מגזין

מוציא קיטור: ביפ וגמרנו

בתוך שנה מהיום, ערוץ הצחוק יסגור את הבאסטה. בניגוד להתגייסות הברנז'אית חסרת הפרופורציות נגד המהלך, גיל חסון משוכנע כי לא הייתה ברירה אחרת. עם כל הצער שבדבר. טור לא מצחיק בעליל

מאת גיל חסון. 08-08-2010

תגיות: מוציא קיטור, ביפ, טלוויזיה

מוציא קיטור: ביפ וגמרנו

בשבוע שעבר התמוססו הספקולציות, פגו סימני השאלה. לאחר עיסוק ממושך של ביצת התקשורת המקומית בשאלה מה יהיה גורלו של ערוץ הצחוק, קיבלנו את הידיעה על פטירתו המתוכננת, קצת פחות משנה- יולי 2011. מאז השמועה קיבלה אימות סופי, כל כתבה שנתקלתי בה יצאה כנגד HOT והביעה הזדהות גמורה עם עובדי הערוץ וצבא הטאלנטים שלו. ההתגייסות הברנז'אית היא חסרת פרופורציות לחלוטין. הייתכן כי עבדכם הנאמן הוא היחידי שאינו רואה בכך צעד הורס עולמות, מפרק משפחות או סתם צעד המעלה את מפלס החרדות?

מבלי להיכנס לאחורי הקלעים ולסכסוך של קבלת ההחלטות, אין זה ענייני או עניינו של אף אחד שאין לו מניות, 'ביפ', ערוץ הצחוק בכינויו הרשמי, כבר מדשדש זמן לא מבוטל. כשבוחנים כרונולוגית את ההתפתחות שלו אפשר למצוא את הירידה התלולה ברף הצחוק משנת 2008 בערך. בשנה הארורה ההיא משהו קרה. עד אז, אפשר היה למצוא יצירה מקורית, סאטירית, נשכנית ובעיקר מושקעת: "לגעת באוכל", "החטא ועונשו", "הרצועה", "דאבל דייט" ו"מהדורה מוגבלת" הן הדוגמאות הגדולות והבולטות, שתפסו מוניטין וקהל מעריצים לא מבוטל. גם הקוטר החביב אהב אותן ופרגן לרובן, אך מעבר להבעת דעה אישית שלי שמסתמכת על טעם, יש לתוכניות הנ"ל קבלות- עובדה שמכל אחת מהן יצא מצחיקן תורן אחד (או אחת) לפחות. הראשונות תרמו לתודעה הקולקטיבית את הצמד קיציס-פרידמן, יובל סמו יצא מ"הרצועה" ונהפך בין לילה לאיש הכי מבוקש בפריים טיים ומהדורה מוגבלת הולידה לאחריה את צוות "לילה בכיף", שגם בתורם הגיעו כבר לערוץ 2. גם דנה מודן עשתה עם עצמה משהו, גם אם לא מצחיק במיוחד.

כמובן שבדרך היו גם פלופים רציניים וקבלת החלטות הזויה בכל הנוגע ללוח השידורים, אבל חסד נעורים שמור לערוץ צעיר, שרק השנה כאמור סוגר עשור. מספיק להזכיר את "האקדמיה לצחוק" (2004), שהייתה בזמנו פרויקט הדגל של 'ביפ'. כל מה שנשאר ממנה הוא זיכרון רחוק ושולי בדמות מנצח שנשכח. צחי איראני קראו לבחור, מצלצל לכם מוכר?  ב-2007, שנה לפני המשבר המדובר, היו חריקות ראשונות שאולי יעידו על הבאות. "בהפרעה", שעשועון מבחיל עם עידו רוזנבלום, הייתה אחת היציאות הארורות שמישהו היה יכול לחשוב עליו. כל קשר בין זה לטעם טוב או סתם הומור תפל, שגם היה מתקבל בהבנה של 'ניסוי כלים', נראה רחוק מאוד מהמציאות. תוסיפו לכך את "ספרי לילה"-  'טוק שואו' (שימו לב להגדרה) של שני ספרים מקריית אתא ששמם, איך לא- יוסי ויוסי. אם היה ניתן פרס לתוכנית הגרועה של העשור, לא צריך עוד מתמודדים. יש לנו זוכה ובהפרש עצום. איך אפשר להסביר את פיצול האישיות החריף שתקף את מקבלי ההחלטות, שעד אז היה נראה כי גם אם הם לא תמיד קולעים בול למטרה, לפחות נראה היה שהם מתאמצים.

2008: שנת המפנה

"אבי ביטר חי בסרט" היא אמנם הברקה אמיתית, אך במקביל צצו תוכניות כמו "אין מה לראות" ו"אליפות העולם בכלום", המוכיחות שוב עד כמה הסכיזופרניה של מנהלי התוכניות הייתה חמורה בשנה ההיא. "האחות הקטנה" רלוונטית רק למכורי "האח הגדול" ולא ממש מצחיקה, בטח שלא מצדיקה תוכנית שלמה. מאז בעצם, להוציא את "לילה בכיף", שנכנסה לערוץ 2 וזכתה לעונת המשך במתכונת זהה (דבר המאשר את הצלחתה) ואת "אל תשאל" המעולה של שי שטרן (גם היא מצאה כבר את דרכה לערוץ 2) אין ב'ביפ' מה לראות. לא "סיימון", תוכנית המשימות בשקל של דרור נובלמן- איש עם מוח מבריק שמעלה תמיהה למה הוא עשה את זה לעצמו; לא "ביפ קומדי האוס" שהינה עוד רפליקה דמוית "כוכב נולד" כחממה למצחיקנים; אבל אם חשבנו שאי אפשר להתעלל בנו ולרדת יותר נמוך, העניקו לנו ב'ביפ' מתנה מיוחדת במינה בדמות מנת משכל של תינוקים רפים: "הבובלילים בדרך לחופה". עוגמת הנפש שוברת שיאים. באמת מביש, אין מה לומר.

העונה החדשה, 2010-2011, נפתחה עם סדרת הבנות "משתגידי", שכנראה לא תיכנס להיכל התהילה של הצחוק, ו"יאללה נקסט"- עוד שילוב של פליטי המהדורה המוגבלת אפרת אברמוב את אבי "ייטינגר!". נראה כי אלו נשארו השניים היחידים מבית "המהדורה" שלא נמצא להם מקום בפריים טיים. כל השאר כאמור, שקועים עד הצוואר.  כל זה מעלה את השאלה האם זה מה שנשאר מערוץ חתרני, נשכני ו"שאין דומה לו בישראל" להציע לנו. בערוץ בו המבוגרים-מתנהגים-כמו-ילדים, כדי ליצור קומדיה כמובן, אין בנמצא מבוגר אחראי. לא בשנים האחרונות לפחות. בערוץ שחדשנות היא בדמות שידורים חוזרים משנות ה-80 (שיכולנו לראות בחינם אפילו אז!) של סדרות כמו "מי הבוס?" ו"אלף", כנראה שצריך לשאול מי באמת הבוס שם שמקבל את ההחלטות.

האמת, עד כמה שעצוב לומר זאת, לא צריך כבר את 'ביפ'. סדרות הרכש מסתובבות חופשי גם מחוץ לאפיק מס' 6 של HOT: סיינפלד בערוץ 2, מופע שנות ה-70 והסימפסונים נמצאים ב-YES (הסימפסונס גם בערוץ 1, חינם אין כסף) וסאות'פארק, פיוצ'רמה ושרה סילברמן יגיעו עם כניסתו של קומדי סנטרל כמחליף, הראוי לדעתי, ל'ביפ'. יחד איתם יהיה גם ג'ון סטיוארט וה"דיילי שואו" ושידורים חוזרים של "המופע של שאפל", סדרה קורעת מבית היוצר של הקומיקאי דייב שאפל. סמכו עליי, יש למה לחכות.

אם מנכ"ל 'ביפ', יובל נתן ומנהלי התוכניות שלו, נדב פרישמן ויוני גולן, יראו מחויבות אמיתית לקומדיה אלטרנטיבית וניסיונית, כזאת שאי אפשר לזרוק ישר למימיה העמוקים של המיינסטרים, אני בטוח שיימצאו לשם כך את המקום. 'ביפ' הוא ערוץ היברידי הפועל יותר על גז מאשר דלק, רק שנגמר להם המלאי של גז הצחוק. אין לדעת, אולי סגירת הערוץ ינער אותם ויעשה להם רק טוב. אפשר רק לדמיין את השלושה, מקימים חברת הפקות משלהם וחוזרים לשורשים של יצירה נשכנית, נוקבת ומתוחכמת. סאטירה אמיתית. במצב הנוכחי, נראה שפשוט נגמר להם הסוס. אבל עד אז, יאללה. נקסט.  

חן עטר דוקא בדעה שאסור לסגור את ערוץ הצחוק הישראלי

תגובות

  • טור מעולה- לייק

    קסלר, 08-08-2010 12:20

  • אני איתך

    איציק הבת, 08-08-2010 15:31