מגזין

מוזיקה מתחזקת

נדב לשם בסדרת כתבות חדשה שסוקרת מוזיקה עצמאית עם כיפה על הראש. הטור הראשון מוקדש ללהקת "המדרגות"

מאת נדב לשם. 01-06-2010

תגיות: מוזיקה מתחזקת, המדרגות

מוזיקה מתחזקת

הם יושבים מעבר לכביש. מנגנים ,שרים, כותבים, מפיקים ועושים את זה מצוין.  הם לא שרים על דת ולא מנסים להחזיר בתשובה,  הם שרים על אהבה, על יחסים,  על טבע האדם, על אושר ועושר ועושים את זה בעברית. הם יושבים מעבר לכביש ומעניקים ביטוי לצורך הכי ראשוני, צורך שחבוי עמוק בתוככי הנפש של כל אחד מאיתנו, הצורך ליצור ולהביע.

הם יושבים מעבר לכביש אבל הכביש כל כך רחב, סואן ומפחיד שאנחנו לא שומעים אותם. אנחנו לא שומעים אותם בעיקר כי הם חובשים כיפה. המרחק הסיזיפי בין קודש לחול, בין דת ליהדות, בינינו לבינם , הוביל אותי לערוך פרויקט קטן. מעין מיזם שמטרתו לחשוף לאוזנכם ועינכם כמה חבר'ה דתיים שעושים מוזיקה ישראלית מצוינת. אמיתית ולא מסחרית,  מוזיקה שלא מונעת מאינטרסים דתיים או כלכליים אלא רק מאינטרסים של יצירה, של חשק חייתי לדבר על מה יש ומה אין, בעיקר לשיר על זה.

בכל טור אציג הרכב או זמר שלדעתי הענייה והלא נחשבת היו הופכים לכוכבים שמוכרים בכל פה חילוני בישראל, או לפחות ליוצרים לגיטימיים ביותר אם לא היו לובשים את הכובע הקטן הזה על הראש. אולי מדובר ביוצרים שסירבו להפוך לדוס המחמד התורן של החברה החילונית בישראל, בכל מקרה מדובר בבוחרים מצוינים שעושים מוזיקה מצוינת.

"אנחנו באים ממקום שאנחנו רוצים להעביר מסר אמוני, אנושי, אהבת אדם, ובעיני זאת מצווה שבן אדם יפעל בתחום שהוא יודע לעשות ויכול לתרום." כך אומר אילן דמרי, סולן להקת המדרגות, בערוץ היו טיוב של הלהקה. לצידו פורט על הגיטרה הוד דיין, אח של המתופף איגי דיין ממשינה ,הלהקה המיתולוגית מהצד השני של הכביש. המדרגות עושים רוק יהודי אלטרנטיבי, שמושפע מהביטלס ומתהילים, כזה שגורם לכם לתהות למה לעזאזל לא למדתם לנגן על מפוחית וגיטרה כשהייתה לכם את ההזדמנות. בימים אלה הם עובדים על אלבומם הרביעי ,אלבום אוסף לאחר שאלבומם הראשון יצא כבר בשנת .2000

בשנת 2007 הוציא הצמד אלבום העונה לשם "שואף" שמורכב כולו מלחנים עדכניים לפיוטים ישנים. יש משהו מאוד מרתיע בלשבת ולהקשיב לאלבום שכזה, במיוחד שאני יודע שמדובר בשני חבר'ה עם זקן ארוך וכיפה שחורה. ברי סחרוף, אביתר בנאי, אהוד בנאי ועוד רבים וטובים שלא מוגדרים כיוצרי "רוק יהודי אלטרנטיבי" עושים את זה ואני בולע בשקיקה, במעין הערצה עיוורת. אבל להקה דתית אני ישר פוסל. לא אובייקטיבי מצדי ולא אובייקטיבי מצד החברה החילונית. כשאני מנסה לחשוב למה אני , או חברים שחובבים מוסיקה ישראלית לא מצליחים, או בעיקר לא רוצים להיפתח למוזיקה ישראלית שמקורה במגזר הדתי, אני מבין שהמילה דתי בצמד המילים שמאפיין את מקור המוסיקה הוא המחסום. 

"המוסיקה מאפשרת התקרבות בלתי אמצעית, ישר לנקודה פנימית, ישר לראות את הדברים הקרובים, זה חשוב וזה יפה. " אומר דיין, באותו ערוץ יו טיוב. אין ספק שהנקודות הפנימיות של צמד החוזרים בתשובה הם מזמורי תהילים ופסוקים בתורה אבל הדרך שבה נותנים לפסוקים הללו חיים מעניקה משמעות או זווית חדשה לחיבור בין מוזיקה לדת . המדרגות, בעיני לפחות, לא רוצים להחזיר אותנו בתשובה .

"כמו המים שזורמים 

אל מקורם,שבים 

ואנחנו מבקשים, 

אהבת חיים

במקום שיש אמת,

שם הלב שקט

בכל אחד יש צליל,

 שמחזיר אותו קרוב לשביל אל הלב"....  

זהו ציטוט מתוך "על הדרך", אחד השירים המעולים מתוך "בפתח הדלת", אלבומם הראשון של המדרגות.  המדרגות מדברים על איך רואים ומרגישים את השלווה והשקט, איך הלב מרגיש ששקט ואיך שרועש. נכון שניתן להגיד שכך אני בוחר לפרש את הדברים.  מצד שני המדרגות מציעים לנו למצוא את השביל שקרוב ללב שלנו, אם הוא דתי או חילוני זאת כבר הבחירה של כל אחד.

בשיר הנושא מתוך האלבום השני, "מעיין חיים", הם שרים :

"מעיין חיים בתוך ליבו של אדם ,

מחייה ונותב לימודו של הלב ,

במרחב של זמן

בזמן שהוא מקום שניתן, 

מתבונן ולומד לימודו של הזמן... "

כל אחד ואחת יכולים לקחת את המלים החזקות הללו לאן שהוא רוצה, זוהי מטרתה של שירה בפרט ואומנות בכלל. אבל קשה יהיה להתווכח על יופיין של המילים, על אהבת העברית, על הטוהר שבוקע ממילותיהם של המדרגות.  אז מה יש לנו במדרגות האלה ? המון מפוחיות, גיטרות, נשמה, קצת יהדות. כזאת שלא רוצה שתלך להתפלל 3 פעמים ביום, אלא יהדות מהסוג שמזכירה לכם את הצד היפה. לפעמים קל להתחבר אליו ולפעמים לא. הפעם כן.

תגובות

  • כל הכבוד על המיזם...

    אם נשים לרגע את הכיפה או (הכובע על הראש) בצד, ונחזור לנקודת הבסיס. שבה כולנו יהודים. אולי נוכל להקשיב באמת ובצורה אובייקטיבית. ליוצרים דתיים על סוגיהם השונים. יש לא מעט הרכבים "דתיים" שמשתתפים בהם גם נגנים חילוניים. בקיצור ההגדרה ממש לא חשובה. וכמו שכתבת מה שחשוב זה המוסיקה, הטקסט העברי הנהדר והיצירה החיובית בכללותה. ושוב יישר כוח על המיזם.

    אסף קפלן, 01-06-2010 12:57

  • מה שקפלן אמר

    אז מה בטור הבא עדי רן?

    שרהג'ונס סרוגה, 01-06-2010 14:19

  • חכי ותראי....

    אני מקווה שתיהי מרוצה

    נדב לשם, 02-06-2010 20:01

  • אחלה רעיון

    מגניב נדי אחלה רעיון ואחלה כתבה

    שגיא, 03-06-2010 19:00