מגזין

המופע של הסחבק

תכל'ס השיקו את אלבומם החדש "לא נורא", במה שחייב היה להיות מוגדר כקצת יותר מהופעת היפ הופ. אופיר בלום שתה אחת לכבוד הסחים שבברזילי

מאת אופיר בלום. 23-08-2010

תגיות: היפ הופ, תכלס, אופיר בלום

המופע של הסחבקיחצ

 ההתעניינות שלי בהיפ הופ המקומי שאשכרה שווה לשמוע, כזה שאתה מרגיש שאתה יכול להיכנס לביט שלו וחשוב מכול למה שהאמן מולך מנסה להגיד ולא בדרך מאולצת, החלה אומנם לפני שנתיים בערך אבל רק השנה הגיעה לשיא. שיא שהגיע בזכות יציאה של שניים מאלבומי ההיפ הופ המעניינים ביותר שיצאו בסצנה בשנים האחרונות. האחד הוא של פרודוקס שהשיקו את האלבום שלהם "תחיית המתים" בחודש שעבר והשני הוא של שליישית הסחבקים, תכל'ס. ההשוואה שרצה לי בראש היא לא רק בן שני האלבומים המצוינים אלא גם בן שתי ההופעות שהיו מעולות וחשוב מכך, שונות אחת מהשנייה.

ההבדל העיקרי בן ההשקה של תכל'ס להשקה של פרודוקס לא הייתה ברמת האנשים שהופיעו בה, אחרי הכול מדובר באותו קאסט של אנשים כמעט שהתארחו בשני מופעי ההשקה (כולל שני ההרכבים עצמם שהתארחו כל אחד במופע של השני). ההבדל האמיתי היה בהפקת המופע. אם פרודוקס עשו מופע השקה של היפ הופ עירום כביום הוולדו ובלי שום בולשיט אחר בתכל'ס לקחו את הרעיון של "מופע השקה" צעד אחד קדימה והכינו מופע מיוחד מאל"ף ועד ת"ו. הכל היה, לפחות על פי מראית עין, מתוכנן עד הפרט האחרון לכדי זרימה אחת של שיר אחרי שיר ואירוח אחרי אירוח שפשוט באים אחד אחרי השני. אולי בגלל זה ההופעה חולקה לשני חלקים ולא הלכה על הקטע הרגיל של הופעה רגילה + הדרן. לתת תחושה של מופע היפ הופ שהוא יותר ממופע היפ הופ. ואני לא אומר שאם הם היו דובקים במופע מופשט מהכל זה לא היה טוב. אבל גם המופע כפי שהוא יצא בסופו של דבר היה בן, אז לא נורא.

לאחר מופע חימום לא רע מצד הדורג'מנס עלו הסחבקים בכבודם ובעצמם והתחילו לתת שיר אחרי שיר. כשהכוונה הייתה לעשות כמה שפחות עצירות בדרך. שיר רדף שיר ואירוח רדף אירוח. כמובן, הסחבקים לא נשארו חייבים לכל חבר שבא לפרגן וכל אחד כזה גם הביא משהו מהחומרים של עצמו. פלד הביא קצת מהמוגז עדין שלו, אורטגה הודיע שיש לו חברה (אז ביי), וגם פרודוקס עשו עוד קצת סשנים בחדר. האמת היא שנורא ציפיתי שאל פרבר יגיע עם גיטרה כדי לתת את משקלו ב"אם היה לי שקל"" היה יכול להיות בן, אבל הוא כנראה היה עסוק עם So Long Suckers, לא נורא.

אחד מדברים שהעידו יותר מכל על השונות של ההופעה הזאת מהופעות היפ הופ אחרות היה הרשות להכניס ילדים בלי הבדלי גיל כל עוד לא מוכרים להם אלכוהול. דבר שאני מצאתי דיי היסטרי שכן מדובר בהופעה של הרכב שרוב חומריו הם על השילוש חסר הקודש של סקס-סמים-אלכוהול, אז כאשר די. ג'יי פייפ השמיע קצת לפני תחילת ההופעה רמיקס לשיר הנושא של האלבום, אני התפוצצתי מצחוק כאשר כל הילדודס שרו ביחד "אם היה לי משהו לעשן, היה יכול להיות בן, אבל אין (לא נורא, למקרה שלא הבנתם את הרפטציה שלי כאן).

שני רגעי השיא של ההופעה, מבחינתי, היו כאשר ביצעו הסחבקים את "הופ" עם אקורדיון וגיטרה אקוסטית בביצוע שגרם לכל הקהל לשיר כמו חבורת אירים שיכורה ביום פטריק הקדוש. הנגנים נשארו לביצוע עוד כמה שירים ומבחינתי אם הם היו במשך כל ההופעה היה אפשר להכתיר את השואו כדבר הכי מקורי מאז NOD.  אבל לא נורא. הקטע בהופעה שבאמת התעלה על הכול היה כאשר אל הסחבקים הצטרף גם לוקץ' וביחד הם ביצעו גרסא מרגשת לבלדה הנוגעת ללב על מקומה של האישה (במטבח). בכדי להוסיף מימד ויזואלי לאפקט הקומי שכבר יש לקטע המעולה הזה, פצחו הסחבקים ביחד עם לוקץ' בריקוד מתאים כמו מיטב הבוי באנדס. אם היו לי מילים שיכולים לתאר את לוקץ' רוקד כמו ניק קרטר היה יכול להיות בן, אבל אין אז תדמיינו, לא נורא.

בעצם, היה משהו נוסף בהופעה הזאת שגרם לה להיות בעיני לפחות, אחד הדברים הכי כיפיים שראיתי השנה. באותה מידה שפרודוקס הרימו את הקהל חודש לפני כן, תכל'ס העיפו אותם אולי אפילו יותר. זה באמת הרגיש לי כאילו הקהל היה בכף היד של הסחבקים מתחילת ההופעה ועד סופה. היה חם וקולני והראה הרבה אהבה לכל הנוגעים בדבר. סיום ההופעה עם גרסא רגועה משהו ל"לכי ביאץ" בו היה אפשר לשמוע יותר את הקהל שר את הפזמון מאשר את נצ'ה היה באמת חתיכת קינוח לחתיכת ארוחה. יש לשער שהשלישייה המוכשרת הזאת ישבה אחרי ההופעה כדי לחלק בניהם כמה שאכטות של ערב מוצלח. לו הייתי מעשן אולי גם אני הייתי יכול להיות במעגל הזה ואז היה בן. אבל מצד שני גם בלי לעסוק בזה הזיכרון שלי לא עובד אז לא נורא.

תגובות

  • בלתי נשכח

    "הופ" בהחלט נחקק בזכרון...

    חסה חס, 24-08-2010 01:18