מגזין

פנויות להופעה- קוואמי והחלבות

אדווה יוחנן וחן אלבק יוצאות מדי שבוע לגלות את העיר הגדולה ולשתף אותכם בחוויה. השבוע הן היו בהופעה של קוואמי והחלבות. היה חבל על הזמן

מאת חן אלבק. 24-08-2010

תגיות: פנויות להופעה, קוואמי

פנויות להופעה

מאת: חן אלבק ואדווה יוחנן

יצאנו לחגוג את יציאתה של חן ממעגל האבטלה וכניסתה הדרמטית למעגל העבודה; המשמרות, התורים הבלתי נגמרים, הלקוחות הרעבים."כמה אתם?, מעשנים לא מעשנים?" - כן, חן היא עכשיו מארחת. לכבוד המאורע, נחתנו באוזן בר פנויות ומרוגשות כהרגלנו, ישר להופעה של "קוואמי והחלבות" לקראת צאת האלבום החדש שיצא בקרוב, עוד אין תאריך, אבל זה יהיה "ממש ממש בקרוב!", כמו שאמר קוואמי.

אמרנו הופעה!? אופס. טעות. זהו יום הבוחר שאותו מנהל קוואמי או איל פרידמן. "הכינוי קוואמי הגיע מזה שנסעתי בגיל שלוש לבקר קרובים בדרום אפריקה. יום אחד השאירו אותי שם לבד ופרצה שריפה, הגעתי למטף ובכוחות שאני לא יכול להסביר כיביתי את האש. המקומיים, שלא ידעו אנגלית, צעקו מהחלון "קוואם, קוואם, קוואם", שזה אש בשפתם ומכבי האש חשבו שזה השם שלי. מאז דבק בי הכינוי".

ההופעה נפתחת בסינגל החדש "יום ראשון" ומיד לאחריו מפציר בנו על רקע מקצב רגאיי: "ברוכים הבאים למה שכולכם חושבים שהוא המופע שלנו, אך למעשה זה לא מופע, זו אסיפת הבחירות הראשונה של "מפלגת החלבות". יום בחירות?! אנחנו חושבות.. עם קלפי? פתקים, אותיות, מעטפות!? וואקה וואקה! בעד מי אנחנו בכלל!? אולי פנויות ונמנעות? כאלו שקולן צף כמו קשישה שמנה עם בגד-ים שלם בים המלח. וקוואמי ממשיך: "אנחנו מקבלים את כולם, בלי הבדלי דת, גזע ומין, אנחנו פונים לאנשים בדיכאון! פונים לאלה ששברו להם ת'לב! פונים לאוהבי המוסיקה מכל הסוגים, בלי הבדלי דת, גזע וז'אנר! פונים לאוהבי הרדיו, אנחנו פונים לכל הרובוטים והרובוטיות הצטרפו אלינו! אנחנו ננהל את המדינה!!!". יופי. רובוטיות זה בדיוק אנחנו, קרות ומחושבות שמתעוררות בבוקר עם קול ספק מתכתי ספק קוקסינלי. או.קי! או.קי! אנחנו יודעות במי אנחנו בוחרות היום! אנחנו בצד של הבעד! הכי סקסי זה להיות בעד.

הקהל של קוואמי מעריץ אותו. נקודה. בוטח בו, נסחף אחריו, מהופנט מהמילים והמסרים שהוא יורה לכל כיוונים. הוא חד וציני, לא רואה בעיניים ולא נראה שאכפת לו מה תחשבו עליו. הוא מנצל את הבמה שלו טוב טוב כדי להשמיע את האמת שלו, הדעות שלו, האג'נדה שלו, שאת כל זה אפשר להבין ולסכם רק מלהביט על החולצה שהוא בחר ללבוש - T שחורה ועליה הדפס של חיילים חמושים, שמכוונים את נשקם ובמקום כדורים יורים בלונים עם לבבות. הוא מנצל את הופעותיו כדי לנסות להוביל לשינוי חברתי והוא גורם לקהל להאמין לכל מילה שהוא מוציא מהפה, כך שגם אם הדעות שאיתן הגעת מהבית מנוגדות לדעות שלו אתה מהנהן בראשך לאורך כל ההופעה.    

קוואמי

במהלך ההופעה חושפים לנו החלבות שירים מאלבום החדש שאת רובו הפיק רמי פורטיס"הוא אחד המוזיקאים הנערצים עליי בארץ ובערך אחד מהשניים- שלושה האהובים עליי בעולם", אומר קוואמי. הגוון המוסיקאלי נוטה לכיוון הרוקיסטי - זה כבר לא היפ הופ הומוריסטי. הטקסטים מחאתיים, מכים בך, שוברים אותך ואת כל מה שחשבת עד היום. ישר לפנים, בלי חשבון, ממש כמו לקבל ביצה על הראש בחג-שבועות, בלי כל הכנה מוקדמת. זה כואב, זה מרתיח, זה מסריח! פתאום אתה קולט כמה סירחון יכול לדבוק בך בגלל ביצה קטנה אחת.

ומה לגבי טקסטים יותר אישיים? רוב האלבום הוא ביקורת חברתית ותרבותית, אך קוואמי אומר כי ישנם גם טקסטים שלא מוגשים עם כפית לפה, "כשזה מגיע לדברים אישיים יותר, האמירה נמצאת בסב-טקסט." השיר יום ראשון למשל מדבר על זה, "הוא שיר אישי. לא על בחורה באופן ישיר אלא על המצב שהייתי בו...כל ההשראה לאלבום החדש היא פשוט שברון לב נוראי שעברתי" הוא ממשיך "מתוך שברון הלב פשוט כתבתי שירים. משברון הלב האישי ומדברים שקורים במדינה, שהדרך שנראית לי הכי נכונה להביע אותם היא בזעם."

ממשכים עם "האיש הקטן מהרדיו" שכתב ה"מרטין לותר קינג" של הרדיו, יואב קוטנר. לשיר "מלחמת פופ" מצטרף אביטל תמיר, זמר רוק וסולן להקת בצפר, שקרע לנו את עור התוף! א-מ-א מאיפה הוא מוציא את הקול הזה? והאם הוא רווק?. ואז "רוצה הביתה", "מי לא פליט פה", "הכל פה זה קומבינה" שכתב עם קוטג' ועוד שירים חדשים וישנים.

בין שיר לשיר מוצא קוואמי את הזמן להתייחס למצב האומה ולג'ודי ניר-מוזס-שלום והטוויטר "המעפן" שלה. הוא משתף אותנו בתפנית חייו "נכנסתי לטוויטר", הוא אומר, אבל לא כדי שנעקוב אחריו.. לא ולא. הוא בוחר לצטט את שורת הסטאטוס שעדכנה ג'ודי נ.מ.ש:  "טוויט טוויט. בסיור בסינמה סיטי. מדהים! שאפו לרפי אדרי."  כן, זה אמיתי. כשהוא מתנגח באישה עם השיער האדום, הוא למעשה מתנגח בכל התרבות הרדודה שמציפה וזורמת בחיינו, ממש כמו ביוב ברחובות, ביום יותר מידי גשום, בעיר פחות מידי מושקעת ומפותחת. לעומת זאת, על הפייסבוק הוא אומר: "אני מאוד מעורב חברתית, אני לא שייך לאיזה ארגון, אני סוכן עצמאי.  בזכות הפלטפורמה הזאת, שבהתחלה תיעבתי והיום אני חושב שהיא מופלאה, יש לי יכולת להעלות מודעות לדברים שאני מאמין בהם ולהניע אנשים להגיע להפגנות שאני תומך בהם. הבנתי  שיש לי כוח בזה שיש לי הרבה חברים בפייסבוק, אנשים רואים ומעורים."

הטרוף על הבמה, האדרנלין, האש, הזיעה, הקוסם קוואמי בהחלט מהפנט אותנו בזריזות השפתיים שלו. הוא רוצה להיות ראש הממשלה! יש לו גם הצעות לשינוי וענישה, כמו למשל לשלול  אזרחות, להגלות לאי מבודד מוקף כרישים ושוקע ובנוסף לשכן בביתם של הנענשים - עובדים זרים! עוד הוא מתייחס לחלוקת התקציב לניצולי השואה, הקץ לאפליות ומציע לחלק תוכניות רדיו לכולם, כאשר הראשונים לקבל תוכנית יהיו קרן פלס ואריק ברמן אשר יחויבו בפקודה לשדר רק מוסיקת דת' ובלאק מטאל ! במשך שעה שלמה קוואמי והחלבות מרעידים את האוזן. לנו דווקא ניראה מגניב שיהיה ראש ממשלה צעיר כזה, מדליק כזה, שמדבר בחרוזים, שנואם בקצב ושבמקום שומרי ראש הוא מקיף עצמו בחלבות.  בכלל, אנחנו אוהבות חלבות.

את ההופעה קוואמי סוגר עם שני שירים: "מאבד את הקצה" אותו כתב יחד עם נדב רביד- שיר שחייבים להקשיב למילים שלו! חייבים! והשיר האחרון לחלוטין הוא "לסביות שולטות בעולם שלי". אז נכון להיום מי ששולטת בחייו  היא ממש לא לסבית, " אני תפוס חזק עם מישהי שמרפאת לי את הלב."  ובגדול הוא אוהב "נשים שאוהבות רובוטים וחייזרים, מי לא מאמין שיש חייזרים. מה נראה לך שאין עוד אנשים בגלקסיה ומעבר? אנחנו העם הנבחר, היהודים! והפליטים שצריך לגרש לחלל", הוא אומר בציניות.

איפה אתה רואה את עצמך עוד 5 וחצי שנים?

"אני מקווה להוציא עוד כמה תקליטים שיהיו לפחות עוד 20 איש שיאהבו את מה שאני עושה, להמשיך לעשות רדיו כמו שאני עושה. אני ממש רוצה להמשיך את החיים כמו שאני חי."

אתה מאושר?

"אני לא מאושר בכלל, אבל אני כן עושה את הדברים שרציתי לעשות מגיל 12: מוסיקה ורדיו. אני כמעט לא מרוויח מהדברים האלה כסף אבל אני כן חי את החיים שרציתי לחיות ותוך כדי אני עובר הרבה דברים שחלק מהם הוא ממש לא שמח אבל אני נעזר בדרך החיים הזאת כדי לפחות לנסות להתגבר על הדברים ולהתמודד איתם, אני ממש לא מאחל לעצמי יותר מזה."

ולעם ישראל?

"לעם ישראל אני מאחל שאלי ישי יפוטר, שינהלו את המדינה הזאת אנשים שמעניין אותם צדק חברתי, ושהמדינה תנוהל על ידי אנשים מאמינים באנשים ולא באנשים שמאמינים רק בדת."

אנחנו מסכמות: קוואמי והחלבות: חמישה שפתונים - על ההשקעה, על ההופעה, על הבחירה, ומה המסר? להיות 10!

קוואמי והחלבות - בקרוב אסיפת בחירות במועדון הברזילי (רגע לפני שהוא נסגר!) - תתעדכנו.

לטור הקודם: פנויות להופעה של תעני אסתר

תגובות

  • שאפו!

    שרון, 24-08-2010 16:07

  • יופי של כתבה

    קרן, הרה, 24-08-2010 18:00

  • אפשר להשאיל מכן שפתון?

    יופי של טור :)

    פרלה, 25-08-2010 13:20

  • אכן היתה הופעה מדהימה!

    נהנתי לקרוא את הטור שמשקף את מה שהיה באוזן בר. מחכה לטורים הבאים.

    רחלי, 25-08-2010 14:37

  • אחלה טור, אחלה כתבה. אחלה קוואמי

    לאון.פ, 25-08-2010 23:20

  • אני מת על התשובות של קוואמי לשאלה

    "מהי משמעות השם שלך?" בכל פעם הוא עף על תשובה הזויה יותר. מקנא בכן על ההתפקדות בהופעה יא שתי פצצות מימן סקסיות

    חסה, 26-08-2010 11:45

  • הרבה יותר מדי סימני קריאה

    לא כותבים ככה, 28-09-2010 13:14