מגזין

סרטים שרואים משם - לב משוגע

אסף בן קרת מקדיש את הטור לסרט Crazy Heart, הסרט שהביא לג'ף בריג'ס את האוסקר המיוחל

מאת אסף בן-קרת. 24-05-2010

תגיות: סרטים שרואים משם, קולנוע, לב משוגע

סרטים שרואים משם - לב משוגע

Crazy Heart (ארה"ב, 2009). במאי: סקוט קופר. שחקנים: ג'ף בריג'ס, מגי ג'ילנהול,, רוברט דובאל וקולין פארל.

  

אוסקר 2010 שהתרחש במרץ השנה ייזכר, ובצדק, בתור הערב בו לראשונה מזה 82 שנות הטקס בימאית זוכה בפרס הגדול וסרט קטן, מדובר, מוערך אך נטול קהל לוקח את הפרס החשוב של הערב. אז כן, The Hurt Locker וקתרין ביגלו עשו היסטוריה. אך עוד שיא לא פחות חשוב נשבר באותו ערב. אחרי קריירה בת 40 שנה, משפחה מוכרת ואהודה בעולם השואו ביז האמריקאי ומספר מועמדויות בעבר, ג'ף בריג'ס חזר הביתה עם אוסקר לשחקן הטוב ביותר בCrazy Heart, שעל אף ההצלחה הסבירה שלו בקופות וההופעה המצוינת לא הוקרן בישראל.

בריג'ס משחק את באד בלייק, זמר קאנטרי מזדקן, 57, שנות ההצלחה כבר מזמן מאחוריו. הוא מרושש, אלכוהוליסט, בודד, מריר, מלא שנאה עצמית, אכול קנאה וחרטות שונות מקננות בו. אך באד לא נכנע. הוא עדיין מתעמר בסוכן שלו שמשיג לו הופעות בחורים נידחים כאולמות באולינג או פאבים מקומיים עם אנשים עייפים והוא נוטר טינה לבן טיפוחיו שהפך מצליח הרבה יותר ממנו. באד שותה את כל מה שנשאר לו והכרתו נודדת. יש רק שני דברים שיקרים לו באמת. הטנדר הישן שהוא סוחב עמו כבר 30 שנה וגיטרת פנדר יחידה שהיא כל עולמו המוזיקלי. ההופעות שלו תמיד מצומצמות, אנשים זוכרים לו את חסד העבר, אך לאף אחד כבר לא ממש אכפת ממנו היום, כולל באד עצמו. לבאד אין אפילו להקה קבועה, אלא נגנים מקומיים המצטרפים אליו לכל חור אליו שהוא מגיע. עבורם זה כבוד ענק, עבורו חשיבותם של הנגנים כמעט אפסית.

הכל משתנה בעת הופעה בסנטה פה, ניו מקסיקו. הקלידן המקומי שמנגן איתו מספר על אחייניתו הצעירה ג'ין (מגי ג'ילנהול) שהיא כתבת מוזיקה מקומית המעוניינת לראיין את באד לעיתון המקומי. באד מסכים ומהר מאוד הראיון הקצר הופך לראיון נוסף ומשם למערכת יחסים אמיתית ומלאת אהבה, לראשונה מזה זמן רב עבור באד. יש לה אפילו ילד בן 4 שמעורב בתמונה. ג'ין מצליחה להוציא מבאד הרבה רכות וצדדים חיוביים, אך הרגלי העבר המגונים שלו, אורח חייו ההרסני ולבו הפראי מאיימים לפרוץ בכל רגע ולהרוס הכל. האם ימצא את הישועה?

Crazy Heart הוא סרט בעייתי. יש לו נקודות חולשה, כאשר המרכזיות שבהן הן סיפור עלילה שחוק ותסריט עקבי אך כמעט נטול מעוף. את הסרט הזה כבר ראינו, את הקלישאות האלו כבר שמענו. הכל מתפתח עלילתית באופן סכמטי וצפוי, וזה מקומם למדי. המוזיקה טובה, אך מלבד ארצות הברית, אף אחד בעולם לא ממש מתחבר למוזיקת קאנטרי. השירים בסרט, למעט שיר הנושא, נשמעים כמעט עילגים באמריקאיות המצועצעת שלהן. ג'ף בריג'ס הוא לא מהזמרים הטובים או המרשימים. אך בריג'ס הוא שחקן טוטאלי. התפקיד של באד בלייק כאילו נבנה ישירות למידותיו והליהוק מבחינה זו הוא לא פחות ממושלם.

הסרט לא מפתיע לרגע, אך המשחק של בריג'ס נוטף את הכריזמה הפטאלית של באד שגווע לאט מול המסך, נופל, קם, נופל וקם שוב. בריג'ס המשופשף משחק את באד עם כל העומק הרגשי הכרוך בכך והוא מדייק. שפת הגוף שלו מגושמת, איטית ומכופפת. המבטא שלו דרומי, אך לא מסגיר את מוצאו. הדיבור שלו עמוק ומעושן, העיניים שלו נעות בין ריקנות לחדרנות, קולו נשמע מיואש, משועמם, מפוכח, כעוס אך בעיקר מריר. מגי ג'ילנהול, מקסימה כהרגלה, משחקת את האם הצעירה והחד הורית אשר נופלת מהר בקסמיו אך גם נרתעת מהם בעת בעונה אחת. רוברט דובאל הותיק משחק חבר טוב של באד וקולין פארל (האירי!) משחק את המתמודד הצעיר של באד שפורח לו מול העיניים.

Crazy Heart הוא סרט הביכורים של סקוט קופר, וכסרט ראשון, גם אם המלאכה בוסרית מעט, אין ספק שהוא בכיוון הנכון. האם בריג'ס היה ראוי לאוסקר השנה? שאלה מצוינת. לדעתי לא. התפקיד שלו טוב ובשרני, אין מישהו טוב יותר לשחק אותו, אך המשחק של הסרט אינו מחפה באמת על מקומות אחרים בהם הסרט סוחב בקושי. מצאתי מכנה משותף בין ארבעה מתוך חמשת השחקנים שהיו מועמדים השנה לאוסקר בקטגוריית השחקן הראשי. המועמדים היו קולין פירת עם "סינגל מן", מורגן פרימן כנלסון מנדלה ב"אינויקטוס", ג'ורג' קלוני עם "למעלה באוויר" וג'רמי רנר, תפקיד ראשי ב"מטען הכאב".

היה ברור שרנר הצעיר (למרות שהוא כבר 20 שנה בביזנס) לא היה לוקח, ולכן המשחק עבר לליגה של הגדולים. ארבעת המועמדים האחרים כולם שחקנים ותיקים, מנוסים, מקצועיים וכל אחת מההופעות הנ"ל הורווחה ביושר. הבעיה של פירת', קלוני, מורגן ובריג'ס היא הסרטים בהם השתתפו היו טובים, אך לא מספיק לעומת התפקידים שגילמו. "אינויקטוס" היה מוצלח אבל קיטשי ברמות שלא מאפיינות ממש את קלינט איסטווד הבמאי; "למעלה באוויר" הוא סרט חמוד וכיפי, אך מעט שגרתי ומתאים בעיקר לדייט או צפייה במטוס; "Crazy Heart" נהנה מההופעה המוחצת של בריג'ס אך איטי מידי, צפוי מידי וסטרייטי מידי כדי להשאיר חותם. לגבי "סינגל מן" שיצא לי לצפות בו השבוע בשנית, יוקדש המדור שלנו בשבוע הבא. נשתמע.

 לטור הקודם: סרטים שרואים משם - סרטי פעולה

תגובות

  • שגיאת כתיב!

    "...אך המשחק של הסרט אינו מכפה באמת על מקומות אחרים..." מחפה. חוץ מזה, תענוג.

    דקסטר בוכניק, 24-05-2010 14:59

  • תודה לך,

    איש יקר. תוקן.

    צוות עריכה, 24-05-2010 17:56

  • crazy heart

    היה פשוט סרט משמים. חגגתי את הזכיה שלו אבל הסרט שחוק שחוק שחוק, תוך 20 דקות כבר שמענו את שיר הנושא 20 פעם ולמרות שלא שרדתי עד הסוף יש לי רעיון נגמר. למה עושים סרטים כאילו עדיין? לג'ף בריג'ס מגיע אוסקר על הDUDE ופה באמת תיקנו עוול היסטורי. נהניתי לקרוא את הביקורת המאד אובייקטיבית שלך

    Rona, 25-05-2010 18:47