מגזין

אלבומים שנשכחו

החגים עוד לא נגמרו ויש עדיין אלבומים נשכחים לחשוף. יוסי חלילי פותח לנו דלת לשני הרכבים שהוציאו אלבום אחד בלבד:"בויאקה" ו"המגפה"

מאת יוסי חלילי. 27-09-2010

תגיות: אלבומים, יוסי חלילי, אלבומים שנשכחו, בויאקה, המגפה

 

 

בויאקה - בויאקה (2001)


"מלחמה בשוק השחור: השוק השחור - הנאה לשעה, נזק לשנה". אם האינטרו הזה מחזיר אתכם לימי הצבא/התיכון וגורם לגוף ולראש להתחיל לזוז אוטומטית, אתם בצד הנכון. אם לא - כנראה שפספסתם את אחד מהאלבומים השחורים היותר מוצלחים שיצאו בארצנו הקטנטונת. ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן. ב-1998 הצטלבו דרכיהם של שלושה צעירים פוחזים מתעשיית הבידור המקומית: קוטג' (אדם בכור), שעשה באותם ימים את צעדיו הראשונים בהפיכת המוסיקה מתחביב למקצוע, נימי-נים (נמרוד רשף), שהספיק להקליט אלבום אחד עם שבק ס' ובו זמנית להנחות בערוץ הילדים וקוואמי דה-לה פוקס (אייל פרידמן), עורך מוסיקלי בגלי צה"ל ומומחה למוסיקה שחורה. המטרה שעמדה לנגד עיניהם היתה לייצר היפ-הופ ישראלי קליל ומשעשע, כזה שמשויך ישירות למחלקת הפאן ולא מתיימר לשנות תפיסות חברתיות או לגעת בנושאים שברומו של עולם.

האלבום שיצא ב-2001 ונשא את שם ההרכב עשה בדיוק את זה: 18 רצועות שכוללות פתיחות, בדיחות ומריחות, שרק מחצית מהן מכילות גם קטעי ראפ שמתמקדים בצד הכיפי של החיים - מסיבות, בחורות, כסף קל וטיול בחו"ל. הביטים נעים בעיקר בגזרת ההיפ-הופ עם קצת השפעות רגאיי ("מסיבויאקה" - יחד עם הבוזוקי של חיים רומנו) וראגא ("קונטרה דיכאון", "יד אחת"), להוציא קטע ראפ-טראנס ("גואה") שהיה הנסיון הראשון והמוצלח לשלב היפ-הופ וטראנס בארץ.

את רוב הקרדיט מקבל המפיק המוסיקלי מו-סף (משה יוסף) שאחראי למקצבים ולתכנותים יחד עם די.ג'יי אלארם. גם מומי לוי, אבי סינגולדה, לירון תאני (הקולגה של קוואמי ל"עסק שחור")  ושירלי צפרי משתתפים בהקלטות ואם זה לא מספיק אז החברים מבויאקה עושים לנו היכרות עם רוב כוכבי סצינת ההיפ-הופ הישראלית דאז בקטע הלפני אחרון באלבום ("ת.ז."): צ'ולו, הרביעייה הפותחת, סילבר-דון, פישי הגדול, שאנן סטריט (הדג נחש) וסאבלימינל והצל (עוד בימים שלפני הפרסומות לשוקו).

הימים - ימי ראשית פריחת ההיפ-הופ בישראל, וההרגשה היא שהנה נוצר ומתגבש משהו חדש במוסיקה המקומית ממש לנגד אוזנינו. גם אם תקשיבו לאלבום הזה היום, כמעט עשור לאחר הוצאתו, עדיין תוכלו לשמוע את הנאיביות, היצירתיות והחלוציות שבאות איתו בעסקת חבילה. השלישייה עטורת השיער אמנם נפרדה זמן קצר לאחר מכן (קוטג' פתח חנות בגדים והוציא לא מזמן אלבום סולו, נימי חזר לשבק ס' והתפנה לצייר קומיקס וקוואמי ממשיך ברדיו ובקריירת השירה יחד עם החלבות), אבל בשבילי בויאקה תמיד תהיה חלק מהחבורה, יחד עם האוטו החדש של מוצקי וסיבובי הדאווין בפול ווליום - ארבעה חברים טובים והרגשה שוואלה, החיים יפים.

 

המגפה - ערב שקט -1996


נתחיל מהסוף: המגפה היא להקת הרוק הישראלית הכי טובה שאתם לא מכירים. את הסיבות לכך ננסה להבין מיד, אבל בשורה התחתונה - כבר יותר מעשור שלא ניתן להשיג את האלבום האחד והיחיד שלה בחנויות המוסיקה (הפסיקו לייצר אותו, ביררתי) וגם חיפושים קדחתניים ברשת האינטרנט יובילו אתכם במקרה הטוב למציאת קטע או שניים בלבד מתוכו. וזה חבל. באמת.

התוודעתי אליהם לראשונה כשהייתי בן 14. שני וידאו-קליפים לקטעים מתוך האלבום, "ערב שקט" ו-"כאב", הופיעו פה ושם ברצועת הקליפים של ערוץ 9, אז הערוץ המקומי (ותודה לשרון קנטור שביימה), מה שהפך אותי לצופה קבוע של הערוץ בתקווה להיתקל בהם כמה שיותר. המפגש הבא התרחש בצבא, כשגיליתי שמהאוזניות של החבר שישן במיטה מעלי בטירונות בוקעים צלילים מוכרים. הייתם צריכים לראות את הפרצוף שלו כששאלתי אם הוא מקשיב למגפה. "איך אתה מכיר אותם?!" הוא נדהם והבטיח להכין לי עותק כבר ביציאה הקרובה הביתה. שנים אחר כך, אותו עותק נגנב יחד עם עוד כמה דיסקים מעולים ויחד עם גולף לבנה מודל 99' שהייתה שייכת לאמא שלי. אבל מוסיקה טובה תמיד מוצאת את דרכה אל מי שיודע להעריך אותה, וכך קרה שבמהלך אירוע שבו עבדתי בראש פינה פגשתי בבחור עם טעם מוסיקלי משובח, שנתן לי להשתמש בדיסק-מן שלו בזמן העבודה. אתם בטח מנחשים מה היה בפנים. נכון. ושוב עותקים והתרגשות וכל הסיפור. אבל למה אני מספר לכם את כל זה ועל מה בעצם כל המהומה?

ובכן, ב-1992 החליטו כמה חברים מרמת השרון שהם רוצים לעשות רוק בעברית. הם החלו להופיע בכל מיני מקומות ולאסוף חומרים, מה שהביא בסופו של דבר ליציאתו של אלבומם היחיד, "ערב שקט", בקיץ 1996. כיאה לאלבום רוק-מטאל, היה בו את כל מה שצריך: גיטרות כסאח וסולואים מפוצצים (ראובן "בנג'י" לביא), בס אימתני (דורון בן ברק), ניצול מקסימלי של מערכת התופים, כולל שימוש נרחב במצילות השונות (דורי בן משה) וסולן עם נוכחות ועם קול חם (עופר זמיר), שנוגע בך גם אם אתה לא ממש אוהב שגברים נוגעים בך. הרוב המכריע של השירים עוסק באהבה, או ליתר דיוק באהבה שנעלמה, ונראה שפרידה מבחורה של אחד או יותר מחברי הלהקה היוותה טריגר מרכזי בכתיבת מילות השירים. אם עברתם בחיים פרידה כואבת מבן/בת זוג, החיבור לאלבום הזה יהיה אך טבעי עבורכם. אם לא (החיים שלכם דבש), תוכלו לדמיין ולחוש בעזרתו את ההרגשה המטלטלת, את הריקנות ואת תחושת חוסר האונים שמתלווה לכל העניין.

עד כאן הכל טוב ויפה, אבל למה בכל זאת לא שמעתם עליהם עד עכשיו? ובכן, גם אני לא יודע בוודאות. נראה שהתקופה בה יצא האלבום עלולה להיות הסיבה המרכזית. פריחת הרוק הישראלי בראשית שנות ה-90 (להקות כמו איפה הילד, מופע הארנבות של ד"ר קספר, מוניקה סקס, זקני צפת ועוד) הציפה את השוק והביאה למצב של רוויה מסויימת מהז'אנר. ואולי דווקא ההפך הוא הנכון: "סגנון הכאסח" של הלהקה היה משהו שהאוזן הישראלית עדיין לא התרגלה אליו וההשתייכות לזרם ההארד-רוק והמטאל ולא לזרם הרוק האלטרנטיבי הקליל יותר לא ממש עזרה להצלחה של הלהקה. בנוסף, שיווק של מוסיקה חדשה לא היה עניין של מה בכך בימים ללא ערוצי מוסיקה בעברית ובזמן תחילת מהפיכת האינטרנט.

ואולי בכלל אתם אשמים. כן אתם, שלא שמתם לב, ולא הייתם פתוחים מספיק, ונתתם להרכב הזה להיעלם אחרי אלבום אחד בלבד. אני במקומכם הייתי מנסה לפצות על כך בנסיון להקשיב לו היום, יותר מ-12 שנים אחרי, כסוג של חוויה מתקנת. לא יהיה קל להשיג אותו, זה בטוח, אבל תאמינו לי - זה כדאי.

 

                                                                                                                                  

 

 

ספיישל "המגפה בגרוב כבוש

                                                       

 

 

לכל כתבות "אלבומים שנשכחו"

תגובות

  • בויאקה אלבום ענק

    בזמנו חרשנו עליו...איזה כיף..סוף סוף מקבל את הקרדיט

    נינית, 06-10-2010 22:05

  • VPQyeRuljQ

    MxA5VW <a href="http://fuprxmnwntge.com/">fuprxmnwntge</a>, [url=http://bmpuhlpqoqur.com/]bmpuhlpqoqur[/url], [link=http://ozqlchetedee.com/]ozqlchetedee[/link], http://cnybkxenwchi.com/

    wrpahljxpcf, 31-03-2011 06:08