מגזין

אלבומים שנשכחו

עם שם פשוט, עיבודים צנועים ואפס יחסי ציבור, "הכוכב הלבן" הוא אלבום שקל מאד לפספס - אבל לחן עטר הוא שינה את החיים

מאת חן עטר. 14-09-2010

תגיות: אלבומים, פרויקט מיוחד, חן עטר, אלבומים שנשכחו, הכוכב הלבן

   

תעשיית המוזיקה הישראלית יכולה להיות מקום אכזרי לפעמים. כל כך הרבה אלבומים יוצאים כל שנה ואפילו לא הופכים לאייקון שוליים, אפילו לא הופכים לשם אינדי שמגניב להזכיר. לרגל ראש השנה, כותבי קול הקמפוס ו-nana10 מביאים לכם את האלבומים הכי טובים שהם מכירים - שלא זכו להכרה המגיעה להם. 

עטיפת "הכוכב הלבן"

טעם מוזיקלי משתנה לפי תקופות בחיים. סגנונות וצלילים משתנים לפי מצבי רוח, ימים ואפילו שעות בודדות אך יש אלבומים שנשארו מאחור וטעמם נצרב באדם לתקופה ממושכת, ייתכן שאפילו לכל החיים. זהו המקרה של "הכוכב הלבן". אני אפילו לא זוכר מדוע קניתי את האלבום ומה משך אותי בו, אין לו עטיפה מושכת או שם פרובוקטיבי, אך לאחר ששמעתי אותו לראשונה אי שם בתחילת העשור האלבום לא הפסיק להתנגן אצלי ברצף מתמשך כשטיח ארוך של צלילים, עד אותו הרגע שבו זנחתי אותו לטובת תקופה אחרת. לפני מספר שבועות נזכרתי באלבום ומצאתי אותו שוכב פצוע ומלא באבק על מדף בעיר אחרת ורחוקה.

הכוכב הלבן הוא הרכב אשר בבסיסו עומדים הראל חסון ויאיר עזר. האלבום הראשון של ההרכב הנושא גם הוא את שם ההרכב יצא בהפקתו המוזיקלית של ברי סחרוף בשנת 2001. מאז ההרכב נדם ולא הוציא קטעים חדשים, למרות הבטחות לחומרים חדשים וניסיון קצר לחזור לבמה בסתיו 2008 שלא הבשיל ליצירה מחודשת ומשמעותית. הצמד יחד עם שאר חברי ההרכב, בניצוחו של סחרוף, הפיקו אלבום עם כוחות מאגיים לא מוסברים, צלילים מדויקים בצורה יוצאת דופן וטקסט עדין אך בעל משמעות עמוקה שנחרטה אצלי בראש. האלבום משלב קטעים סוחפים יחד עם בלדות רגועות, מופע וירטואוזי של גיטרות חשמליות ומכות תופים חזקות ומדויקות. צלילי גיטרות אקוסטיות ואוריינטליות מרומזת או לשם הדיוק השפעות מרוקאיות כפי שטוענים המחמירים. בנוסף חסון ועזר מציגים יכולת שירה אגדית בקולם הנקי, ילדותי כמעט, תמים וחף מדיסטורשנים.

הקצב הסוחף ופעימות הלב החזקות של האלבום גרמו לי ליפול בקסמו ולהעריך כל צליל וכל מילה בו. הטקסטים כאילו מתאימים עצמם כזיקית לכל מצב ואני מניח שכל מאזין יוכל להשליך את המילים על חייו ולהזדהות איתם. הרי אנחנו מחפשים תמיד במוזיקה משהו שנוכל להשליך על חיינו, שנוכל להזדהות איתו ולראות עצמנו במרכז כאילו ממש עלינו נכתבה כל מילה. בנוסף הדימוי החזותי והמילולי של כוכב הוא עצם רחוק, בלתי ניתן להשגה או להבנה, בוהק בשמיים, קוסמי ומאגי. הכוכב הלבן הם בדיוק כאלה. בוהקים, קוסמיים ומיוחדים.

כתבה זו פורסמה בנענע10

כל הכתבות בפרוייקט - כאן

 

תגובות