מגזין

אני ירושלמי

לכבוד יום ירושלים כותב נתי חסיד, שגריר ירושלים בקול הקמפוס וראפר פעיל, על החיים בעיר. המצב לא פשוט, אין קהל, אין מועדונים והדור הבא לא נראה מבטיח. למרות זאת מדובר בטור דעה אופטימי

מאת נתי חסיד. 12-05-2010

תגיות: ירושלים

אני ירושלמיבתמונה: ארטישוק ירושלמי

אני ירושלמי

כן, מאלה שאומרים "מאאאאאתיים" ומבקשים "מציצה" במכולת, כן, זו הפעם הראשונה שאני שומע את זה. מצחיק.

אני ראפר

כן, מאלה שאומרים "יו יו"  ומבקשים שתרימו את הידיים באוויר, כן, זו הפעם הראשונה שאני שומע גם את זה. גם מצחיק.

אז מה הסיכוי שלי כאמן בתחום לשרוד את הג'ונגל הזה, שבו אני, כבחור מסורתי עם נטיות חילוניות (אל דאגה, שמעתי שיש תרופה נגד זה) אמצא את עצמי בעמדת מיעוט אל מול החרדים והערבים בעוד מספר לא רחוק של שנים? לאלוהים התשובה. הקהל פה קשה. זוהי אינה תל אביב, שבה בכל יום מן השבוע יש בערך כמיליון אופציות לצאת לבלות, ואנשים ייצאו לבלות. אצלנו, הצעירים הם כבדים, צורת הבילוי המועדפת היא ללכת לשבת בפאב על בירה כשהמוזיקה (להיטים מתחילת הניינטיז, לרוב) מונעת ממך לשמוע את דברי חברך אלא אם אתה מתיישב לו בתוך האוזן.

הירושלמים בקושי רוקדים, וגם אז זה יהיה לצלילי האוסים וטראנסים (ביום שאדע להבדיל בין הז'אנרים הללו - תירו בי בבקשה) באחד משלושת-ארבעת המועדונים המקומיים. כן, אני יודע - מרגש. ועל הופעות? אם הכניסה היא לא בחינם - אין על מה לדבר. לפני מספר שנים למשל הBlack eyed peas- באו לבקר באצטדיון בלומפילד. אל תתפסו אותי במספרים אבל היו שם בערך כ-17 אלף איש. כשנה וקצת לאחר מכן, הם חזרו לסיבוב נוסף בירושלים, כמה הגיעו? כ-4000. וזה לא שרמת הפופולאריות העולמית שלהם דעכה, הירושלמים פשוט לא אוהבים להזיז את התחת שלהם, ועוד לשלם על תרבות.

אני קצת כועס עליהם, כי אני קורע את התחת כדי לעשות את המוזיקה שאני אוהב, והיא ממש לא רחוקה מהסגנון של הבנים הסוררים מ"הדג נחש" או "מרסדס בנד", אבל ברגע שמדובר בהיפ הופ, הם לא רוצים לשמוע. יש האומרים שאין דבר כזה קהל גרוע - יש אומן גרוע שלא יודע ליצור קשר עם הקהל.

ביקרתי השבוע בכיכר ציון, היכן שהאולפן השקוף של ערוץ 24 התמקם זמנית. באולפן ביקר זמר מזרחי כלשהו וכשהתוכנית הסתיימה עליתי במעלה הרחוב האהוב עליי בעולם כולו - מדרחוב בן יהודה. לכל כיוון שאליו הפנתי את מבטי ראיתי ילדים, כשהגיל הממוצע הוא 16, כולם גסי רוח, קולניים, רעים. הבנות, עם הדיבור המתנגן שלהן, הסיגריה המחייבת והביטחון העצמי הכה מופרז. הבנים, חמושים בכובעי ספורט וטריינינגים של קאפה מחייכים חיוכים של חתול לפני שהוא גונב את השמנת. העלייה הייתה קשה מנשוא, פה ילד כמעט פוגע לך בנעליים עם המוחטה שהוא יורק, שם ילד אחר צובט בישבן של אתיופית העוברת לידו לתרועת צחוקם של חבריו. עם כל צעד שעשיתי התקרבתי יותר להבנה שזהו, הפסדתי את העיר הזאת.

אני מרגיש קצת לבד במערכה, כמעט ואין איך לחנך כאן להיפ הופ. ישנם אנשים טובים כרוקי בי המנהל את מועדון ה"באסס" ומנסה לתת יד לעשייה המקומית ולהביא גם טאלנטים מחוץ לעיר, אבל כמעט ואין מסיבות היפ הופ. אולי ליין אחד של "מוזיקה שחורה" לעומת תל אביב, שבה כל מועדון שמכבד את עצמו מחזיק ליין שבועי המוקדש לז'אנר.

אבל כהרגלי, אני אופטימי ואני יודע שאם לא ייתנו לי להיכנס מהדלת, אז אכנס מהחלון. התדמית של ירושלים השתפרה בשנים האחרונות הודות לניר ברקת ולמען האמת... גם ל"עספור". יש לנו חומוס מעולה, את הסביח הטוב בארץ, ואותי, שיום אחד עוד אשנה את מה שאתם חושבים על היפ הופ בעברית (אני ראפר, אין כזה דבר לכתוב בלי לפחות טיפת אגו). אז בפעם הבאה שישאלו אותי "מה עם לעבור לתל אביב, יהיה לך קל יותר לעסוק במוזיקה שם ותהייה מקורב לברנז'ה", אני אמשיך לענות באותה התשובה שאני כל כך אוהב: "שתזדיין תל אביב, זה מה".

נתי חסיד משדר את "כבשה שחורה" כל יום חמישי ב-21:00

תגובות

  • יורק לבאר ואז שותה

    ירושלים לא תשתנה לטובה אלא רק לרעה כל מה שאתה מתאר רק יילך ויחריף..... אם אתה רוצה להתפתח תברח ואל תירק על העיר שממנה באת...

    ירושלמי לשעבר, 12-05-2010 12:10

  • ירושלמי לשעבר תחזור לעיר

    ירושלים לא מדרדרת היא רק מתפתחת תל-אביב עדיין נשארת באותה בועה שלה שהיא איזו מעצמת תרבות של ישראל ותכלאס הרבה אבל הרבה זבל יצא ממנה בעיקר בהיפ הופ ואין מה לעשות זו ירושלים ערסים פריקים גופניקים פאבים לשבת בהם ולדבר מקום עם נחת שכיף להירגע בו

    דולב דוד פחימה, 12-05-2010 13:22

  • תמשיך בשלך!!!!!

    אנשים סומכים עלייך שתעשה את המוסיקה שאתה עושה אתה אחד הראפרים הטובים ביותר FUCK TLV אתה שווה יותר מזה יאללה מחכים שתביא את הראפ לישראל!!

    סומכים עלייך, 12-05-2010 13:47

  • אז כן, יום ירושלים אבל

    כל ההשוואה הזו סתמית. אתה ירושלמי, אני רמת גני (בהווה) ובני ברקי (שאלוהים יעזור לי, בעבר). חילוני לחלוטין. אני שונא ערסים ופרחות ללא הבדל דת, גזע, מין, מוצא ועיר - כשהאנשים חרא הם חרא, כשהם טובים הם טובים ובכל עיר תוכל למצוא קצת מזה וקצת מזה. להחליט באופן אוטומטי שת"א מחורבנת או פחות טובה מירושלים או להחזיק בתפיסה הפוכה לפיה ירושלים היא המחורבנת מבין הערים - זו תפיסה בעייתית. אין מה לעשות, עשיה מוזיקלית ענפה יותר משגשגת במרכז הארץ כי לשם הדברים מתנקזים.. את הסדרה שאתה כל כך מהלל עשו חבר'ה שגרים בת"א, את החומוס הכל כך טוב ? עשו ערבים (תאכל באבו-גוש תבין מה זה חומוס) והדג נחש (מעולים ללא ספק) אכן ירושלמים במקור אבל נסה לברר מולם כמה פעמים בשבוע הם פוקדים את ת"א... לסיכום - זו לא שאלה של איזו עיר יותר טובה או לאן מתפתחת ירושלים, השאלה היותר חשובה היא לאן אנחנו הולכים כמדינה. ואם מדובר בצעידה מהירה לכיוון התדרדרות שלנו כבני אדם לחבורת בהמות וולגריות ואלימות, אזי מצבנו לא משהו בכלל..

    שיינברגר, 12-05-2010 13:49

  • מה ששיינברגר אמר

    השוואה מכובסת ולא רלוונטית ועצם אמירתה היא המאמא של הפרובנציאליות.

    שרהג'ונס, 12-05-2010 16:26

  • מה ששיינברגר אמר

    השוואה מכובסת ולא רלוונטית ועצם אמירתה היא המאמא של הפרובנציאליות.

    שרהג'ונס, 12-05-2010 16:26

  • תסלחו לי חמודיפם

    אבל מה שיש בתמונה למעלה זה לא ארטישוק ירושלמי זה סוג של קישוא אולי זוקיני ארטישוק ירושלמי נראה כמו תפוח-אדמה מוכלא עם ג'ינגר' בכל מקרה, מה שיש לי לומר זה שיום ירושלים זה יום קשה. ביחוד בירושלים עצמה. יותר קשה מיום העצמאות אפילו :(

    טליק, 12-05-2010 17:23

  • את עספור יצרו שני ירושלמים

    שלמדו בבית ספר ירושלמי למשחק

    ירושלמי, 12-05-2010 22:28