מגזין

לחיי החופש!

מדינת ישראל חוקקה לאחרונה חוק כנגד שתיית ומכירת אלכוהול ברחוב. כך שוב, היא לוקחת לנו עוד פיסה מהחופש האישי בתירוץ של ביטחון. ירון זהבי מבקש לשים גבולות

מאת אסף פרידמן. 04-06-2010

תגיות: אלכוהול

לחיי החופש!

יס"מניקים פשטו על חוף ירושלים בתל-אביב והורו לחבורת צעירים עם קעקועים וראסטות לשפוך את בקבוקי הבירה. שוב. יס"מניקים פשטו על חוף ירושלים בתל-אביב, והורו לחבורת צעירים עם קעקועים וראסטות לשפוך את בקבוקי הבירה. הידיעה הזו שפורסמה בשבת שעברה ב- ynet, מחלחלת אותי בכמה מובנים. היא מטרידה אותי בגלל שהממסד פוחד, מתעב, וגם פועל כנגד כל מה שהוא אחר, ובמקרה הזה, צעירים עם קעקועים וראסטות. היא מגעילה אותי כיוון שהמדינה הזאת מתנהלת בפאניקה. יש בעיות של שתיית אלכוהול ואלימות, אז מחוקקים חוק דרקוני ואלים. לא מנסים חלילה להבין למה במדינה הזאת הציבור מרגיש צורך עז לטשטש את המציאות בכל אמצעי, ולא מבינים למה אנשים פה כל כך אלימים. הידיעה הזאת מרתיחה אותי כי המדינה שלי הולכת והופכת למקום חשוך ואפל.

נתחיל מהסוף. יסאמני"ק, כלומר שוטר, איש חוק וזרוע שלטונית במדינה דמוקרטית, הוא אשר מוציא אל הפועל את החוקים. או לפחות אוכף אותם. תחשבו רגע למה הוא בוחר לגשת לבני תשחורת שיש להם ראסטות וקעקועים. כי הם אחרים, או לפחות נראים אחרים. אז מה יגידו פועלים זרים, ערבים, הומואים, אתיופים, רוסים או כל קבוצה שמייצגת משהו אחר. רמת הסובלנות והקבלה לאחר במדינת ישראל של שנת 2010 היא פשוט מפחידה. תנסו לחשוב איזה ייצוג יש לאחר במוסדות השלטון שלנו ומה רמת הסובלנות כלפיו. תחשבו טוב טוב על מאה ועשרים חברי הכנסת ותחשבו מי מהם יכול לייצג אחרות נאמנה. בודדים. אלו שכן מייצגים אחרות מובהקת הם החכי"ם הערבים שזוכים לייחס חשדני ומזלזל כהנחת מוצא.

אני אוהב אלכוהול, אולי אפילו יותר מהמידה בה הרופא שלי היה רוצה, אבל בכל זאת. מעולם, פשוט אף פעם, זה לא דחף אותי להיות אלים. זה הפך אותי קל דעת, זה גרם לי להתעורר במקומות מוזרים ובחברת זרים וזהו פחות או יותר. כל בר דעת יגיד לכם שאלכוהול פשוט מסיר ממך עכבות. אם כך הבעיה היא בעובדה שיש במדינה הזו המון אנשים אלימים שחלקם אפילו ישמח לדקור אותך בצהרי היום כי צפצפת להם ברמזור מבלי ששתו ולו טיפה. מדינה שיש בה פערי מעמדות תהומיים, מדינה שהקפיטליזם הדוהר שלה גורם לאנשים מהמעמד הבינוני-נמוך לגדל את ילדיהם מול הטלוויזיה וברחוב כי הם חייבים לעבוד כל היום. וכן מדינה שכובשת שטחים כבר 43 שנים, שמרבית המדינאים שלה הם אנשי צבא, ושספוגה עד עמקי נשמתה במיליטריזם מאצ'ואיסטי פשוט לא יכולה לברוח מלהיות אלימה. לבוא ולהודות בכל הבעיות הללו זה לא נעים ואפילו מאוד מסובך. גם ההתמודדות עם הבעיות החברתיות הללו היא מורכבת. אז מה עושים? מחוקקים חוק מופרך ששולל ממני חירויות אישיות והכל בשם אותה מילה מקוללת שרודפת אותנו בכל אשר נלך, ביטחון.

רמת ההבנה שלי בסטטיסטיקה שואפת לאפס. יחד עם זאת לא יהיה זה מופרך להניח שמעל חמישים אחוזים מקוראי הטור הזה צורכים סמים קלים. אנשים נורמטיביים, משלמי מסים, יצרניים ונחמדים שמבחינת החוק מוגדרים כפושעים. אז עכשיו גם עצם שתייה של משקה אלכוהולי הופכת אותנו לעבריינים מועדים שצריכים להציץ מעבר לכתף מהפחד שיבוא שוטר. אזרחים טובים זה בטוח לא יעשה מאיתנו.

שני דברים חייבים להיות ברורים. הראשון הוא שמדינה היא כלי שרת של האזרחים שלה. מדינה אמורה לאפשר ביטחון לאזרחים אבל היא גם אמורה לספק להם חירויות ואיכות חיים. אני בטוח שאיסור שתיית אלכוהול בפומבי יביא לירידה מסוימת במקרי האלימות, גם הטלת עוצר בשעות הערב תביא לאותה תוצאה. בשני המקרים מדובר בהחלטות שרירותיות ולא מידתיות שאסור לנו להסכים להם. לאף מדינה אין את הזכות למנוע ממני לשתות בירה על שפת הים או ברחוב. זה מוביל אותי לעניין השני. אסור, פשוט אסור לנו להסכים לחוק הזה. אנחנו חייבים להבהיר למקבלי ההחלטות שיש גבול. הגיע הזמן לסגת מתפיסת הביטחון שמעוורת אותנו ולהתחיל לחיות חיים חופשיים ומאושרים. צאו החוצה, שתו ותבלו. וכאשר ייגש אליכם שוטר תסבירו לו שזו המדינה שלכם ושזו זכותכם הטבעית והברורה לחיות בה כפי שאתם רוצים. תעשו רעש, תמחו, תצעקו, תפנו לתקשורת, תפתחו קבוצות בפייסבוק, תצייצו בטוויטר ולעזאזל, בואו נבטל את החוק המקולל הזה.

תגובות

  • יש עצות להתארגנות אמיתית?

    דבריך הן האמת הפשוטה. אבל ישנה בעיה - אנחנו נתינים של חבורת תאבי בצע שתעשה הכל (אבל הכל) כדי לשמור על המצב כפי שהוא, כלומר על מקומם במוקדי הכוח ועל מקומנו כעושי דברם הנרצעים (בעבר קראו לזה "עבדות" אבל היום זה לא חוקי). כוח אחד בידינו והוא ההתאגדות. אז... יש רעיונות? הפגנות המוניות מול הכנסת? חרם על מישהו או על משהו? איך עושים דבר כזה? מאיפה מתחילים? אתה נשמע לי כמו בנאדם שיירתם למשימה. או שכוחך הוא במילים?

    פאוסט, 04-06-2010 17:24

  • "...אלכוהול פשוט מסיר ממך עקבות"

    מר פרידמן היקר, אלכוהול אולי מסיר ממך עכבות, ולא עקבות. אם אתה רוצה להסיר עקבות, תשתמש בריצפז וסמטוט ריצפה.

    איזה פיהוק, 04-06-2010 19:57

  • אין לנו על מי לסצוך רק על אבינו שבשמיים ובלב

    מכישוע, 04-06-2010 21:12

  • היסטרית שמאל טיפוסית

    רק קריאת הבהלה: "איראן!" חסרה במאמר שלך. מה הבעייה שלך? גם אני אוהב אלכוהול, ובקנדה ובמדינות מסויימות באירופה אוהבים אלכוהול הרבה יותר מאשר בישראל "החשוכה". אבל זה לא מונע בעדם להנהיג מדיניות של 0 סובלנות לגבי שתייה במקומות ציבוריים. עצם השוטטות עם בקבוק שנפתח אסורה שם. אלכוהול תשתו בבית. או בפאב או במסעדה. אין שום דבר מואר ונאור באנשים מתנדנים ברחובות וממש לא אכפת לי אם הם רוסים, ערבים, או שדרנים של 106FM.

    אורי, 06-06-2010 13:08

  • חוקים קלים

    הבעיה איננה עם החוק אלא עם יישומו, ברור שבירה תלקח מחבורה של ילדים יפים על החוף ולא בקבוק וודקה מקבוצה של ילדים בסלמה ב 2 לפנות בוקר. הרי שאלה נמצאים שני מטר מהמטה הארצי של המשטרה ומהווים מטרד וסכנה ממשית ואילו את אלה היה קל להפחיד. החוקים מגנים על החזקים לא עלינו, הם לא הפתרון ולא הבעיה. תפישת העולם היא הבעיתית.  

    יונתן, 06-06-2010 19:52