מגזין

הכל הכל אני יכול

לכבוד החופש הגדול אסף פרידמן מביט אחורה בערגה וקורא להחיל את החופש על כלל בני האדם

מאת אסף פרידמן. 02-07-2010

תגיות: החופש הגדול

הכל הכל אני יכול

איזה חום. הרצף הזה חייב להסתיים. כבר שלושים דקות שלא עצרתי לנשום. המדפסת לא מפסיקה ליירט עלי בונים. "תוציאו ת'אספרסו ל-30" אני צועק, "איפה הטרמיסו של 300 ?" היא שואלת, בכושלאימא שלך, אני רוצה להגיד לה אבל עוצר את עצמי ומתוודה ששכחתי להכין אותו. "הוא כבר יוצא", "תודה מאמי", "תמותי!". זהו, נרגע פה קצת. אני מלוכלך מקפה ואבקת סוכר, מיוזע בכל חלקי גופי וצועד בנחישות אל עבר מתקן השתייה המפואר. מצד ימין, מים זכים ממעיין הנעורים. משמאל הדרך הבטוחה אל הסוף, אל הזקנה. ואני? אני ניגש ללא לאות ומוזג לעצמי. מרווה את צימאוני, נהנה, גונח. אלוהים אדירים, זה לא יכול להיות, הזדקנתי. אני רק בן 21 ואני אוהב סודה.

עברו כבר כמה שנים מאז הגעתי להבנה שאני אוהב את המשקה המר הזה של הזקנים. בערך באותה תקופה של זמן גם התחלתי לתעב את החופש הגדול. סיכום של שתי העובדות הללו מצביע על המסלול הוודאי אל הזקנה, אל הסוף. זה די הגיוני לתעב את החופש הגדול. אני לא נהנה מאף פריבילגיה, אף אחד כבר לא פותר אותי מאחריות למשך חודשיים ימים, בני התשחורת דוקרים אחד את השני מתחת לחלון  וחמור מכך, מייבבים לאחר מכן בקול רם ומטרידים את מנוחתי. כדי להוסיף עוד קצת דלק למדורה המתקראת "אני שונא את החופש הגדול" הרי שחודשי הקיץ בישראל כבר מזמן עברו את גבול הטעם הטוב.

ואז פתאום, אחרי מספר שנות תיעוב, מתגנבת לה הבנה חדשה, נקודת מבט נוספת. החופש הגדול הוא בעצם הזדמנות. החופש הגדול הוא סימן, החופש הגדול הוא קריאה לפעולה. תחשבו על זה רגע. מדובר במוסכמה חברתית שגורסת כי במשך חודשיים לממסד אין כל נגיעה לחייך. מדובר בציווי פנימי, של הנער או הנערה, לחזור שונה, אחר, אל השנה החדשה. החופש הגדול דוחק בנו לחוויות והתנסויות חדשות. כשאתה צעיר אתה מרגיש מחויבות אישית וחברתית לחוות את החוויות הללו. נשיקה ראשונה, יחסי מין, שיכרות, סמים, סיני, אילת, פיצוץ חצ'קונים, מעצר מנהלי, שחרור בערבות. תחשבו כמה חוויות חוויתם בכל אותם חופשים גדולים. ולמה? כי הרגשתם שזה הזמן, שיש לקום ולעשות מעשה. כמה שיותר כיף, משחרר ולא מוכר, יותר טוב.

אז למה בעצם להשאיר את כל הדברים הללו רק למי שטרם מלאו לו 18 שנים? יש לנו רישיון, יש לנו יותר אמצעים ואפילו קצת ניסיון. אין שום סיבה שלא נענה לקריאה המחוצ'קנת ומלאת ההורמונים ונצא גם אנחנו לחופש הגדול. נשיל מעלינו את הממסד- יהיה אשר יהיה בעבורכם, נחליט שזוהי חובתנו לחוות דברים חדשים, פרועים ומפחידים (לא המלחמה המיועדת לקיץ) נחקור את המרחב, את הזמן, את הנפש ואת בני המין השני. אם לא כדרך חיים אז לפחות במשך חודשיים ימים.

קרדיט תמונות:  scarlatti2004's

תגובות

  • אמן ! אני בעד להשיל מעלינו את הממסד כדרך חיים.

    המחוג, 02-07-2010 15:53

  • אמן ואמן!

    לשרוף הכל ולהתחיל לבנות מחדש.

    מסר, 02-07-2010 21:26

  • מי זה פרא האדם הזה

    אם רק הייתי יודע שזה מה שעשית בחופש הגדול...מעולם לא הייתי מתחבר אליך, פרא של אדם! :) :)

    חסון, 05-07-2010 09:57

  • קונספט מעניין בהחלט. נראה מה הדתיים אומרים

    ביבי נתניהו, 05-07-2010 17:36