מגזין

סרטים שרואים משם - METROPIA

אחרי שהות ממושכת בעולם הסרטים ה"אמיתי" חוזר אסף בן קרת עם סרט אנימציה עתידני בדיבובם של וינסנט גאלו וג'ולייט לואיס

מאת אסף בן-קרת. 14-09-2010

תגיות: טור שבועי, סרטים שרואים משם, סרטים, קולנוע, אנימציה, אסף בן-קרת, אספסוניק

סרטים שרואים משם - METROPIA

הפעם במדורנו ז'אנר שכבר לא סוקר בתוכנית זה זמן רב - אנימציה. הפעם מצפה לנו אנימציה אירופאית מאוד, עתידנית מאוד, מוזרה למדי, מעניינת ובעלת פוטנציאל. השנה היא 2024, והעתיד הלא רחוק של אירופה נראה מאוד לא מזהיר. האוכלוסייה התדלדלה, מאגרי הנפט הולכים ואוזלים, הכלכלה קרסה, האנושות מנוונת, ואירופה החדשה מקושרת מתחת לפני האדמה באמצעות מערכת רכבות ענקית המקשרת את כל הערים ללא גבולות גיאוגרפיים. על מערכת האנדרגראונד אחראי תאגיד ענק ומסתורי בשם TREXX. אי שם בעיר שטוקהולם אנו פוגשים בדמותו של גיבור הסרט רוג'ר (ווינסנט גאלו), נציג שירות לקוחות טלפוני בתאגיד אימתני ואנונימי. רוג'ר הוא טיפוס רגיל ואפרורי למדי ללא נוכחות מעניינת או סיפור פיקנטי לספר, אולי מלבד העובדה שהוא מאוד לא אוהב את מערכת הרכבות התת-קרקעית ומנסה להישאר מעל פני השטח, ועוסק במנהג המאוד לא מקובל של רכיבה על אופניים.

שלוותו של רוג'ר, שגרת העבודה וחברתו היפה אנה נלקחים תמיד כמובן מאליו. יום אחד מתחיל רוג'ר לשמוע קולות משונים במוחו. הוא מגלה לחרדתו כי אנו חיים בחברה בה כל מהלך שלנו, כל חשיבה וכל תנועה נתונים למעשה לשליטה מרחוק. עכשיו, לאחר שנחשף הגילוי, גיבורנו יוצא למסע אחר האמת על העולם בו אנו חיים. לא אקלקל לכם יותר מידי פרטים בעלילה, אך אספר לכם בקצרה שיש כאן מעורבות פוליטית מלוכלכת, שמפו מסתורי, קונספירציה רחבת היקף, תאגידים דורסניים מול אנשים קטנים וחסרי חשיבות ועוד כמה הפתעות. נספר לכם גם על דוגמנית לשמפו בשם נינה (ג'ולייט לואיס) שרוג'ר מאוהב בה, ולאחר שהם נפגשים (באקראי?!) הוא לומד שהוא זקוק לה להגיע לכמה תובנות חשובות, ואולי מבלי שנשים לב, נינה זקוקה לרוג'ר לא פחות.

Metropia הוא סרט מעניין. שילוב של מדע בדיוני, עלילה קפקאית, מוטיבים של פילם נואר, קצת סיפורי בלשים, קצת פוליטיקה קונספירטיבית סבוכה ובעיקר הרבה מאוד דמיון. לזכותו של הסרט ייאמר כי יש לו קאסט מאוד מרשים, כמה שחקני אופי טובים במיוחד, כאשר ווינסנט גאלו בתפקיד הראשי, כהרגלו מתבלט מעל כולם. עוד ייאמר לזכותו של הסרט כי האנימציה יפיפייה במיוחד. היא נראית ריאליסטית למדי, עיצוב הפנים של הדמויות נראה מאוד מציאותי, אך מימדי הגוף גרוטסקיים - הראשים נראים לרוב כבועה גדולה, העיניים גדולות מידי והצוואר קצר וקטן  -תנועות הגוף לרוב מגושמות והתזוזה של הדמויות בטכנולוגיית הסטופ-מושן מגבילה את מרחב הפעולות שלהן. כך הפרופורציה המשונה של הדמויות יוצרת מעט בלבול אצל הצופה, ובעיקר מרחיקה ממנו את הדמויות וההזדהות עימן.

הרעיון של הסרט הוא טוב ומקורי, חצי השעה הראשונה של הסרט מאוד מרתקת, בונה עולם חדש של דימויים ושומרת עליו בעקביות. מה שלא נשמר בעקביות, לצערי, הוא התסריט. לאחר הבנייה של עולם חדש ולא ממש מופלא, יוצרי הסרט לוקחים אותנו עמוק אל תוך ראשו הקודח של רוג'ר. דווקא כאן ככל שהסרט מתקדם, הוא חוזר ומבקר בגבולות קולנועיים ונרטיביים שכבר נתקלנו בהם רבות בעבר, לעתים הוא אף נוטה לקיטש, אם כי לעולם אינו רגשני. העולם המתואר בMetropia מאוד קר ומנוכר. ההווה אינו מזהיר במיוחד ולפיכך גם לא העתיד. הסרט מעלה מספר שאלות ואינו עונה על כולן. הוא מתאר חלק מהדמויות, בעיקר את אנשי התאגידים- כגלמים אופרטיביים, ואילו את מאבקו של רוג'ר אחר חופש ביטוי וחופש פעולה כמסע צלב אבוד מראש. התיאורים הללו מעט סכמטיים ונדושים.

אין הרבה חידושים בסרט הזה, תחשבו על "טווין פיקס" פוגש את "1984" אי שם בתוך "ארץ פלאות" רחוקה ולא ידועה ותגיעו בערך לפואנטה של הסיפור. הסרט מאוד יפה לעיניים, אך לראש הוא הרבה פחות אינטליגנטי ממה שהוא נראה. זהו בהחלט לא סרט גדול או חשוב, הוא היה יכול להיות אם היתה לו אמירה בעלת משמעות, אך קטונתי מלחפש זאת מלכתחילה. מדובר בסרט שיצליח די בקלות לתפוס את תשומת לבכם ולפתוח כמה צוהרים הישר מתוך הדמיון, וזה הישג כלל לא מבוטל. Metropia הוא סרט אנימציה עכשווי, עתידני, מפותח אך לא מספיק, אבל לרגע לא משעמם או מיותר. מומלץ לצפות כדי להסיר את מעטה הסקרנות.

Metropia (שוודיה-דנמרק, 2009). במאי: טריק סאלח. שחקנים: ווינסנט גאלו, ג'ולייט לואיס, סטאלן סקארסגארד, אלכסנדר סקארסגארד, אודו קייר ואחרים.

  

 

לטור הקודם

תגובות