מגזין

פולחן בסינמטק

רוג'ר קורמן הגיע לפסטיבל הסטודנטים הבינלאומי בסינמטק תל אביב להקרנת סרטו מ-1960 "נפילתו של בית אשר". חן עטר הלך לשמוע חוויות קולנועיות מבמאי B-Movies קלאסי

מאת חן עטר. 08-06-2010

תגיות: סטודנטים, פסטיבל סרטי הסטודנטים, רוג'ר קורמן

פולחן בסינמטק

"תעבדו קשה, תהיו יצירתיים ואינטליגנטיים" אלו עצותיו של רוג'ר קורמן לסטודנטים הצעירים לקולנוע וליוצרים בכלל. אלו גדשו את אולמות סינמטק ת"א בהתרגשות גדולה לכבוד פגישה עימו והקרנת סרטו מ - 1960 "נפילתו של בית אשר", במסגרת הפסטיבל הבינלאומי ה - 13 לסרטי סטודנטים. קורמן הוא במאי, מפיק ותסריטאי. זוכה פרס אוסקר על מפעל חיים, איש עתיר ניסיון שמאחוריו 57 שנות יצירה בקולנוע האמריקאי.

לכל אורך שנות הקריירה שלו עסק קורמן בהפקה ובימוי של B-Movies, סרטים דלי תקציב ועצמאיים. לטענתו "כשאולפן גדול עומד מאחורי הסרט מכתיבים ליוצרים מה לעשות ואיך ליצור, אני לא רציתי שיגידו לי מה לעשות, רציתי לעשות הכול כמו שאני רוצה ומבין". קורמן  יצר סרטי ז'אנר שונים החל מאימה, מערבונים, גנגסטרים ועד סרטי "כותרות" המתבססים על מקרים אקטואליים שעל סדר היום. הפקותיו איכותיות ומהירות, "הסרט המהיר ביותר צולם בשני ימים ולילה" מתפאר קורמן וזאת מבלי לפגוע באיכות הסרט. בעקבות מהירות הפקותיו מאחוריו 350 סרטים וזאת בספירה גסה לטענתו, בעקבות "ויתור על קרדיט בסרטים לטובת היוצרים הצעירים בצוות, הזקוקים לקרדיט הראשון שלהם". בשיאו יצר בין 3-5 סרטים בשנה, הישג מרשים לכל הדעות.

קורמן טוען "שבשנים האחרונות סרטים בעלי תקציבי ענק A-Movies, כמו אלו של ג'יימס קמרון שהחל את דרכו כעובד של קורמן, דוחקים את הסרטים העצמאיים לשוליים" אך בפיו בשורה מעודדת לקולנוענים הצעירים "כיום ניתן ליצור סרטים בעלות זולה יחסית ובאיכות גבוהה בעזרת מצלמת HD זולה וקלה", ומציין שלדעתו "האינטרנט יחזיר בשנים הקרובות את התהילה לסרטים דלי התקציב והעצמאיים".

אחד הסרטים האהובים על קורמן הוא סרט האימה "נפילתו של בית אשר" שצולם ב - 1960 כשהוא מנצח על התזמורת בתפקיד הבמאי והמפיק, יחד עם הצלם פלויד קרוסבי, זוכה אוסקר אף הוא, שצילם בין היתר גם את "סאלח שבתי". הסרט הוא עיבוד קולנועי לסיפור של אדגר אלן פו "אבי סיפורי האימה", המצליח לתעתע במוח האנושי. הסרט צולם כולו באולפן סגור במשך 15 ימים. לטענת קורמן זהו הסרט המהיר ביותר שנעשה תחת שרביטו. בסיום המפגש עם קורמן הוא ציין את הפתעתו לנוכח המוני הצעירים שגדשו את האולם לצפייה בסרט אימה משנת 1960.

למען האמת גם אני הופתעתי. הסרט מגולל את סיפורם של בית אשר ובתוכו משפחת אשר. אח ואחות הסובלים ממחלה לא מוסברת ומבקר אחד, המנסה להציל ולקחת את ארוסתו מבית אשר או מאחיה, המסרב לכך שאחותו תעזוב עקב מחלתם הרעה. מחלה הקשורה באופן מוזר ולא מוסבר לבית הנורא. את האח מגלם וינסנט פרייס, שחקן סרטי האימה האגדי. דמותו משכילה, רגישה, נוירוטית ושנויה במחלוקת. פרייס במיטבו מספק מבטים דרמטיים, שפת גוף מעוררת חלחלה ומשרה אוירה של חוסר רוגע. מבטיו ומשחקו המוגזם של פרייס אף זכו לצחקוקים באולם.

הסרט מצולם היטב, מדויק, מוקפד ועם קצב משלו. הישג מרשים לאור תקציבו הנמוך ו- 15 ימי צילום בלבד. ככל שהעלילה הלכה והסתבכה לא רציתי להוריד את עיני מהמסך. המוזיקה המלווה את הסרט מספקת אווירה מסתורית ומזעזעת, מוסיפה מימד של רגש ומתלווה לכל הבעת פנים או תפנית בעלילה כיאה לסרטים של פעם. "נפילתו של בית אשר" מוגדר כסרט אימה, אך חשוב לזכור שמדובר באימה של פעם. לדעתי, כיום אחרי כל כך הרבה הבזקים ויזואליים קשים איבדנו את הרגישות לאימה שאפיינה את שנות ה - 60. הסרט מפחיד אך גם מצחיק, המוזיקה והמשחק דרמטיים אך גם נעימים וקלילים, הטקסט עשיר ויש בו כמה משפטי מפתח שיכולים לשמש כסלנג מבריק ומגניב או לפחות משפט סטטוס בפייסבוק.

בתחילת השיחה עם קורמן נזרק לחלל האולם כי מדובר בסרט פולחן. מיד ספקנותי החלה להשפיע ותמהתי מה הופך את "נפילתו של בית אשר" לסרט פולחן. בסיום הסרט לא נותר לי אלא להודות על פולחן קולנועי אדיר.

"and the deep and dank tarn at my feet closed sullenly and silently over the fragments of the "HOUSE OF USHER."

  

לאתר פסטיבל הסטודנטים הבינלאומי 

וגם לנו יש חברים בפסטיבל

 

תגובות