מגזין

מבוא לרוק'נ'רול

למורה להיסטוריה יש לוח וגיר, לעוזי פיינרמן יש גיטרה ומופע סולו חדש. לאופיר בלום יש סיכום שיעור על בלוז.

מאת אופיר בלום. 29-04-2010

תגיות: בלוז, עוזי פיינרמן, אופיר בלום

מבוא לרוק'נ'רולצילום: נועה מגר

 על ההופעה הזאת רציתי לכתוב בערך שבועיים עוד לפני שהיא התקיימה. כבר אז ידעתי למה לצפות וידעתי שרוב הסיכויים שלא אתאכזב. אתם מבינים, הליכה קונסיסטנטית להופעות גורמת לך במוקדם או במאוחר לדעת למה לצפות ולמה לא לצפות. אתה כבר יודע לסנן הופעות שאתה רוצה לראות והופעות שאתה רוצה לראות יותר. זה קצת כמו לבחור בין קורסים במהלך שנת הלימודים. אתה מסנן מה שאתה רוצה, מדרג מה שווה יותר ולבסוף בוחר על פי הקורס. לפעמים גם על פי מה שמספרים לך על המרצה.

באותו יום שלישי היו לא מעט מקומות ללכת אליהם, או "קורסים" לבחור מהם אם אתם מתעקשים כמוני להמשיך עם הדימוי. היות והכרתי את פועלו של עוזי וידעתי למה לצפות המסקנה ההגיונית שהגעתי אליה הייתה שמופע הסולו שלו צריך וראוי להיות בעדיפות ראשונה מבין שאר ה"קורסים". גם ככה תמיד הייתי חובב היסטוריה ואין הרבה אמנים שאני מכיר שיכולים לספר אותה דרך גיטרה כפי שפיינרמן עושה.

פיינרמן עבד הרבה כדי להגיע לסטאטוס כזה אצלי. במהלך השנים האחרונות מאז שראיתי אותו לראשונה כגיטריסט בהופעה של "פ'אנקנשטיין" הוא היה מעורב במספר לא קטן של פרויקטים, הצטרף להופעות של לא מעט אמנים והציג בכל אחד מהם את היכולת הוירטואוזית שלו. אותה הופעה של פאנקנשטיין הייתה הניצוץ הראשון בשבילי. יכולת האלתור שלו הייתה מטורפת, כזאת שמפילה אותך מהכיסא או כמו שהיה באותו ערב, מהרגליים. משם הדרך לצפייה בו בהופעה של "בום פם" הייתה קצרה והותירה אותי עם השאלה שבכל יום תקבלו ממני תשובה אחרת עליה - כינורות או פיינרמן? ולא, אני לא הולך לנצל את הבמה הזאת כדי לענות על השאלה, ראשית כי אין לה תשובה ושנית כי באותו ערב פיינרמן לקח.

פיינרמן לא התחיל את הופעת הסולו בבום, ולא ישר הראה לקהל הנלהב את הוירטואוזיות שלו. הוא פתח בכמה קטעים שהם יותר המבוא אם תרצו. זה היה בסיסי יחסית אבל מהנה. כמו בכל שיעור אתה צריך את היסודות בכדי שתוכל לאחר מכן להבין את הדברים המורכבים יותר.

לא נשארנו זמן רב במבוא, מהר מאוד התחיל פיינרמן לגלוש בן סגנונות של רוק'אנ'רול ישן, בלוז ורוקאבילי. השיא היה כשרועי ריק עלה חמוש במפוחית להוסיף עוד אלמנט מנסר לביצוע של Mountain Climbin' ולאחר מכן  I Wanna Be Your Man. אם היה איזשהו רגע שבו ההופעה הזו הפכה אצלי מעוד הופעה טובה למשהו מיוחד - זה הרגע. למען ההגינות אציין שהדעה שלי בכל הנוגע למפוחיות היא משוחדת לגמרי. כמו שכל שיר שאני אשמע ישמע טוב יותר עם חצוצרה, הוא ישמע עוד יותר טוב אם תוסיפו לו מפוחית. רועי נתן את כל כולו בביצוע שני השירים הללו. האמוציות שעפו מהמפוחית התחברו לצלילים שפיינרמן הוציא מהגיטרה והעיפו את הקהל לארץ אחרת ולזמן אחר. סביבות שנות ה30 בניו אורלינס אולי.

לאחר שסיים לשיר על מגוון הבחורות שהוא מכיר משלל קצוות הזודיאק, הגיע הזמן לגם כמה חידושים. במקרה של פיינרמן, חידוש עצמי כמובן. הזכרתי מקודם את הפרויקטים השונים שבהם פיינרמן היה ועודנו מעורב ולא הזכרתי את "האחים רמירז". זאת מהסיבה הפשוטה ששמרתי אותם לעכשיו. לקראת סוף ההופעה ביצע פיינרמן קטע מהאלבום של האחים,  I Want You, רק בגרסא איטית, גרובית ופ'אנקית במיוחד. יכול להיות שזהו רמז לבאות מהרמירז שאמורים להשיק אי.פי חדש בקרוב, אני מקווה שכן.

השיעור כמעט הסתיים. פיינרמן העביר אותנו דרך מחוזות רוק'אנ'רול, בלוז, והגיע גם לפ'אנק. נשאר רק לסגור את היום עם The Elivator Goes Up and Down. שיר שהוא יותר פולק רוק ישן וטוב. שיעור ההיסטוריה הזה, יסודות הבלוז, מבוא לרוק'אנ'רול, גיטרה חשמלית 101, תקראו לזה איך שתרצו, היה אחת ההרצאות היותר טובות שהייתי בהן. טוב להיווכח שוב שבן אם הוא משתתף בשיעורים של קרולינה, בהרצאה משותפת עם שאר האחים לבית רמירז או פשוט פורט את תורתו לקהל התלמידים הנלהב ב"אוזן בר". עוזי פיינרמן הוא מוזיקאי שיש לראות, לשמוע וללמוד ממנו.

תגובות

  • Hey

    לא ראיתי שעוזי פיינרמן כלול בסילבוס :) יופי מסנוור של סיקור,מבחינתי אתה צריך לקבל 100!

    מוסטו, 29-04-2010 21:30

  • אופיר בלום רמירז

    כרגע הוכתרת רישמית כחלק מהמשפחה המורחבת

    שרהג'ונס, 30-04-2010 06:03

  • עוזי עוזי

    כישרון מהלך..

    טל, 30-04-2010 11:03

  • גיטרה חשמלית ומפוחית זה שיקאגו ב50'S

    חוץ מזה סחטיין על הכתבה המעולה :)

    מרצה זוטר, 30-04-2010 16:01

  • אחלה כתבה

    תיקון קל ולא רלוונטי כלל: זה אורי בראונר כינרות ולא כינורות. כל השאר - מדוייק ונכון. גם אצלי קיבלת מאה

    לאון, 30-04-2010 17:42