מגזין

שבע מרוק'נרול

ג'טרו טאל הגיעו לארץ בפעם השישית, אבל מי סופר. לגיל מטוס, שראה אותם בפעם השלישית וכן סופר, היה כרטיס בקסטייג' שלא ממש עניין את ההפקה והלהקה

מאת גיל מטוס. 12-08-2010

תגיות: רוק מתקדם, פרוגרסיב, Jethro Tull, איאן אנדרסון, שלמה גרוניך

שבע מרוק'נרול

הפעם הראשונה בה ראיתי את ג'טרו טאל בהופעה הייתה ב- 2005 בפארק צ'אסטין שבאטלנטה. להופעה הזו (כמו לכל האחרות בארה"ב), הגעתי לבד באיחור נורמטיבי של חצי שעה. אולם ג'טרו טאל כפי שהתברר לי באותו ערב, ידועים בדייקנותם וכך הפסדתי את תחילת המופע. למזלי הגעתי בדיוק כשאנדרסון הציג את Bourrée הקטע האינסטרומנטלי המפורסם ביותר של הלהקה שמבוסס על יצירה של באך, מה שאפשר נחיתה רכה והשכיח את העובדה שכבר הפסדתי כמה שירים. בסיבוב ההופעות הזה, הם אירחו את הכנרת האמריקנית הצעירה והמוכשרת, לוסיה מיקרלי, שהייתה אז רק בת עשרים ושתיים והוסיפה המון חן ואור על הבמה כשהיא מורידה את הגיל הממוצע לחמישים.

להגיע להופעות לבד, כמו לכל אירוע תרבותי אחר, זו חוויה לא נעימה. אתה מחפש חניה לבד, עומד בתור לכרטיסים לבד, שותה בירה לבד, מתלהב לבד, רוקד לבד ובדרך כלל גם חוזר הביתה לבד. בארה"ב זה מורגש בעוצמות חזקות יותר כיוון ששם בכל מקרה הרגשתי זר ולא שייך. אולם בהופעה הזו, העובדה שהגעתי לבד שיחקה לטובתי. משמאלי ישבו שתי בחורות צעירות שנראה היה שלא ממש הכירו את המוזיקה של ג'טרו טאל, משמאלן ישב אדם מבוגר שהיה אביה של אחת מהן, שהכיר כל תו. בהופעה עצמה לא תקשרנו, אולם מיד עם סיומה, הן סיפרו שזכו בארבעה כרטיסים לפגוש את הלהקה מאחורי הקלעים, והציעו לי את הכרטיס הנוסף שהיה להן. לאחר המתנה קצרה זכינו לפגוש את הלהקה ולקחת חלק בריטואל קצר וברור. איאן אנדרסון הסולן הכריזמטי, נכנס לחדר ההמתנה ובחוסר סבלנות הצטלם עם מעריציו וחתם על אלבום ההופעה Aqualung Live שניתן בכניסה לכל מי שהגיע. זה היה קצר ומתוכנן בקפידה ולא הספקתי להחליף איתו כמה מילים כפי שקיוויתי.

שנתיים לאחר מכן, קיץ 2007, ג'טרו טאל מגיעים לישראל. אני במילואים בים המלח ובקופות במתחם הרכבת בירושלים מחכה לי כרטיס מוזמנים. גם להופעה הזו הגעתי לבד ולמזלי זכיתי בטרמפ עד למקום עם הורים של חבר, שחסכו ממני את הניווט המתסכל בעיר השנואה עלי. ההופעה לא הייתה שונה בהרבה מזו שראיתי לפני שנתיים באטלנטה. ג'טרו טאל ביצעו את אותם שירים בסדר קצת שונה ואנדרסון סיפר את אותן בדיחות. למי שישב בקהל זה אולי היה חדש, אני כבר ראיתי את המופע הזה ונהניתי ממנו גם בפעם השנייה.

photobucket

לפני כמה ימים מצאתי את עצמי מתלבט אם יש טעם לראות אותם בפעם השלישית. למעשה זו הפעם השישית שג'טרו טאל מגיעים לישראל כשארבע מהן היו בעשור האחרון. בקופות במבצר שוני חיכה לי כרטיס מוזמנים, אך לא יכולתי להגיע בתאריך הזה ועכשיו ההחלטה הפכה לחישוב כלכלי - רכישת כרטיס + נסיעה מורטת עצבים בתוך ירושלים. מה שהכריע את כף המאזניים הייתה הידיעה המפתיעה לפיה שלמה גרוניך יתארח במופע.

ההפקה הפעם הייתה זולה יותר, במקום טריבונות היו המון כיסאות פלסטיק שחוברו באזיקונים. בישראל, זה אומר שלמחירים של הכרטיסים אין משמעות, כי חוץ מהשורות הראשונות, מעטים יישארו במקומם, והרוב יעמדו בצדדים, מקדימה או ישדרגו למקומות טובים יותר שלא נמכרו. גם להופעה הזו הגעתי לבד, ואפילו לא טרחתי לחפש את הכיסא שלי שהיה במקום טוב בשורות האחרונות, פשוט נעמדתי בצד בזווית טובה שלא תפריע לאף אחד. כמה חבר'ה שישבו בכיסאות ליד ביקשו שאצלם אותם ותוך כדי סיפרו לי שהם בקושי מכירים את הלהקה, והגיעו להופעה כי אחד מהם עובד במלון שבו הם שוהים ויש להם כרטיסים לבק סטייג'. במקרה היה להם עוד כרטיס ואני שהגעתי לבד שוב זכיתי.

photobucket

ההופעה הייתה בדיוק לפי המתכון המנצח של השנים האחרונות. ג'טרו טאל הוציאו אלבום אחד בלבד בעשור האחרון ובהופעות הם משתדלים לא לטרחן עם חומרים לא מוכרים. ההופעה מורכבת בעיקר משירים שהקהל אוהב, מהאלבומים הראשונים בשילוב ההומור האנגלי של אנדרסון שלא טרח להוסיף בדיחות לרפרטואר. לפני השיר Thick as a Brick הוא אמר שוב שמדובר בשיר מהתקופה שבה חלו במחלה הנוראה שנקראת "רוק מתקדם", תיוג שאנדרסון, כפי שהעיד בראיונות רבים, לא אוהב. לפני Songs from the Wood סיפר שאחרי האלבום הזה קראו להם פולק-פרוג, משהו שיותר קל לחיות איתו. בפעם הקודמת שהיו כאן, אנדרסון הציג את Aqualung בתור "מדרגות לאקוונלאנג" או בשמו השני "עשן על האקוולאנג", את הבדיחה הזו הוא השמיט הפעם, אך את השיר לא. פרט לכך, הם ניגנו שירים ישנים וטובים כמו:My God  המפורסם; Serenade to a Cuckoo, קאבר לג'אזיסט רולנאד קירק מהאלבום הראשון ואחרים. בהדרן הם עשו קריצה יפה ל"קטיושקה" (שמוכר בגרסתו העברית כלבלבו אגס וגם תפוח).

השיא של ההופעה היה האירוח של שלמה גרוניך. גרוניך הוזמן למופע על ידי אנדרסון, לאחר שזה שמע את המוסיקה שלו והתלהב. הם ביצעו יחד את Bourrée כשבאמצע ניגן גרוניך סולו שנפתח בהמנון והתפתח לסולו המפורסם של "יש לי סימפטיה". לאחר מכן הם המשיכו עם באך הפעם בניצוחו של גרוניך שהביא מהרפרטואר שלו את "אנא אל תלך" (ע"פ פרלוד מס' 1) כשאנדרסון מלווה אותו בחליל. עם סיום השיר, גרוניך ביקש רשות לפנות אל הקהל בעברית וארגן מתנה יפה לאנדרסון כשהוא מלווה את הקהל ושר Happy Birthday to You לכבוד יום הולדתו ה- 63 שחל יום לאחר המופע. החיבור בין אנדרסון לגרוניך הוא חיבור טבעי, מתבקש ומרענן של שני מוזיקאים גדולים ומחוננים שחונכו על ברכיי מוזיקה קלאסית. חבל שזה היה כל כך קצר.

עם סיום ההופעה הגעתי לבמה חמוש במדבקת ה- Aftershow שקיבלתי, נחוש לפגוש שוב את מר אנדרסון. אולם מהר מאוד הסתבר שהעניין מורכב משחשבתי. אחרי שחיכנו חצי שעה, נאמר לנו שכריס, האמרגן הוא זה שקובע מי יכנס ומי לא, גם אם יש לו אישור. היות והוא זה שחילק את האישורים הוא יודע בדיוק למי הוא נתן וההפקה שלפה רשימת שמות מסודרת. ניסיתי להסביר לו שקיבלתי את הכרטיס מחבר'ה שבקושי מכירים שיר של הלהקה והם בסך הכול עשו מעשה טוב והביאו אותו לאנשים שידעו להעריך מפגש שכזה. טיעוני ההגנה לא עזרו והתשובות של ההפקה נשמעו כמו תירוץ טוב בשביל לא להכניס כמה אנשים אל מאחורי הקלעים.

photobucket 

אנדרסון הבין כבר בגיל 28 את תרמית הרוק'נרול כשהגה את המשפט המבריק Too old for rock and roll and too young to die, שמקפל בתוכו המון הומור עצמי וציניות. מאז הפך לאחד המשפטים המצוטטים לא רק בהקשר של ג'טרו טאל, אלא בהקשר של כל מי שהגיע לגיל בו זקנתו עשויה להביך את נעוריו. נראה שאנדרסון עושה הכול כדי לא לזכות בכותרת "זקן מדי לרוק'נרול". למרות שהיכולות הווקאליות שלו דועכות בשנים האחרונות, הנגינה שלו נשארה חדה ומדויקת. הוא אנרגטי ומפוקס ומצליח להפיח חיים בשירים הישנים של ג'טרו טאל בביצועים מעולים. הוא לא זקן לרוק'נרול, אך כנראה שהוא זקן לסצנת המעריצים ולריטואלים של פגישות מאחורי הקלעים, חתימות וצילומים. גם כשהגיע אל מי שחיכה מאחורי המחסום וחתם על אלבומים וכרטיסים זה נעשה במעין חוסר חשק. אחד הנוכחים הנרגשים ניסה לשגר לו בקבוק וויסקי קטן כמתנת יומולדת, אך ההפקה אמרה שהוא כנראה לא ייקח את זה כי הוא כבר לא שותה. אפשר להבין אותו, כנראה שאחרי 42 שנים בעסקי השעשועים אתה עדיין רעב למוזיקה והופעות, אך כבר שבע מרוק'נרול.

תגובות

  • ראיתי אותו כבר פעמיים

    ולכן לא הלכתי להופעה הזו.. כבר הבנתי שזו תהיה אותה הופעה ואותן הבדיחות.. דיויד אלן, לעומת זאת, בטח יתן הערב הופעה שונה מקודמותיה. בחו"ל קל להגיע לבד להופעות, כאן זה קצת פחות נוח, לכן אני עדין מתלבטת אם לרכוש הכרטיס ברגע האחרון. אתה בטח תהיה שם:-)

    אני, 17-08-2010 18:57