מגזין

האלמנט החמישי

בסימן האביב הופעת ההשקה של פאניק אנסמבל לקליפ החדש מעולם לא נראתה תלת-מימדית כל כך. שרין לוי רוד טריפ

מאת שרין לוי. 25-03-2010

תגיות: Panic Ensemble

האלמנט החמישיצילום: אבישי פינקלשטיין

לתאר את ההופעה של פאניק אנסמבל זה בערך כמו לספר את סיפור אליסה בארץ הפלאות בפעם האלוהים יודע כמה. כאמור, זו משימה מוגזמת, מאתגרת ורווית קסם לא פחות. לחלופין: זו משימה אפשרית בתנאי שהכותב על טריפ. נכחתי במספר הופעות לא מבוטל של פאניק במהלך שלוש השנים האחרונות. צפיתי בפרפורמרית התיאטרלית יעל קראוס, מחופשת לבת יער ולכמה דמויות מהאגדות. שמעתי את מנעד קולה מחליף צורות וצבעים. ראיתי את יהוא ירון הופך למפרט כשניגן על הקונטרבס ואת גליה חי מבצעת פיציקאטו על הויולה. את בוריס מרצ'ינובסקי מקבצ'ץ' את האקורדיון ואת נועה גולדנסקי במהלך תיפוף אקסטאטי על הפרקשנס. חזיתי ברועי ירקוני מנצח מעל לכל האנסמבל המורכב הזה. נפעמתי מ- Spring In Your Heart וחשבתי לעצמי שזהו שיר פלאי ויפה מכפי שניתן לתאר.

לא במקרה הופעת ההשקה החגיגית של הקליפ לספרינג איגפה אותי מכל הכיוונים. ככל הנראה, איט מנט טו בי. לתיאטרון תמונע הגעתי ב- 20 דקות איחור, התפוסה הייתה מלאה. מבירור קצר עלה שהפסדתי את ההקרנה הראשונה מתוך השתיים של הקליפ ועוד שיר וחצי. התמקמתי במקום טוב באמצע. יש ריח של אביב באוויר והתרגשות גואה, כזו שפוגשים רק בשמחות. סקירה זריזה של הנגנים על הבמה מבליטה את חסרונם של יהוא ירון ונועה גולדנסקי. יונתן לויטל על הבס החליף את הראשון וגיורי פוליטי על התופים וכלי ההקשה מילא את תפקידה של האחרונה.

השירה האנגלית של המשוררת הישראלית קרן אלקלעי-גוט נישאת למרום ומתוחזקת היטב על ידי שמיניית הנגנים ה"מוכשרים כשדים", כמו שאימא שלי אומרת. הכול יושב במקום, כל צליל וכל תו מחושב. אלמלא הייתי כל כך מפוכחת בטח היה נדמה לי שהם מריונטות בתיאטרון רחוב נודד, כאילו מישהו שם למעלה מפעיל אותם, מכוון ומורה להם מה לעשות. בובות-על-חוט שמפיקות נעימות במסעותיהן במרחב על-זמני. כן, המוזיקה של פאניק אנסמבל מרחפת מעל פני הזמן.

נסו לתחום לתוצר מוזיקלי קברט קרקסי, מוזיקה קלאסית, חסידית, גלותית-אירופאית, רוק ג'אזיסטי פסיכדלי ומנגינות טרקלין לצד לחני דרכים. נסו לרקום מערכת יחסים סבוכה בין הגיטרה לחצוצרה ולבס, בין הפסנתר לאקורדיון ובין התופים לויולה. בין נבל הפה לטמבורין, למשולש ולמחיאות הכפיים הקצובות של הקהל. תקבלו קתרזיס של מניפת רגשות שנפרשת מהאנסמבל אל הקהל ומהקהל אל האנסמבל.

מירב שחם, יוצרת הקליפ (בשיתוף עם אריאל לבנטל), מעצבת גרפית ואנימטורית, מספרת: "התסריט שנכתב בעזרתם של איה בכור וגיא טמם מתמקד בשלוש נשים. לכל אישה יש עולם עשיר ומסתורי משלה, כשהכוחות המניעים הם אש, אדמה ומים. כל אישה שולטת ביסוד שלה ומחוברת אליו, אחת מדליקה כל מה שמתחשק לה, השנייה גורמת לאבנים לקפוץ ולאדמה לרעוד והשלישית מפלרטטת עם יצורי המים. לכל אחת מצטרף בעל חיים ששייך לעולם הפנימי שלה וליסוד עליו היא שולטת. דרכן של השלוש מצטלבות בסופו של דבר, עד שהן מגיעות לבקתה חשוכה, בה הן מפיחות חיים ואור בעזרת המוזיקה".

רגע, אז איפה היסוד הרביעי בסיפור? יסוד האוויר. זה שאחראי לכל הדברים שנסתרים מן העין לקרות. הרי את הרוח, שהיא הנגזרת של האוויר, אנחנו לא רואים - אנחנו יכולים להבחין למשל, בעלוות העלים מתבדרת ברוח - אבל אנחנו יכולים להרגיש אותה. גם את המוזיקה אנחנו לא יכולים לראות, תדרי הקול חבויים מעינינו אבל מוחשיים לאוזנינו ולרחשי הלב. מסקנה: המוזיקה בקליפ מגלמת את האישה הרביעית, זו ששולטת ביסוד האוויר. אולי עכשיו גם יזמינו את מילה יובוביץ' מהאלמנט החמישי, שתסגור להם פינה.

 פאניק אנסמבל יופיעו ב-8.4 בלבונטין 7, תל אביב בשעה 20:30.

תגובות

  • מאוד יפה הווידאו

    טלי, 26-03-2010 12:16