מגזין

צעד ראשון

רותם דויטשר לוקחת אתכם לצעדים ראשונים בעולם המחול. בסוף גם אתם תפסיקו לפחד ותתחילו לאהוב. פרק ראשון: להקת המחול הקיבוצית במופעה "אינפראדום"

מאת רותם דויטשר. 07-05-2010

תגיות: הקת המחול הקיבוצית, מחול

צעד ראשוןיחצ: גדי דגון

אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי הופעת מחול. זה היה במסגרת יום אומנויות בבית ספר יסודי. לקחו את כל השכבה לאולם המופעים הקרוב, שם חיכו לנו כל מיני פעילויות של יצירה ואפילו סדנא עם פנטומימאי, שכשאני נזכרת בזה היום אני יכולה להישבע שזה היה דודו זר. גולת הכותרת של היום הייתה הופעת המחול שציפתה לנו בסופו. כולם מתרגשים אחרי יום מפרך של פעילויות, חבורה של ילדים טובים כתה ד' נכנסים בשורה לאולם. בכניסה גברת גדולה במדים כחולים מחרימה לנו את כל חטיפים והסנדווצ'ים ששמרנו טוב-טוב כל היום, במיוחד בשביל אותו רגע שיכבו את האורות. משני צדדי, מעיין ויעל,  שתי החברות הכי טובות שלי. שורה מלפני נמרוד, שהציע לי חברות לפני שבוע ועדיין לא החזרתי לו תשובה. אבל עכשיו שששש... המופע מתחיל.

 הסיבה שאני מספרת לכם את זה, היא בגלל שזה היה החלק הכי מעניין בכל היום הזה, שבמרכזו עמדה הופעת המחול של להקת הבלט הישראלי. הופעת המחול הראשונה שראיתי בחיי. ואוו, איזה שעמום. בהתחלה זה היה קצת מצחיק לראות את כל הבנים לבושים בטייץ. תבינו, אני ילדה מבית טוב זה היה בשבילי כמו סרט כחול. אפילו מראה מכונן זה לא הצליח להפיג את השעמום העז שתקף אותי ואת שאר חברי, שמהר מאוד מצאו עיסוקים אחרים באפלת האולם (במיוחד אלו המיומנים שהצליחו להבריח מעט מהרי הממתקים שהביאו עימם).

 

אבל רגע, אל תלכו! יש טוויסט בעלילה. הרי לא כינסתי את כולכם בשביל לספר את מה שאתם כבר יודעים, אלא מה שאתם עדיין לא יודעים, או יותר נכון אולי לא ממש הצלחתם להבין. מדריך זה ילווה אתכם פדבורה אחרי פדבורה (צעד בסיסי במחול) לעבר אותה חוויה שעד היום טרם חוויתם או ניסיתם לחוות ובסופה נותרתם עם שאלה אחת גדולה: "מה רוצים ממני?".

 

כן, זו שאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות אצל לא מעט מתנסים שהולכים להופעות מחול ללא שום הדרכה. עכשיו אולי זה מתחיל להישמע קצת מסובך. בשביל מה צריך את כל זה? למה לכם בכלל לקרוא את המדריך למפזז? בשביל שבערב אחרי ההופעה תרשימו את חבריכם בשיחת הסלון השבועית? אז לא! ראשית ובעבור כל החוששים, אמנם אכן מדובר בתהליך אך הוא לא יהיה קשה או מסובך. בסופו של דבר מה שחשוב היא התוצאה, ממנה תיהנו כבר בהתחלה. מה שאני מנסה לומר זה, שהדברים הטובים, העמוקים והחזקים ביותר הם סוג של טעם נרכש. משהו שצריך לגדול עליך, שצריך לגלות עם הזמן, שיש לו התפתחות.

 

מחול הוא האח החורג של כל הז'אנרים התרבותיים ודווקא בגלל זה אני אוהבת אותו כל כך. אולי זה בגלל שיש לי דמיון מאוד מפותח (יש שיגידו עולם פנימי עשיר). אני מסוגלת לרקום סיפור שלם אפילו מהזקן שיושב לידי באוטובוס ובסוף גם לבכות מהסיפור הזה. כי במחול לא מספרים לכם סיפור באותה דרך כמו בסרט או בהצגה. תדמיינו שאתם מקבלים ספר, בכריכה קשה מעוטרת בגילוף עץ מהודר, בפנים דפי קלף עבים ואתם אלו שכותבים את הסיפור. זה לא שאין שם מילים כתובות אבל הפרשנות היא כולה שלכם. תארו לעצמכם: במה, תאורה, תפאורה, מוזיקה, 17 רקדנים בעלי יכולות פנומנאליות - כל אלה מספרים את הסיפור שלך. זה המופע הכי מרגש בעיר.

 

אז מתחילים! ההופעה הראשונה במדריך, "אינפראדום", שייכת ללהקת המחול הקיבוצית. הלהקה קיימת קרוב ל-40 שנה ונחשבת לאחת מלהקות המחול המודרני המצליחות ביותר בישראל. אבל אל תטעו גם בעולם שמעו עליהם ולא מעט. הלהקה רוב הזמן נמצאת בחו"ל, בין אם בשביל להופיע ובין אם לקבל פרסים בינלאומיים. רמי באר, מנהלה האומנותי והכוריאוגרף של הלהקה, מהווה את לב ליבה וכנראה האחראי לייחוד שקיים בה היום. אחד המאפיינים הבולטים ביותר בהופעותיהם הוא השפע. באר לא חוסך. הוא משתמש בכל האמצעים כדי להעביר את המסר, הרעיון וכל הרגש שבעולם אל הקהל. ראשית, אוסף הרקדנים הטובים ביותר שניתן למצוא, אותם הוא מלביש בתלבושות מוזרות ומיוחדות המתחלפות ללא הרף לכל אורך המופע. התפאורה והאביזרים הם חלק בלתי נפרד בכל הופעה של הלהקה ומהווים חלק חי ומהותי ממנה.  

 

בסיס המופע "אינפראדום" מונח לאו דווקא בתנועה אלא במילים - בשיר שכתב באר בעצמו. שיר המורכב מחמישה בתים. כבר במערכה הראשונה של ההופעה שיר זה נשמע ברקע, מדוקלם על ידי ישראל ברייט וריקי גל. "בגן השחור, חייל אדום - צופה". כך מתחיל השיר ומוביל אותנו לעולם הכה מוחשי שבאר יצר, עולם "הגן השחור". ואכן שם הוא מציב את החיילים שלו. לרגעים במופע הם אדומים, לאחר מכן כחולים או צהובים. שלושת צבעי היסוד, בתוך הגן השחור.  אחד הקטעים שהכי ריגשו אותי במופע היה קטע דואט בין יצור גיבן שחרחר לילדה קטנה, לבנה ומוזרה שנמצאה זרוקה בפינת הבמה. לאחר מהלומת הפתיחה של המופע, בו רצפת הבמה הפכה למים שחורים וסוערים, התגלה היצור השחרחר. כבר בשנייה הראשונה ששניהם הוצבו על הבמה, הרגשתי שזה הולך להיות סיפור אהבה. אתם יכולים לדמיין לעצמכם איזה סיפור אהבה משונה יכול להתקיים בין יצור גיבן לילדה מוזרה בגן השחור על גבי פסקול שיריהם של סיגור רוס, נייץ אינץ' ניילז, אנימל קולקטיב ועוד.

בראיון עימו, נמנע באר מלהצהיר שנושא יצירה זו קשור בחוויות אישיות משירותו הצבאי, או בנושא הכיבוש בארץ, על אף שרבים פרשו זאת כך עקב מילות השיר. אך מאז ומתמיד יצירותיו של באר התאפיינו בנושאים הקשורים ב"כאן ועכשיו". הוא אף העיד על עצמו כאדם המעורה מאוד בנושאים פוליטיים. אך עם זאת הוא לעולם לא יסביר את "העלילה" של היצירה, וזה נכון לגבי כל אחת מיצירותיו. הוא יכול לספר על ההשארה שלו ליצירה, תהליך העבודה והאינטראקציה עם הרקדנים. אבל כמו שכבר אמרתי, את החלק הכיף הוא משאיר לנו. אנו נמציא שמות לילדה המוזרה ולגיבן השחרחר, לחיה ארוכת הרגליים עם השביל בגב ושלושת הבובות שברחו מהקופסא (מה חשבתם, שכל מה שמחכה שם זה חיילים בגן שחור?).

 

אבל זה הסיפור שלי. אני לא רוצה שתלכו להופעה עם הרעיונות המוזרים שלי עוברים בראש. הכי כיף ללכת עם ספר ריק ולתת לדפים להיכתב מעצמם. פשוט להשתחרר ולתת לדמיון למלא את המופע עם העולם שלכם על גבי המצע המופלא שרמי באר מספק כל הופעה. אז אל תפספסו את "אינפראדום", או כל מופע אחר של הלהקה הקיבוצית. בפרק הבא במדריך נפגוש להקת מחול אחרת, מופע שונה, עולמות חדשים, דמויות וסיפורים מרתקים שנוכל להמציא.

 

מופע "אינפראדום" להקת המחול הקיבוצית יציג:

09.05.10, בשעה 20:30, קיבוץ עין השופט מגידו

10.05.10, בשעה 20:30, קיבוץ כפר מנחם

20.05.10, בשעה 21:00, מרכז סוזן דלל תל אביב

תגובות

  • לא לגמרי מקיים את ההבטחה

    "פתאום" סתם ככה למדת לאהוב ולהבין מחול? ומה עם ההדיוטות כמותנו?

    א, 08-05-2010 08:30

  • לא אמרת פה כלום בעצם

    זה ז'אנר מופשט, את זה כבר ידענו... כתבה די מיותרת, אלא אם כן התכוונת לשים הגיגים מהיומן שלך לעיני כל

    רוני, 08-05-2010 09:32

  • כתבה מצויינת

    אני בדיוק מאלו שאף פעם לא הבינו מה רוצים מהם... ובטח שאף פעם לא צלחתי כתבה שלמה על מחול נשמע מבטיח... מחכה לכתבות הבאות!

    ב, 08-05-2010 12:04

  • מגניבות מאומצת ומתאמצת

    חוץ מזה אין הרבה תוכן לכתבה הראשונה בנושא, שאמורה לבאר ולתת מעט רקע על עולם המחול,במקום זה קיבלנו חוויות מכיתה ד'.לא מעניין.

    חלי, 08-05-2010 12:23