מגזין

בלוז תימני בחג שני

רביד כחלני וחיים לרוז הופיעו ב"אברקסס" וגרמו לאופיר בלום לסיים את החג היהודי האחרון בהמרתו לדת החדשה

מאת אופיר בלום. 07-04-2010

תגיות: רביד כחלני, חיים לרוז, אברקסס, אופיר בלום

בלוז תימני בחג שני

במהלך השבועיים האחרונים הגעתי למסקנה שהחג השני של פסח נחגג על עצם זה שהצלחנו לעבור את החג הראשון, על כל כאב הראש המשתמע ממנו, בשלום. בהתאם להסקת מסקנות חגיגית זאת, את פסח סיימתי עם חוויה דתית. חיים לרוז ורביד כחלני (Sahara Desert Groove) עמדו להופיע ב"אברקסס" ואני הרגשתי שאין דרך טובה מזו לצאת מעבדות כשרה לחירות תופחת.

כמו כל חוויה רוחנית, גם זאת לא עברה ללא תקלות או סבל. החישובים שלי בנוגע לזמן תחילת ההופעות דיי התדרדרו וגם הפעם בגדו בי. ההופעה הקודמת של השניים החלה שעתיים תמימות אחרי פתיחת השערים. היות ואני לא אוהב לחכות, הפעם הגעתי מאוחר יותר והתוצאה הייתה מעצבנת, המקום היה מפוצץ עד כדי כך שהייתי צריך לחכות בחוץ זמן מה עד שכמה אנשים יצאו. מלבד לתלות את האשם בעצמי, אני מאשים גם את החג הארור והחופש שבא עימו. עם זאת, מעל לכל, אני אניח שהשמועה על התופעה שעמדה לעלות על הבמה פרשה כנפיים והגיעה לאוזניהם של מספיק אנשים שרוצים לחגוג את סיום הפסח באיזה ספקטיקל כשר.

כאשר נכנסתי סוף סוף, ההופעה הייתה בעיצומה ולי התגלתה הפתעה נעימה. אל ההרכב המקורי שהיה אמור להופיע באותו הערב, הצטרף לא אחר מאשר יוסי פיין האגדי. בהופעה הזאת פיין אומנם לא היה הכוח הדומיננטי, ואני מאמין שגם אילולא הוא היה שם ההופעה הייתה מעיפה אותי, אבל רק עצם זה שפנומן שלישי מצטרף לשניים קיימים, תרמה להתרגשות הטבעית שלי מההופעה.

עם כל הכבוד לפיין, רביד כחלני היה האטרקציה המרכזית כאן. כשהוא על הבמה אתה לא יכול להשאר אדיש. מדובר במישהו שהוא אולי זמר בהגדרה, אבל אם אתם חייבים לתחום אותו לז'אנר אז אפשר יהיה להגיד שהוא שר במקצבים תימניים אבל מתנסה בשלל השפעות אתניות שונות, מרגאיי לאפרוביט ובחזרה. אבל כל המילים הללו כל כך רחוקות מלעשות צדק עם מה שהוא עושה בהופעות, כל כך לא ממצה להגיד שהוא זמר או יוצר ותו לא. כשהמוזיקה פועמת הוא נכנס אליה עם כל הנשמה והופך למשהו שהוא מעבר להגדרה של זמר. למעשה, הוא הופך למשהו שהוא מעבר להגדרה של אנושי. באטרף המנגינה הוא מתנועע, צורח, דופק על הקירות בטראנס המוזיקלי שהוא יוצר לעצמו. מדובר בלא פחות מחוויה. חוויה שהוא נלכד בה כשהוא מופיע משפיעה על כל הקהל שנלכד אף הוא. כחלני הופך להיות חיית במה, או ליתר דיוק חיה - טורפת, פראית, נוהמת ומשתלהבת.

לצד כחלני עומד לרוז. המאסטר אוף סאונד ופנומן בזכותו עצמו. אם כחלני סיפק את החוויה הוויזואלית, לרוז היה זה שלקח את הקול המסתלסל המדהים של כחלני ובכישורי הפרופסור המטורף שלו שיחק עם הווקאל, מספק קולות רקע וביטים מרהיבים שתרמו להרגשה שאתה לא בהופעה, אלא במקדש מדברי אי שם, רוקד את ריקוד הגשם בחסות השאמאן התימני ופמלייתו.

כמובן, כמו כל פולחן דתי חדש, גם לזה שהייתי עד לו היו אי אלו חסרי אמונה. פרצוף כזה יצא החוצה כשההופעה הייתה בעיצומה ואמר שלו הוא היה יודע שאל קאעידה היו מופיעים היום, הוא לא היה מגיע. ובכן, אני לא הולך להשוות את עוצמת ההופעה של כחלני לפיגוע טרור, בדיוק כפי שאני אמנע להביע ביקורת על אותו פרצוף (אבל אם אתם מתעקשים - מדובר בצנון מטופש) ולכן, לא מדובר עדיין בזרם מאסיבי של מאמינים פנאטיים. מצד שני, בהחלט אפשר להגיד שהאנשים שראו את ההופעה יצאו משם שדתם מומרת. כת חדשה נוצרה ב"אברקסס" ושמה הוא כחלניזם. אמצעי התקשורת בינה ובן הבורא, ישתבח שמו, היא בלוז תימני.

תגובות

  • ביקורת מצוינת

    רביד הזמר הכי טוב בארץ.

    יבגני, 07-04-2010 15:26

  • נשמע מעניין

    צריך לבדוק בהזדמנות. לייק

    גיאקו, 08-04-2010 08:31

  • אחלה ביקורת

    ובכלל, תמשיך בעבודת הקודש שלך, אתה עושה אותה נאמנה!

    אודיני, 08-04-2010 14:15

  • יופי של ביקורת

    זמר עם יכולות ווקאליות ספקטקולריות, פרפורמר מלידה כנראה וגם, מתנועע מצוין, ראוי לציין. תמשיך עם הביקורות היפות :)

    פרלה, 08-04-2010 23:45