מגזין

מלכה

גונן שטיינברג התעלה מעל הבדיחות הנמוכות והלך לראות ביום שישי את וירטואוזית הגיטרה, קאקי קינג. הוא זכה ממנה למופע מדהים וכבונוס גם למופע משותף עם תמר אייזנמן

מאת גונן שטיינברג. 26-07-2010

תגיות: Kaki King, תמר אייזנמן

מלכהPhoto By: AutumnCannibalist

את קאקי קינג יצא לי להכיר כשעוד חשבתי שאני יודע לנגן בגיטרה. זה התחיל כשראיתי את ג'סטין קינג בסרטון הדגמה המופרע הזה, המשיך בפסיכים אחרים שבנו גיטרות עם 18 מיתרים ו-7 צווארים, והגיע מתישהו לאישה הקטנה-גדולה הזו ששבתה את אוזני. היה בה משהו שונה משאר הנגנים בסגנון (חוץ מזה שהיא אישה כמובן), תמיד היא חתרה מעבר לווירטואוזיות ויותר לכיוון הרגש. ככל שהתעמקתי בה יותר וככל שהקריירה שלה המשיכה, היא בחרה לשלב את אותה ווירטואוזיות נדירה בכתיבה מתוקה שתשתלב באופן מופתי עם ההרמוניות המתוקות שלה. יום שישי האחרון הביא אותי לצפות באותה דמות שלמה, שעכשיו נראה כי השלימה עם עצם העובדה כי היא נתפסת כווירטואוזית גיטרה מהמעלה הראשונה אך גם אינה מוותרת על להציג את הצד הלירי שבה.

למען הסדר הטוב, בואו נתחיל מהתחלה. הערב התחיל עם תמר אייזנמן. את המלכה הזו יצא לי לראות בפעולה בפעם הראשונה רק לפני חודשיים, כך שהכל אצלי היה עדיין רענן בראש: הגרוב המשובח, ההרכב המתואם להפליא, ותחושת הפליאה של אלו שהצטרפו אלי להופעה וטרם ראו אותה מופיעה, אותה תחושת פליאה שאני חוויתי חודשיים קודם לכן. לקרוא למופע הזה מופע חימום זה חטא, מדובר במופע בפני עצמו שהזרים המון אנרגיות רגע לפני השקט הגדול.

בסוף הסט (הראשון) של תמר, קאקי קינג עלתה לתמוך בסולו ראשון בחשמלית, התוצאה...לא ברורה. נראה כי יותר נוח לה להתבטא כשהיא לבד ולא מגובה בהרכב גדול מאחוריה. לכן, מיד לאחר מכן ההרכב ירד מהבמה וקאקי קינג נשארה לבד עם הקהל: היא, האקוסטית, ועוד שמונה מאות אנשים שמשתוקקים לשמוע אותה מתחילה לפרוט. כדי להיפטר ממטען כיתה ב' המתבקש, היא פתחה בקריאה: Welcome The Shit King, כאילו לא אמרו לה את זה שלוש מאות פעמים מאז שהיא נחתה. ועכשיו למלאכה, אחרי חימום קל על האקוסטית הגיע ישר Playing With Pink Noise, ושם התבטא הכוח שלה באופן מוחלט, כשכל הקהל בבארבי למשך ארבע דקות, שתק לחלוטין והיה מהופנט. כולם נמשכו בבת אחת לעשר האצבעות של קינג והתאמצו ממש חזק להבין. להבין איך זה אפשרי מה שהיא עושה, עד כמה חמקמקה הטכניקה שלה. ברגע שאתה חושב שהבנת פראזה אחת, מגיעה עוד אחת. ואתה תופס את עצמך צווח לעצמך בראש "WTF?! איך כל זה יוצא מעשר אצבעות ושישה מיתרים?! איפה הגיטריסט השני שעושה את כל הליווי?!" אבל כמו שכבר אמרתי, אצל קאקי קינג זה לא רק הטכניקה, כי עם החוכמה ההרמונית ששובה אותך בתור מאזין עמוק עמוק אל תוך תיבת התהודה שלה. רגע אחרי, נשימה עמוקה של השתאות, ואז הערצה עיוורת בצורת מחיאות כפיים רועשות.

אחרי זה היא מחליטה להזכיר לנו את הקו שהיא דוגלת בו באלבומים האחרונים שלה, הקו שמציב אותה גם ככותבת שירים ומבצעת מחוננת. אבל שוב, הרגע ששובה את הקהל זה הרגע שבו הוא מבין שהיא מרימה את הגיטרה שלה בשביל להתחיל לעשות בה את הכשפים שהיא עושה. כשפים כגון השימוש המופתי בלופר ובלפ סטיל ב - Gay Sons of Lesbian Mothers, שהשאיר את הלסת שמוטה על רצפת הבארבי, שלי ושל כל שאר הנוכחים במועדון. כשפים שדורשים ממך את האנרגיה הגדולה ביותר, לא לקפוץ, לא לצעוק, אלא פשוט להקשיב, להקשיב לכל מיתר, לכל מכה על גוף הגיטרה. הקשבה שמשאירה אותך מותש ומסופק להפליא ממה שחווית.

אחרי סשן הסולו המעולה של קאקי קינג, חזר ההרכב של תמר אייזנמן לעוד כמה שירים של תמר בליוויה של קינג. שוב היא נעלמה בין כל הכלים, אבל מה שכן נכח זו אותה כימיה מופלאה בין תמר לבין קאקי קינג. קשר אינסטרומנטאלי הדוק של שתי נגניות ששולטות בכלי שלהן כחומר ביד היוצר, עושות עם הגיטרה שלהן כרצונן, משוחחות, ואולי אף מעבר לכך...הכל דרך הגיטרה.

להדרן קאקי קינג עלתה על התופים ותמר נשארה על הגיטרה. באופן מפתיע קאקי קינג הצליחה לשמור על גרוב לא פשוט בכל הדואט תופים/גיטרה המעניין הזה בינה לבין תמר. עד שעלה טיפין טיפין כל ההרכב לבמה לביצוע האחרון של הערב, ביצוע שבסיומו לא יכולתי להיות יותר מרוצה מההופעה הזו, מהשילוב המנצח בין תמר אייזנמן לקאקי קינג ולחוויה המהפנטת שקינג עצמה העבירה אותי.

 

תגובות

  • לייק

    טלי, 26-07-2010 17:03

  • "היא נעלמה בין הכלים"

    מפני שהיה קטע של משהו כמו שלוש דק' קצת מביכות בהן היא ניגנה ולא היתה מודעת בכלל - בדומה לשאר הנגנים על הבמה - שהסאונד של הגיטרה שלה נפל. למרות זאת, היתה הופעה נפלאה ומהפנטת; כשהיא שיחקה עם הסלייד במיומנות כזו ובזריזות אצבעות לא אנושית, לא האמנתי למה ששומעות אוזניי. היא דגמה כל אקורד, הריצה אותו בלופר ובכך יצרה עולם מרהיב שנשען על השילוב הטוב ביקום: אלקטרוניקה קרירה וכלי נגינה חיים וחמימים. ועוד דבר, קאקי קינג לא רק וירטואוזית גיטרה אצילית, היא גם מאוד מאוד יפה

    שרהג'ונס, 27-07-2010 04:13