מגזין

פנויה להופעה- רמלה

אדווה יוחנן וחן אלבק יוצאות מדי שבוע לגלות את העיר הגדולה ולשתף אתכם בחוויה. בעוד היא מתגברת בהצלחה יחסית על הפרידה מאדווה, גם השבוע יצאה חן אלבק לבדה. והפעם למשימה מפוקפקת - להבין מה הסיפור עם רמלה

מאת חן אלבק. 28-09-2010

תגיות: פנויות להופעה, חן אלבק, רמלה

יום ראשון ה- 26.09.10, 17:22. הבחור שלי זרק אותי בסמס. בחיים לא זרקו אותי בסמס, זו בהחלט פעם ראשונה ואני בטוחה שאם אהיה ממש שיכורה אני אוכל למצוא בזה גם משהו מרגש ומשעשע, מעבר לעובדה הברורה שזה עלוב. אז התקשרתי לפרנקו, חבר טוב, שאלתי אותו: א. איך נפלו גיבורים וב. האם בא לו לבוא איתי להופעה של להקת 'רמלה' שמשיקים אלבום חדש. פרנקו אמר שהוא מכיר כמה גיבורים שנפלו במדרגות ואפילו אחד שנפל ממדרגות נעות. וכן הוא השיב בחיוב, הוא בא איתי הערב לסקר הופעה. פרנקו אומנם בחור תפוס, אפילו תפוס חזק, אבל עם קצת רצון וקצת יכולת הוא בקלות מחליף זהות ומתחזה לבחור שפנוי להופעה.

 

20:30 אנחנו נוחתים בלבונטין 7 בתל אביב. להקת רמלה מופיעה הערב ומשיקים את הבייבי הבכור שלהם "משאלה".

אז למה רמלה?
 כי ככה בא להם. "זה שם שהיה נראה לי מופשט ובאמת מעורר את השאלה 'למה?'" אומר אורי אדלר ,סולן וגיטריסט בלהקה, "יכולים להיות כל מיני הקשרים לרמלה, כל פעם אנחנו תופסים משהו אחר שעולה ונראה לנו קשור בשירים ובסטייל"

אני לא יודעת מה איתך, אבל לרמלה יש קצת שם של עיר הפשע והרשע, לא?
"זה נכון ויש בזה הרבה פאסון וזה גם קצת כמו אנדרדוג. יש לנו מוסיקה שהיא קצת יותר מחוספסת, מזכירה את כל סצנת הרוק שהייתה ברמלה בסבנטיז וזה היה נראה לנו קשור. אז כשזה עלה כרעיון זה היה ניראה לנו כשם מנצח". הוא משיב.


רמלה ביחד כבר שלוש שנים וזה האלבום הראשון שלהם, שנולד רק לפני חודשיים. יש בו 9 שירים יפים יפים, עם השפעות מוסיקליות של רוק מהאייטיז ומהסבנטיז.את ההופעה פותח אדלר בשיר סולו "בראשית", ומיד לאחר מכן מצטרפים שאר חברי הלהקה וממשיכים עם השיר "אני יודע מה עשית הקיץ האחרון".ויש להם גם שיר שנקרא "פחות אנשים"  שנפתח במשפט: "פחות אנשים מחליטים לצאת מהבתים בלילות ראשון..".  אז מסתבר שאני ופרנקו ועוד כמה אנשים החלטנו כן לצאת בליל ראשון. כן, אמנם קצת קהל אבל מלא פרגון.

הם ממשכים לנגן והקהל ממשיך לפרגן, הם עוברים לשיר "המפעל" ואת תשומת ליבי תופס הגיטריסט יונתן יידוב (הבן של שלמה וחבר בלהקת 'תעני אסתר')  שעשה תיאום מושלם בין חולצת הפסים הכחולה שלו לבין הגרביים האפורות שלו שגם עליהן יש פסים (כן, כן...הבנאדם עלה לנגן עם גרביי פסים!). כמו עטיפת האלבום שעליה מצויר מפעל המלט ברמלה, גם השיר "המפעל" מדבר על..מפעל  אבל לא מפעל, אלא משהו סימבולי. אדלר מסביר: "המפעל שמצויר על עטיפת הדיסק הוא הדימוי שלנו לעבודה היום-יומית. זה יכול להיות כל מפעל  או כל עבודה; מפעל עגבניות, מפעל לייצור משהו.. משרד ועוד. אני, בעבודה שלי, הרגשתי שהיא הייתה מונוטונית, עזבתי אותה וחזרתי ואז שוב עזבתי  - אני מפלרטט עם שוק העבודה".


הם שרים לנו את כל השירים מהאלבום, שירי רוק מחאתיים אבל גם אישיים, שאת רובם כתב והלחין אדלר. "בטקסטים יש משחק בין האישי לבין החברתי- פוליטי. לפעמים זה גם לא ברור וזה בכוונה, זה לא במקרה, אני גם מנסה לכתוב דברים שאפשר להגיד אותם, שאנשים יכולים להבין אותם..המטרה היא באמת לדבר אל האנשים", הוא אומר.

מה לגבי השיר "פרנואיד" , אתה באמת פרנואיד?
 "כן, אני הדמות בשיר, אבל יש עוד דמויות, זה יכול לדבר להרבה אנשים. אני פרנואיד בזמן האחרון.." הוא צוחק, ואני חושבת לעצמי, שהפעם האחרונה שאני פיתחתי פרנויה, הייתה כשמסרתי את המכשיר הסלולארי שלי לתיקון במרכז שירות  ויותר משפחדתי שיציצו לי בתמונות, פחדתי שימחקו לי אותן לצמיתות יחד עם כל רשימת אנשי הקשר.

מיינסטרים או שוליים?
 "שאלה טובה, אני חושב שיכול להיות מצב שחלק מהאנשים יסתכלו על שירים ויגידו זה מיינסטרים וחלק יגידו שזה  שוליים , תלוי מאיזה צד מסתכלים.."

מאיזה צד אתה מסתכל?
  "אני מסתכל על זה שאני רוצה שאנשים ישמעו את השירים ושזה יגיע לכמה שיותר אנשים..אם זו הכוונה של מיינסטרים. אבל יש לנו גם אלמנטים של שוליים, בגלל שאנחנו עושים את זה לבד, בהפקה עצמית. בגדול, אנחנו על התפר, זה יכול להיות לכאן או לכאן".

ההופעה ממשיכה עם "תרנגול", "במקום הנכון", "וואו", "פתרון", ו"שחקן" שזה "שיר שמדבר על חבר קרוב או מישהו שאתה חושב שהוא מאוד קרוב ואז מתאכזב ממנו", אומר אדלר, "זה הרעיון מאחורי השיר, זה סיפור אישי. הסימבול של בנאדם שנכנס לך לחיים זה כמו כוכב בסרט קולנוע שאתה מאוד מתרגש ממנו, ויכול להיות גם מושפע ממנו וללכת אחריו, וברגע שזה נגמר אז הוא זר, הוא נעלם ,הוא לא קיים, וזו הייתה התחושה באותו זמן שכתבתי את השיר הזה."


ובסרט שאתה חי, מה אתה מעדיף, סוף הוליוודי קיטשי או סוף פתוח של סרט דוקומנטרי?
"אני אוהב סוף קיטשי. הוליוודי.." האמת צודק. גם אני בעד הקיטש הסגור, הבטוח, הכי ורוד עם נצנצים, הכי הפי אנד , הכי אקי וסנדי בימים הטובים!

איפה תיהיה בעוד 5 וחצי שנים?
"אחרי שלושה אלבומים וכמה להיטים.."

בנית סוכה? 
"לא, אבל התארחתי אצל חברים.."

ואם היית בונה סוכה, את מי היית מזמין לסוכה?
"את החבר'ה מרמלה"

ואת מי לא היית מזמין?
"אמממ... לא יודע, קשה לי להגיד". חשבתי שאולי אצליח להוציא ממנו עוקץ, קצת רכילות, קצת אקשן! אבל לא, הוא בחור טוב מידי, לא סיפק לי ת'סחורה.

 

ההופעה מסתיימת עם השיר "משאלה" שהוא גם שמו של האלבום. "זה שיר שאפשר לאחל לימי-הולדת ולאנשים שאוהבים", אומר אדלר.ולי יש רק משאלה אחת, בעצם שתיים, שמישהו ימציא כבר 'טרופית' ליטר וחצי  וקולה בשקית!

לסיכום, רמלה בהחלט נשמעת כלהקת רוק ישראלית מבטיחה. לי כבר יש את הדיסק, אתם יכולים לקנות אותו גם או פשוט להאזין לו בערוץ היוטיוב של הלהקה. 

בהחלט מומלץ, אני אהבתי, פרנקו אהב, ביחד אנחנו נותנים דאבל-לייק  + חמישה שפתונים.

 

רמלה הם: אורי אדלר- שירה וגיטרות, יונתן יידוב- בס, איסר טננבאום- תופים וקולות ונדב ריבוא- קלידים וקולות

תגובות