מגזין

Mashing The Opponent

ערב ה-Mash Up הציג תבשיל חריף של רוק מלא בשר מעורבב עם מנת צד קופצנית של היפ הופ. אופיר בלום לא נשאר רעב

מאת אופיר בלום. 06-08-2010

תגיות: היפ הופ, מאש אפ, לוקאצ', קוואמי, Dub LFO, אופיר בלום

Mashing The Opponentצילום: ארתור לנדה

מבחינה רעיונית המאש אפ מלווה את חיינו עוד מהילדות. מכירים את הארוחות האלה שבהם אתם מערבבים את מנת הצד שלכם עם המנה העיקרית? מדובר בטכניקה מאוד עתיקה אשר מתחילה אצל רוב בני האדם בגילאי 2-3 ונמשכת שנים ארוכות. היא עבדה במצבים בהם לא באמת היינו רעבים אבל רצינו להראות כאילו אנחנו עושים משהו עם הפירה והשניצל. מאוחר יותר בחיינו הטכניקה הזאת חזרה בצורתה היותר משביעה כאשר שברנו את שגרת החיים הצבאיים על ידיי ערבוב האורז היבש עם הקציצות מלאות הרוטב כדי שאיכשהו זה יהיה אכיל.

את אותם עקרונות אנו מיישמים על עולמנו המוזיקלי. אם תחשבו על זה, מאש אפ הוא בסך הכול גרסא מתקדמת יותר של ערבוב סגנונות מוזיקלי שכמוהו אנחנו רואים כבר עשרות שנים. ההבדל היחידי הוא שלא מדובר בחומר שהוא מקורי לחלוטין אלא בחיבור שני שירים, לעיתים מסגנונות שונים ולעיתים לא, שמתחברים למשהו מוכר אבל שונה. בדיוק כמו הטעם שיש להמבורגר כשאתה שם עליו בצל מטוגן.

אז עם המחשבות הללו על אוכל כאנלוגיה למוזיקה הלכתי לערב המאש אפים במועדון הבארבי. ערב שעמד להפגיש שורה ארוכה של אמנים על במה אחת, לקחת שירים שלהם עצמם בתור חלק אחד מהארוחה, לערבב אותם עם שירים אחרים ליצירת המנה העיקרית ולהוסיף על הכול רוטב חריף של גיטרות רועשות, תופים הולמים וצרחות עמומות. מכל זה יצא משהו חריף, אבל קל לעיכול.

בכדי שהתבשיל באמת יהיה קל לעיכול, רוב המאש אפים שהושמעו באותו ערב הורכבו משירים מוכרים יחסית, לטוב ולרע. אני לא אגיד שלא נהניתי כאשר לוקץ' וסבא קוקו עשו את החיבור הצפוי בין הגרסא המקורית של Solja Boy עם התשובה שלהם לשיר של ענת בנאי שנעה על אותו ביט, האנרגיות ששתי אלה הוציאו במהלך הביצוע היו מדהימות ואם לא היה מדובר בשניים שכבר מוכשרים בתחומם הייתי ממליץ להם קריירה בגראולינג, מצד אחד זה חיבור שכל כך מבקש את עצמו עד שהוא לא מפתיע, ואני רציתי להיות מופתע. מצד שני, אם זה טעים אז אין הרבה היגיון בלהתלונן על זה. גם כאשר קוואמי חבר לאביטל תמיר ושניהם שילבו את Kashmir של לד זפלין עם Come With Me של פי.דידי שמסמפל אותו (בתוספת של ביסטי בויז להגברת השובע) האנרגיות היו גובהות והעוצמה הורגשה. אפשר לומר שהמאש אפ בסופו של דבר לא תלוי רק במרכיבים שלו, אלא גם במי שמבשל אותו.

הדבר המעניין ביותר בערב הזה היה שדרכו יצא לי לראות את הצדדים שאני לא רגיל לראות באמנים מסוימים. מי היה חושב שלוקץ' או קלין (מהצמד המצוין סאדייל) יכולים לצרוח כל כך חזק? אונילי היא פרופורמרית אדירה אבל אני כל פעם שוכח עד כמה היא יכולה לכבוש את הקהל, גם כשהוא פחות מכיר אותה. זה אולי אחד ההישגים הגדולים של הערב הזה. חשיפת צדדים חדשים באמנים שחשבת שאתה כבר מכיר, אחרי שבישלו את עצמם בצורה קצת שונה מהרגיל.

כפי שרמזתי קודם, המאש אפים האהובים עלי היו אלה שקשה  לראות אותם באים. מי היה חושב לחבר את רייג' אגינסט דה מאשין האנטי ממסדיים עם Bombastic ה..ובכן, בומבסטי (אקסום במיטבם), או את פישי הגדול עם Dub LFO? החיבורים האלה מייצגים לדעתי את המאש אפ במיטבו מבחינה רעיונית. אף פעם לא הייתי חושב ששני השירים האלה נשמעים טוב ביחד עד ששמעתי את הערבוב ביניהם. במקרים מסוימים, כמו בחיבור של "לא טוב" של פלד עם "את לא טובה אלי" של פורטיס, לא נותר אלא לתהות איך לא חשבו על זה קודם. ואולי אפשר להגיד את זה על הרבה שילובים שלא היו עולים לראש אבל התבררו כטעימים, ניסיתם כבר שוקולד מריר על סלמון מעושן?

תגובות

  • היה ענק

    קלינסקי, 11-08-2010 09:10