מגזין

מקושר במקומות המקודשים

אודי ניב עלה לרגל וחיפש את הדבר הבא בסצנת מוזיקת השוליים הירושלמית. הוא מצא בדרך לא מעט הפתעות והבטחות. טור קאמבק

מאת אודי ניב. 12-05-2010

תגיות: אודי ניב, מקושר במקומות הנכונים, ירושלים, lorena b, Umlala, הפוסטינורז, תחנת החלל וינשטיין, מוג'הדין, אשכרה מתים, רייסקינדר, חוזליטו, Dirty Hands on a Trash Like You, אורי אלבוחר

מקושר במקומות המקודשים

אני מתבייש לומר, אבל את מספר הפעמים שביקרתי בירושלים אפשר לספור על מנורה. מה שכן, אני מסוגל למנות בקלות יתרה מספר כפול של שמות של אמנים ולהקות ירושלמיות. אז לכבוד יום ירושלים, וכייאה לשנת 2010 , יצאתי למסע (וירטואלי) לבדוק מיהם השמות החדשים בסצנת השוליים בירושלים.

שלא כמו בפתגם העברי הידוע, ההתחלה דווקא היתה קלה. השתיים הראשונות שצצו בראשי היו יום שני האחרון של אוקטובר ו - קיצו. שתי להקות שהוציאו השנה אלבום בכורה וכבר הספיקו לבסס את מעמדם כ"מובילות הסצנה הרושלמית", לפחות על פי הכותרות והסופרלטיבים שנתנו מגזינים ואתרים אינטרנטים כאלה ואחרים. אבל את זה כבר ידעתי. מה שלא ידעתי, זה שירושלים הופכת לדיגיטלית משעה לשעה.

הדבר שבלט לי יותר מכל הוא הנוכחות הכמותית והחדשנות שמצאתי במוזיקה האלקטרונית, על סוגיה השונים והמגוונים. גיליתי שהיא מציפה את העיר. נכון, יש שפע של מוזיקה איכותית מכל וכל בעיר הזו. סצנת היפ הופ מפותחת וגיטרות שעדיין מנסרות שם בשעות הלילה, אבל הריכוז הגדול של כשרונות שלא מפחדים להעז, לנסות ולהתנסות, כאלה שלא תחשוש לכנות אותן 'קאטינג אדג', כאלה המסוגלים להיות לחוד החנית המובילה, המכתיבה והמחדשת נמצאים רובם בתחום האלקטרוניקה. אז יאללה.. עולים לרגל..

אומללה - בעולם מתוקן, אומללה היתה כבר מזמן להיט היסטרי. היא פופית ומדליקה, היא צעירה וחצופה, יש להם חוש הומור ובעיקר יש שם כשרון ודימיון מפותח. לא בכדי היא נבחרה להיות הנציגה הישראלית בתחרות GBOB העולמית.

חוזליטו , הוא אלרועי ברושי, בנוסף להיותו סופר (הוציא עד היום שבעה ספרים) הוא אמן אקלטרוניקה ומוזיקה ניסיונית שמכילה בעיקר סאונדים עבים ושמנים, מקצביים בינוניים-איטיים, קטעי סימפולים דיבור ושירה.

הפוסטינורז - למרות הכשרון הפוטנציאלי, השמועות אומרת שהשישיה, שעדיין לא הספיקה להתפרסם, כבר אינה מנגנת יחד. הכינור שמצליח להסעיר בכל אחד מהקטעים, הפסנתר שנותן לו בסיס, וההרמוניה בין הכלים מצליחים להקנות ללהקה גוון ייחודי לה. הירושה של הלהקה מסתכמת בקטעי המוזיקה שבמייספיס שלה ובקטעי הוידאו של האתר NME.

Dirty Hands on a Trash Like You - שני בנים, שתי בנות, סאונד וסטייל של פעם, חוצפה וחרמנות מתפרצת של היום. להקה סופר מדליקה שתרצו שתלכלך אתכם עם הידיים ( אבל רק אחרי שיחליפו את הרקע של הפרופיל שלהם).

לורנה בי - עדי אולמנסקי (כן, כן, פליטת כוכב נולד) עומדת בראשה של להקת רוק. הם קלילים, הם מדויקים, הם קליטים, הם שרים בשתי שפות. עם יכולות השירה של אולמנסקי והיציבות של הלהקה שלצידה, הם ממש לא ישארו בירושלים או בשוליים להרבה זמן.

אורי אלבוחר - הסאונד ההזייתי, ההגשה והקול החודרים, הרגש שבשירה והמילים הופכים את אלבחר לאחד הסודות השמורים ביותר של מדינת ישראל ולנציג הבלתי רשמי של השפעות המוזיקה הסקנדינבית על המוזיקה בישראל. אלבוחר פועל גם תחת השם Jack in The Box יחד עם איתי שני ו- Chick on a Bike.

נוריה - מוזיקת רוק עם נגיעות אלקטרוניקה. את הטקסטים והלחנים כותב ניר צפתי ולמרות שמדובר בלהקה בת חמישה נגנים, ניכר כי כל אחד מהנגנים עושה מאמץ גדול בכדי לא לבלוט יותר מאלו שלצידו, עד שלעיתים נדמה כי למילה מינימליזם יש מקום בתוך האומנות שלהם. וזה לגמרי לזכותם. אגב, בעמדת הבס של נוריה ניצב אורי דרור , שאחז באותה עמדה בסשן המוקלט הראשון של להקת הג'אם We Are Ghosts ומוציא בימים אלה אלבום סולו ראשון שכולו רוק עברי .

שירה ז' כרמל - עושה פולק וטובלת אותו בכל פעם בזאנר אחר. מבילי הולידי דרך טום וויטס, מג'אז לבלוז ובעיקר עם טקסטים חצופים ומלאי כנות. אחת לחודש היא גם מארגנת ערבי שירה. משעמם לא יהיה לכם איתה.

תחנת החלל וינשטיין - רוק, קברט, אלקטרוניקה וטקסטים מקוריים בעברית שמספרים בהומור עמוס מרמור על יחסים ופרידות והכל מוגש בתיארטרליות מוקצנת. בחיי, גם אני לא בטוח שהבנתי, אבל נשבע שהיה שווה לנסות.

מוג'הדין - כוללים את הבסיסט הראל שרייבר ואת אורי קריסטל האחראי על הסימפולים שמגישים תערובת לא פשוטה לעיכול של דאב, היפ הופ ומוזיקה אלקטרונית עם נגיעות מזרחיות שעשויות להסביר שהמוג'הדינים, הם קילרים אמיתיים.

אשכרה מתים - לקח לי זמן לעכל אותם. האמת היא שהם פשוט נשמעו לי עוד חבורה של ילדים חמודים שבעיקר אוהבים לעשות רעש. מודה, טעיתי. אסף עדן, סולן הלהקה הוא גם רייסקינדר - הגרסא האלקטרונית לרעש והעצבים של להקת האם. יש לו כבר שלושה אלבומים, כשהאחרון בניהם הוא הטוב ביותר ונושא את השם הגאוני "גר עם ההורים". תנו לו גיטרה, מיקרופון וסמפלר וגם הוא יהיה בקטע.

 אודי ניב מגיש בכל יום רביעי בשעה 20:00 את התוכנית אודיני

 

תגובות

  • Weird Chicken

    צורבים אזניים ירושלמיות כבר 9 שנים. האלבום "Massconception" סטרימינג ולהורדה, חיני-חינם: http://weirdchicken.bandcamp.com

    תני, 12-05-2010 17:17

  • שיחקת אותה

    מלא דברים חדשים וטובים

    מאיר, 13-05-2010 14:16

  • כתבה נהדרת, ותיקון קטן

    לחיצה על שמי הייתה אמורה להוביל דווקא ללינק הבא: http://www.myspace.com/orridror

    אורי דרור, 20-05-2010 23:00