדה. כאילו מאלצים אותי להיזכר שיש כזה דבר. אהבה הם קוראים לזה.

כמה ימים אחר כך אנחנו בים. גם א' מגיע. ירד ברגל מהדירה החדשה שלו ושל נ'. נכנסו ממש לפני כמה ימים. "עוד לא היית אצלנו, הא?". בערב אני אצלם. בניין חדש, מרצפות קרמיקה חלקות, תריסים חשמליים, מסך לדים מעוצב בסלון. "כאן השירותים, זה החדר שינה, עוד לא גמרנו לסדר". ויש גם מרפסת. יוצאים לתפוס קצת בריזה. רואים את הים. שיחה נעימה, קצת שמח קצת עצוב. עוד סיגריה אחת והביתה.

"מה אתה מחפש? אהבה? אושר? אתה יודע שאלו מושגים של המאה שנה האחרונות? זה הכל אנחנו המצאנו. כמה זוגות כאלה אתה מכיר, אבל באמת? אוהבים וכל החרא הזה. מחפשים משמעות, זה הכל. כולם. ההוא רוצה כסף, ההיא רוצה בטחון או להיפך. כולם במירוץ, מסתובבים על הגלגל מפלסטיק בלי לדעת בכלל. בסוף בוגדים או מתגרשים או להיפך. עזוב אותך, תעשה מדיטציה". אבנר. לא מאמין בכלום. מחפש את האושר במכנסיים ובדרך כלל מוצא. אחרי הנאום שלו, כמה סיגריות וכמה חצאים של בירה הוא משאיר אותי על הבר וקם לרקוד עם איזו בלונדינית. נראית תיירת. לא מאמין בכלום, אבנר. לא מאמין לו.

טלפון מ-ל'/מ'/נ'/אחר_____. רוצה להיפגש. הולכים לשתות, הולכים אליה, צוחקים, שוכבים, שותקים. אומר לעצמי שצריך להמשיך לחיות. חייב להפסיק לעשן. מתקשר לג'ונסון. נפגשים קבוע בשדרה. גם ד' יבוא. נשב, נשתה, נסתכל, נדבר. לא מגיעים למסקנות אף פעם, אבל צוחקים הרבה. לפעמים הולכים לנגן, תמיד רואים כדורגל. פעם בשבוע לפחות גם משחקים. אחר כך מנתחים. בשדרה. מי מסר למי ואיך, איזה תרגיל, איזו בעיטה, איזה גול. הנה חלום אחד שכבר לא יתגשם. מסביב הכל אותו דבר. עוד סיגריה אחת לפני השינה.

חוזר הביתה לבד. מדליק את האור בחדר המדרגות. בתיבת הדואר חשבונות לשלם. מסתכל, מחזיר לתיבה. עולה מדרגה מדרגה. קומה שלישית, פותח את הדלת. אולי כוס תה? אולי לא. יושב על המחשב, מעלה, מוריד, מבזבז קצת זמן. יוצא למרפסת, בודק שהאופנוע במקום. האורות בדירה על הגג ממול לא מפסיקים לרצד. קצת מעליהם הירח, גדול ושקט. חושב קצת, חוזר פנימה. מקלחת ולישון. נשכב לאט על המיטה, מניח את הראש. מאושר.

 

יואב יצחק - זה הזמן לסלוח

יואב יצחק - זה הזמן לסלוח by 106magaz

תגובות

  • יפייפה

    אני עוד לא מצאתי תשובה לעניין... "לאט והרבה" מישהו פעם אמר לי. לא יודע מה זה אומר...

    שועלי, 02-10-2010 17:28

  • יוסי יקירי

    אם לא היינו מאמינים שזה אפשר, לא היינו עסוקים בזה כלכך הרבה...

    ל/מ/נ/אחר, 02-10-2010 17:55

  • אוף. אותו דבר פה. רק בלי סיגריות, וגם בלי האושר כשהראש

    על הכרית. מצד שני, עברתי תקופות גרועות יותר. בסוף היא תבוא. או מישהי אחרת.

    dengoso, 02-10-2010 21:50

  • הכל בפנים

    ושם אני מטפח את האהבה שלי. מי שיבוא- ברוך הבא. מה יש לחפש? את מי שיחפש אותי? ואז נמשיך לחפש ביחד? ומה נמצא? עוד מחפשים? אני מוצא את עצמי שוב ושוב

    גלעד, 02-10-2010 22:40

  • מצחיק אבל תיארת את שגרת חיי

    אומנם יש לי אהבה(אחרי שנים רבות מצאתי אחת) אבל זה לא כמו שמחרטטים אותנו, אנחנו ממשיכים את המרוץ האינסופי כמו האוגר בכלוב ואחרי מה בעצם??? לא ידוע!!! ידידי העם איתך (לפחות אני זה בטוח)

    אחד ש, 03-10-2010 14:41

  • חלילי...בוא ואספר לך מעשייה

    יום אחד התעוררתי , הסתכלתי מסביבי..ראיתי שחבר א' התחתן, חבר ב' בדרך לחופה, חבר ג' כבר עם שתי ילדות..חבר ד' חי עם חברה שלו למעלה מעשור והם עוד לא הגיעו לגיל 30...ואז, כמוך כמוני . יצאתי מהבית והלכתי לאחד א' (לא אותו א'), חברים נוספים הגיעו, ביניהם כמה מהנשואים ועוד כ 4 רווקים, התיישבנו בסלון וחיכינו שיתחיל עוד ערב של ליגת אלופות, ההתרגשות לפני המשחק, הבירות מוכנות, והופ שריקת פתיחה ויוצאים לדרך: דקה שביעית אני מכריז שבעוד רגע יהיה גול וכעבור דקה אכן יש גול..דקה 20 הקב' השנייה משווה...הגענו לדקה ה 44 והנה השריקה למחצית. אנחנו עדיין ב high, לפתע שותפתו לדירה של החבר נכנסת עם חברה .נהייה יותר מעניין..התגובה שלהן היא :"אוף אתם והכדורגל שלכם"...ואנחנו בלהט המשחק אומרים יאללה יאללה מה אתן מבינות...הן נעלמות למרפסת..מחצית שנייה נפתחת דקה 47 גוללללללללללל.....איזה משחק....חבר אחד מעביר ג'וינט בין האנשים...., פותחים עוד בירות.., הופה דקה 62 3:1....יוו איזה משחק אששש..ההתלהבות עדיין קיימת ואז מגיעה הדקה ה75 ..הדקה ה75 נקראית אצלי הדקה הקריטית וכאן תשאל את עצמך מדוע??? אז ככה: הדקה ה75 מסמלת בעיני את תחילת הסוף ..הסוף של מה??? הסוף של הערב .. כעבור 15 דקות המשחק יסתיים, כולנו נבהה אחד בשני ונגיד שהיה אחלה משחק ואז לאט לאט, כל אחד יעלה על האופנוע, הרכב או המונית וייסע הביתה לחברתו, לאשתו, או לאהבתו המזדמנת...ואני אצעד לי מהרמן הכהן, לסנטר, אעלה בשד' בן ציון, אתמזג עם רוטשילד, אצפה בזוגות נאהבים על הספסלים...אתקל במקרה במכרים באחד מבתי הקפה בהמשך השדרה..., אמשיך לכיוון נחלת בנימין ומשם אפנה לשכונה ההודית שלי שבדרום תל אביב, רגע לפני שאעלה לדירתי אעשה עוד סיבוב קצר בשכונה כי לא ארצה שערב נוסף יסתיים במחשבות מהסוג שדיברת עליהם, ...במיוחד בתקופה הזו עם בואו של החורף. ואז אעלה למעלה, אכין כוס תה או שאשלוף את "השטן השחור"-קוקה קולה אדליק עוד סיגריה ..ואומר לעצמי כוסומווווווווו המשחקים האלו, כוסומו העיר הזו וכוסומו העבודה מחר בבוקר... אכנס למיטה ,אקרא ספר ואז ארדם... ובלילה אחלום שאני מתעורר בחוף 7 = חול לבן מים טורקיז, עצי קוקוס..ורק אני והאהבה הישנה שלי (כן..זו שברחה לי) שוכבים לנו על החוף, מחובקים ואומרים אחד לשני שהעולם הזה מושלם!!!!. אז חלילאו.. תהיה חזק בסוף היא תגיע...על כל הקלישאות שבעניין... המשחק אגב הסתיים ב 3:3...וגם הערב (יום א': חיפה-בית"ר, מדריד מאיורקה, צ'לסי-ארסנל..ברצלונה-..., מינכן-דורטמונד)... כשתגיע הדקה ה75 המחשבה הקבועה תעלה אבל עם ציפיה ליום חדש שיביא עימו הפתעות והתחלות חדשות.... אז חלילי ... דע לך לכשתגיע הדקה ה 75 תהיה בטוח שהיכנשהו במרפסות העיר יושבת שותפה כזו או אחרת ומחכה לרגע שאתה תוותר על משחק כלשהו, והוויתור הזה יוביל למשחק גדול מהחיים.... ואם זה לא עובד....אז עזוב הכל, כן כן , הכל!!! גם את אלו בעירייה, עלה על טיסה שמובילה לחוף כלשהו הרחק מהגיהנום התל אביבי וישנו סיכוי גבוה מאוד שזה יוביל להתחלה חדשה ונפלאה.... חלילי עם הכדור וזה ברשת...

    האיש והאגדה, 03-10-2010 19:59

  • 1.אין אישה אין בכי. או 2.'לא אישה אל תבכי'

    הטור שלך יפה ונעים כי הוא כל אישי זה הופך אותו לכל כך אוניברסלי. בי הוא נוגע כי הרגשתי כמוך ואז תוך כמה שנים כל החברים שלי התחתנו ובסוף רציתי להיות כמו כולם. וזה מאבק יומיומי ולפעמים שקשה לי אני נזכר בפנטזיה הזאת על הזוגיות ונזכר כמה היה טוב אבל בערבים שאני יותר כנה עם עצמי והמנכנון של הרומנטיזציה פחות עובד אז אני נזכר כמה גם הלבד היה מורכב. מה שאני אומר שאם טוב לך לבד (לכל אחד) אז זה נהדר כל עוד אין מתחת לזה פחד במסיכה אחרת כי בזוגיות יש דרך לעבור וצריך להשתפשף גם אם מצאת את האחת (מה שזה לא יהיה) עדיין יש הרבה על מה לעבוד. צריך ללמוד לעשות מקום אחד לשני (לפעמים זה עם מרפקים) וצריך ללמוד לשתף ולדבר על דברים...טוב לא בא לי לנג'ס לך יותר..בהצלחה

    נו יומאן נו קראיי, 03-10-2010 21:11

  • דלתות התודעה נפתחות בשקט

    המציאות חדה כמו סכין, והנפש עדינה ציפור בת-יומה, הפרד ומשול יוסי, ואז תעוף ציפור הנפש, ומזווית אחרת פתאם תראה הכל...אחרת תוכל לאחוז בכת ולמרוח את החמאה על הלחם

    דורון צ., 16-10-2010 18:18