מגזין

ילדי מפתח - חלק ב'

ה – Black Keys הוציאו החודש אלבום חדש. לרגל המאורע, עדי הררי חוזרת אחורה ועושה לכם סדר בדיסקוגרפיה. כל מה שלא ידעתם שאתם רוצים לשאול. המדריך המלא חלק ב'

מאת עדי הררי. 04-06-2010

תגיות: The Black Keys

ילדי מפתח - חלק ב'

לתקוף ולא לעזוב

שנת 2007. מפיק האינדי המוערך דיינג'רמאוס (DangerMouse) מתחיל לעבוד על פרויקט משותף עם אייק טרנר ומציע לצמד להצטרף. טרנר יעשה גיטרות, הם יעשו את הקטע שלהם. הצמד נרגש והעבודה המשותפת מתחילה. למרבה הצער לאחר שהספיקו להקליט שתי רצועות בלבד (שלא, לא ניתן להשיג אותם ברשת), אייק טרנר נפטר בדצמבר 2007. למרות זאת, הקיז לא מוותרים על דיינג'רמאוס כל כך מהר ומבקשים ממנו להצטרף להפקת אלבומם הבא.

 

Attack and Release הוקלט במשך 11 יום באולפן הקלטות שהוקם בשנות ה-50 ביער גדול סמוך לקליבלנד. ציוד ההקלטה שם כמובן בהתאם, אבל זאת הפעם הראשונה שהצמד נכנס לאולפן הקלטות אז בואו לא נתקטנן. אחרי שש שנים, ניתן לשמוע את אורבך וקארני משחררים, לא מפחדים לשנות את הסאונד, לא מפחדים לתת למישהו אחר את המושכות. לראשונה, המבנה ההומוגני של גיטרה-תופים נשבר וכלים שונים נכנסים לשירים: סקסופון, באס ואפילו מחשב. ידיו המנצחות של דיינג'רמאוס באות לידי ביטוי בכל ומפיקות אלבום מהודק, בנוי שכבה מעל שכבה, משמר גיטרות ותופים רועשים, אבל עדיין מצליח לשפוך על המוכר והידוע טוויסט שונה ומרענן. בדיעבד, שנתיים אחרי, הצמד מספר שהעבודה על האלבום והטור שבא אחריו, תרמו להם משמעותית מבחינה מקצועית. מלבד הכנסת כלים ומפיק חיצוני, שיטת העבודה שלהם השתנתה לגמרי. בעוד באלבומים הקודמים הם נכנסו לאולפן והקליטו "מה שיצא", באלבום הזה כל שיר וכל שכבה תוכננו מראש והיה להם ברור לאן הולכים בכל שלב בתהליך העבודה.

כשאני אומרת סאונד מרענן אני מתכוונת לדוגמא ל - Psychotic Girl, אבל שווה גם לראות את זה בגרסת הופעה רק עם גיטרה ותופים:

האלבום מהווה סוג של קונצנזוס כאלבום המוצלח של הצמד, בקרב המבקרים, בקרב המעריצים, ואפילו בקרב הקיז עצמם. בשנת 2008 הם הוזמנו לאולפני Abbey Road להשתתף בתוכנית Live at Abbey Road. שיר זה נקרא I Got Mine והוא כנראה הלהיט הגדול מהאלבום לאחר שהגיע למקום 14 במצעד הבילבורד האמריקאי.

 

שחור משחור

  ושוב אנו מגיעים לפרויקט צד והפעם לאחד המעניינים והמרגשים שהצמד הוציא. 11 אמני היפ-הופ מובילים בינהם Ludacris, Mos Def ו- RZA שרים ביחד עם הבלק קיז. דיימון דאש שומע שלהקת בלוז מהמיד-ווסט מגיעה להופעה בניו יורק ובתוספת המלצות חמות מהעוזר האישי שלו, מבין שאסור לו לפספס. כנראה זה לא עוזר להיות דיימון דאש - ההופעה הזאת הייתה סולד אאוט. זה כן עוזר להיות דיימון דאש כשאתה רוצה לארגן פגישה אישית עם החבר'ה. אותה פגישה הולידה פרויקט משותף בין הצמד לראפרים. הקיז מקליטים את המוזיקה בבוקר ובכל ערב מגיע ראפר תורן להקליט את השירה. ומבחינת הבלק קיז? סוג של התגשמות חלום ישן. מתברר שהצמד אוהב היפ הופ מגיל קטן אבל מעולם לא הצליח לממש את הזיקה. משתתפי הפרוייקט כל כך נהנו מהעבודה המשותפת, שיש כבר שמועות על אלבום שני בדרך.

למרות שזה לא הסגנון שלי בכלל, אפילו לטעמי זה אלבום נהדר. מוס דאפ וג'ים ג'ונס נשמעים מצויין והקולות רקע של אורבך נותנים לשיר בדיוק את הגוון הבלוזי שאותו הוא צריך.

זה נקרא  Ain't Nothing Like You /Hoochie Coo

טוב טוב עוד אחד. זה נקרא Hope You're Happy.

שנת 2009 הייתה שנה פורייה לאורבך. במקביל לדברים שכבר הזכרתי, הוא הפיק אלבום נוסף ללהקה מתחילה מאוהיו. זהו אלבום שני לטריו בשם Buffalo Killers והוא נקרא Let It Ride. שונים מעט מהבלק קיז, שונים לגמרי מרדיו מוסקו, הם עושים רוק היפי, לעיתים על גבול הפסיכדלי. נחמד לראות שאחרי Magic Potion אורבך בוחר לעבוד עם להקה כבדה יותר מבחינת סאונד, מתאימה לחומרים שהוא עצמו עשה באותה תקופה. אחרי שהוא משחרר אלבום יותר נועז ושונה מהאלבומים הקודמים של הלהקה, הוא בוחר לעבוד עם להקה שהסאונד שלה, יחסית, שונה מהחומרים הקלאסיים של הבלק קיז. נדמה שהפתיחות המוזיקלית שלו מטפטפת גם לחומרים אותם הוא מפיק.

זה שיר הנושא של הבאפלו קילרס, זה נקרא Let It Ride:

בסולו

 בהמשך לפריחה המקצועית, אורבך מחליט שזה הזמן לצאת סולו. הוא מגבש קצת חומרים ובאפריל 2009 מוציא אלבום בשם Keep It Hid. האלבום נע במגוון רחב של סגנונות: משירי בלוז ועד שירים קלילים יותר, דומים לחומרים המוקדמים של הקינקס. זה לא השיר המועדף עלי מהאלבום, אבל יש לו אחלה קליפ. נדמה שהוא ממחיש את כל המהות של אורבך - קאובוי עם השם היהודי. זה נקרא Heartbroken, In Disrepair:

ועוד כמה טעימות שהן ממש לטעמי: My Last Mistake שנשמע קצת כמו שיר של כוורת וזה When I Left The Room שהוא ממש סיפור בתוך שיר וגם נשמע כמו הבלק קיז.

אורבך יצא לטור עם האלבום סולו ובמקביל, פאטריק קארני לא נשאר חייב. הוא יוצר קשר עם ג'יימי סטילמן, המתופף של להקה נוספת מאוהיו הנקראת Teeth of the Hydra. ביחד הם פונים לשני מתופפים נוספים במטרה להקים סופר-גרופ של מתופפים שיקרא Drummer. אבל מתברר שהסנדלר הולך יחף, וכל מתופף שהחליט שבהרכב הצד הוא לא רוצה לתופף. אז לצורך העניין הביאו מתופף נוסף, גרג וייד מלהקת Ghostman & Sandman. קארני, לשאלתכם, מנגן פה בגיטרה באס.

האלבום נקרא Feel Good Together, שם מקסים להרכב שבא לעשות בעיקר כיף. זה שיר הנושא:

אחים

  מאי 2010 והצמד חובק אלבום שישי. במשך 11 יום (שמתם לב ששוב 11?) בין ה-15 ל-26 לאוגוסט 2009 הם הקליטו את Brothers באולפנים גדולים באלבמה. ההבדל העיקרי מ - Attack and Release הוא שהפעם לא הייתה שום תוכנית פעולה. מעבר לזה, כאשר הם הגיעו ב-15 לאוגוסט לאולפנים - היו להם רק את המילים. בהקלטות הם נכנסו לג'אם סשן וככה נבנו השירים השלמים.

האלבום הזה ממשיך את הקו הניסיוני והחדשני של Attack and Release וממקם את הבלק קיז גבוה אפילו יותר מבחינתי. אורבך, לראשונה, מרשה לעצמו לשחק עם הקול, הם מוסיפים לאלבום עוד מגוון כלים ועל כולם הם מנגנים. ניתן למצוא שם עוד תפקיד גיטרה, ואפילו אורגן בארוקי. בנוסף, וזה שינוי משמעותי מאוד לצמד, בסיבוב ההופעות האמריקאי והאירופאי שהם יוצאים אליו בימים אלה, הם כבר לא לבד על הבמה. הם מופיעים בהרכב של ארבעה, ביחד עם קלידים ובאס, כך השירים נשארים נאמנים לסאונד באלבום.

זאת הופעה של Tighten Up מתוך הלייט נייט שואו של דיוויד לטרמן בשבוע שעבר. השריקות למיקרופון בהתחלה מעולות והעובדה שהם לבושים כמו לבר מצווה של הבן הדוד שלהם מצחיקה אפילו יותר מהקליפ. תראו, אורבך אפילו הסתפר.

עוד סוגיה יח"צנית ובאזז מתמשך קשורה לבובת דינוזאור בשם פרנק הפרנקוזארוס רקס. בזמן הצילומים לקליפ הרשמי של Tighten Up, חברת התקליטים נלחצה מהזמנים ובקשה מהקיז משהו להדליף וכמובן, על הדרך, שיהיה גם זול. השניים לא התאמצו יותר מדי ובתהליך יחצ"ני מבריק הביאו מצלמה, עציץ מפלסטיק ובובת דינוזאור שתשיר את השיר בקולו של אורבך. על המסך למטה הם הוסיפו הערות נבזיות ומצחיקות. בהמשך, יצא קליפ נוסף לשיר Next Girl גם בכיכובו של פרנק ומלא דוגמניות בלבוש מינימלי. זה עשה היסטריה. עמודי פייסבוק וטוויטר נפתחו לבובה וזה גנב את כל ההצגה מהקליפ הרישמי שיצא שבוע שעבר.

כנסו לעמוד הפייסבוק של פרנק. הוא לא מפסיק להכפיש וללכלך על הצמד. ענק.

וזה Tighten Up עם פרנק:

 

עוד שיר נהדר מהאלבום זה נקרא Howlin' For You.

וזהו. הגענו לסוף. הבלק קיז איפשהו בארה"ב, מכינים את עצמם לסיבוב הופעות אירופאי שבמהלכו הם יגיעו לכמה מן הפסטיבלים הגדולים של הקיץ אבל לא לישראל. איזה חבל. לראות את השניים האלה מתפרעים על הבמה נשמע לי כמו חוויה שאני לא אשכח להרבה זמן.

לסיום, מנותק להקשר לגמרי, אני משאירה אתכם עם קליפ שמצאתי בטעות. זה דן אורבך עושה עם Beck את Loser. תמתינו בסבלנות, בסוף יש סולו נחמד ועד אז - מישהו מוכן לאתר את הסאונדמן ולבקש ממנו להגביר את הגיטרה? לא שומעים.

להשלמת פערים עם חלק א'

להאזנה לספיישל בלק קיז המלא:

עזרה ענקית בתחקיר ובכלל בוייב הכללי: איתי הררי.

תגובות