מגזין

מי אני? מה אני?

על התפר שבין יום הזיכרון ליום העצמאות, ירון זהבי מחפש הגדרה עצמית

מאת אסף פרידמן. 18-04-2010

תגיות: יום העצמאות, יום בזיכרון

מי אני? מה אני?

יום הזיכרון ויום העצמאות. לא בכדי נבנה הרצף הזה. התמזל מזלנו, או שלא, להיות חלק מהדורות שבונים את מדינת ישראל ולהיות עדים לבניה של מיתוסים, דבר אשר מאפשר לנו להרהר בהם מקרוב. לא בכדי נבחר הרצף שמתחיל בליל הסדר, נמשך ביום הזיכרון לשואה ולגבורה (התאריך נבחר על פי המרד בגטו ורשה) ומסתיים ביום הזיכרון והעצמאות. אין שום דבר חריג או מקומם בדבר הזה, כל אומה בונה את עצמה סביב מיתוסים ונרטיבים שמטרתם לאחד את בני המקום. מה שמעניין הוא שאנחנו נמצאים בעיצומו של התהליך דבר המאפשר לנו לחוות אותו על בשרנו.

ההרהור זה המתאפשר לנו הוא לא דבר של מה בכך. יש לנו הזדמנות לחשוב על כך שהרעיון של אומה, של עם, של מדינה ובעצם כל רעיון אחר, הוא המצאה פרי מוחם ונפשם של בני אדם. אם מוציאים את אלוהים מהמשוואה - ובהקשר הזה, אין ולא הייתה מעולם הוכחה לכך שאין הוא עוד אחת מההמצאות הללו - הרי שההגדרות של יהודי, ערבי, ישראלי, אנגלי, גרמני, יווני או כל דבר אחר הן בעצם הגדרות שמגיעות מתוך בחירה להיות חלק מתרבות ומערכים מסוימים. אין דבר כזה דם יהודי או דם אמריקאי, ואם אתם חושבים שכן אז אתם עושים את הטעות המחרידה שעשו האנשים שבגללם אנחנו מציינים את יום השואה.

אם כך, בסופו של יום, מדובר בהתלכדות סביב ערכים משותפים שאנחנו בוחרים לקבל לתוך ההגדרה העצמית שלנו. זהו תהליך טבעי וכנראה בלתי נפרד של נפש האדם. נדמה לי שהסתכלות על ההגדרות הטעונות של דת, לאום ומדינה בצורה יותר מפוכחת וקרה הייתה מביאה לפתרון של הרבה בעיות בעולם. כמובן שלתוך המשוואה הזו נכנסת פוליטיקה ואינטרסים של כוח וכבוד. נכנסים גם מאבק על משאבים, ניצול, כיבוש, רדיפה, בריחה ועוד מרעין בישין שמוצאם בנפש האדם. יחד עם זאת, אני חושב שההבנה שההגדרות שלנו הם פרי בחירה שרירותית ולא אמת מוחלטת, מכהה במעט את האמוציות המסוכנות.

photobucket

אז בואו ונסתכל לרגע על הערכים והאופנים בהם הם מיוצגים בחברה שלנו ונתחיל בבסיס: יהודי. בואו נעזוב לרגע את העובדה שהשאלה מהו יהודי היא שאלה שהניסיון לתת לה תשובה במאתיים השנים האחרונות העלו חרס. חישבו בעצמכם ולעצמכם מהי ההגדרה הפרטית שלכם ליהודי. האם צריך להאמין באלוהים כדי להיות יהודי, לשמור כשרות, שבת? ואם לא אז מה כן? בואו נניח לרגע שלא. אם כך כל מי שנולד לאם יהודיה (ושוב מדובר בקביעה שרירותית) מוגדר כיהודי. שוב אנחנו חוזרים להנחה כי התכונה יהודי ניתנת להעברה גנטית, כלומר ל"דם יהודי". ומה עם כל אותם אנשים שהתגיירו? הרי הם עשו זאת באמצעות טקס דתי שאפשר להם להפוך יהודים. מכאן עצם ההגדרה של המושג יהודי קשורה קשר בלתי ניתן להתרה או בקביעות גנטיות שרירותיות או באלוהים. מבאס לא?אז תבואו ותגידו "אני מגדיר עצמי כיהודי ואני לא מאמין בגנטיקה או באלוהים" -  סבבה, אין בעיה, הכול שרירותי. אך מרגע שהאדם מאמץ לעצמו הגדרות, איך אפשר להפריך אותן? אי אפשר. הבעיה היא שהגדרה מסוג זהו אמורה להכיל קבוצה גדולה של אנשים ולא רק את עצמנו. מטרתה הראשונית היא להכיל תכונות משותפות ומוסכמות ברורות שיאפשרו להתלכד סביבה, אחרת היא לא תקפה. אז בואו תחשבו מה הופך אתכם ליהודים, אחר כך תגידו לאדם דתי/חרדי שאתה יכול להיות יהודי בלי להאמין באלוהים. הוא יצחק עליכם. גם כאן אין בעיה, אלא שלפי ההגדרה הזאת, כל מי שדתי, חרדי ואולי אפילו מסורתי כבר לא נכלל בהגדרה הזו, או שכן, ואז גם מי שאינו קשור ליהדות עשוי להיכנס בשעריה של ההגדרה. מבאס לא?

אפשר להמשיך עד בלי קץ עם המשחק הזה, אבל זו לא המטרה. חשבתם פעם על מהו ישראלי? ואיך מתיישב ישראלי עם יהודי? שתי הגדרות שאין יכולת ברורה להגדיר. בהסתכלות מאוד חדה, ההגדרה המינימליסטית ביותר, ושימו לב לטקסים המציינים אותה - ליל הסדר, שואה וגבורה, יום הזיכרון ועצמאות, היא מפלט מהשמדה והרג של קבוצת אנשים נרדפת. זוהי אינה הגדרה כוללת. נדמה שעמוק בפנים אין שום הגדרות או אפילו הגדרה אחת שתכיל בתוכה את כלל היהודים בעולם או את כלל הישראלים (להוציא את ערביי ישראל שאין מספיק מקום כרגע בשביל בכלל להתחיל ולדון בהם). מבאס לא??

 photobucket

לא בהכרח. נדמה לי שהמון אנשים כבר מחזיקים בדעה הזו אלא שהם לא ממש מתבוננים בה או אפילו מתביישים להציג אותה. נסו לחשוב לרגע כמה מההחלטות והמעשים בחיים שלכם מבוססים על ערכים שקשורים למדינה או ללאום. מה הדחף שלכם בחיים. מה אבן הבוחן למעשים שלכם? לא נראה לי שמדינת ישראל (תייצג אשר תייצג) נמצאת שם. אז אולי הבעיה היא בכלל בניסיון לטעון את ההסדר הפוליטי הזה שנקרא מדינה בכל מיני שטויות שמביאות סכנה ושפיכות דמים. המדינה היא לא קדושה וכך גם האדמה. אין דבר כזה עיר קודש ואין שום דבר קדוש ב"למות בעד ארצנו", או כל ארץ שהיא. הסיבה היחידה לכינון מדינות היא  לחיות ולא למות.

המסקנה הברורה מכל האמור היא שבסופו של יום, מדינה מתוקנת אמורה להיות זירה למאבקים תמידיים של רעיונות שניתנים ליישום בצורה דמוקרטית. הקלות שבה אנחנו פותרים את ישראל מההגדרה מדינה מתוקנת היא מסוכנת ובעייתית. מדינה באשר היא מדינה, חייבת לאפשר את המינימום הנדרש ממנה. כאשר היא לא עושה את זה, ספק אם יש הצדקה לקיומה.

 הגדרת המדינה בערכים נפיצים דוגמת דת ושיוך אתני מוליכה אותה בדרך מאוד מסוכנת. היות ואנחנו חיים בתקופה בה המיתוסים והערכים מתגבשים למוסדות לאומיים, חשוב שנשים לב לאן נושבת הרוח. שימו לב לייצוג המפלגות בכנסת ולערכים שהן מייצגות. השמאל הישראלי-ציוני הולך ונעלם מהמפה וחמור מכך, הולך ונעלם מכלל הערכים שמיוצגים בידי המדינה. אפשר לא להסכים עם דעות שמאלניות, הבעיה מתחילה שדעות כאלו נתפשות ומוצגות כדעות שמתנגדות למדינה ולא לדרכה. דעה הגורסת כי אנשים חשובים מאדמה, המאמינה כי יש לחתור לשלום בכל מחיר וכי יש גם לבצע פעולות מתאימות ולא רק לשלם מס שפתיים בכדי להשיג אותו. דעה שחושבת שהמשקל שהצבא ומערכת הביטחון מטילים על סדר היום היא לא פרופורציונאלית ומסוכנת היא לא דעה שחותרת תחת המדינה. אפשר לא להסכים איתה, אבל חייבים להבין שהיא מחפשת את טובתנו בדרכים שונות ומנסה להטביע את חותמה על מכלול הערכים שמיוצגים בחברה שלנו. ברגע שמציבים את מכלול הדעות הללו מחוץ למחנה, לא רק שמייצרים חברה חד גונית וקיצונית, אלא מדירים אותי ושכמותי מהחברה. אם זה מה שאנחנו רוצים אז בבקשה. אם לא חשוב שנבין שעלינו להילחם על העיצוב ועל הערכים שלנו, אם אנחנו מפקירים את הזירה הזו בידי אלו שדחף לאומי-דתי ברוחם, אנחנו נגלה מהר מאוד שאין לנו מקום כאן ולא כי אויב מבחוץ הבריח אותנו, אלא מכיוון שהמדינה שלנו הפסיקה לייצג אותנו והפסיקה לענות על הצורך שלנו בשייכות אליה. לא חבל?

תגובות

  • מדינה היא לא דבר קדוש

    ובטח לא אדמה. אפילו קדושת השם לא מצדיקה מוות. הגיע הזמן לבחור בחיים. הגיע הזמן ללכת באומץ לקראת שלום. אותו אומץ שבו נלחמנו בחירוף נפש על זכותנו למדינה ולהגדרה עצמית. גאה להיות שכמותך. אפילו אם אני שונה.

    גמזו, 19-04-2010 07:19

  • כתבה מבריקה

    אורי בנקהלטר, 21-04-2010 01:28

  • זאת המדינה היחידה ליהודים, גם אם זה לא נראה לך

    דני, 21-04-2010 03:22

  • כנראה שלא הבנת אותי עד הסוף

    זה מאוד נראה לי שזו המדינה היחידה בדיוק בגלל זה אני חושב שאני צריך להיאבק על אופיה ודרכה. אני חושב שעלינו ליטול תפקיד פעיל בעיצוב של המדינה בכדי שתוכל לייצג אותנו נאמנה ולא להפקיר אותה בידיהם של אנשים מסוכנים.

    פרידמן, 21-04-2010 14:26