מגזין

יוצאת לטור

עדי הררי יוצאת לטור המוקדש למארק לינקוס (Sparklehorse), גיבור האינדי שבחר לשים קץ לחייו

מאת עדי הררי. 19-03-2010

תגיות: Sparklehorse, יוצאת לטור

יוצאת לטורPhoto By: undertheradarmag

טור שני הגיע והוא כבר לקח שביל שונה לגמרי. אגרתי ואספתי חומרים, שייפתי בראשי מה רציתי להגיד וכאשר סיימתי לכתוב על הנושא הראשון שלא יוצא לי כבר שבועיים מהראש, כל נושא אחר שניסיתי לצרף אליו פשוט קיבל גוון חיוור. בעוד הטור הקודם היה מרוח בבדיחות וחוויות אישיות, הטור הזה הוא הספד, מכתב פרידה מאמן שהערכתי מאוד. לא הכרנו הרבה זמן, אבל הוא היה שם כשעשיתי את צעדי הראשונים בעולם המוזיקה האלטרנטיבית, והוא היה מורה מצוין. כזה שאתגר לי את האוזן, את המחשבה, את ההבנה והתפיסה של איך מוזיקה טיפה יותר מורכבת, צריכה להישמע.  

מארק לינקוס, אשר פעל שנים תחת השם Sparklehorse, בחר לשים קץ לחייו בירייה. בבחירה החופשית האחרונה שניתנה לו כבן אדם, הוא בחר לסיים את חייו בחוויה מהולה בריח חזק של אבק שריפה, רעש מחריש אוזניים ומגעו המנוכר של האקדח. זהו מוות כל כך ממשי ומחדד חושים, שנדמה כי מטרתו העיקרית היא להפסיק כאב שאיננו מרפה. לירות למישהו אחר ברגל, יגרום לו להפסיק לברוח ממך. לירות לעצמך בראש, יגרום למחול השדים שמטריף את דעתך להפסיק. ולירות לעצמך בלב? זה כדי לוודא סופית שתפסיק להרגיש.

רק מוות עוצמתי כמו ירייה ישירה לתוך הלב, הולם כראוי את יצירתו של לינקוס. אלבומיו עזים, קשים, לא מתיימרים להתחבב או להזמין. שירים עמוסים מטפורות ודימויים, נעים בקוטביות מגיטרות מנסרות ועד סמפולי צלילים רכים ומגנים ובתוך כל העושר הזה, הניצוץ, הזוהר שלו, מתבלט. אלבומיו נגועים במגע אישי שבא לידי ביטוי בצליל גיטרות ייחודי ואפקטים מוזרים אשר טבולים בעולם פנימי עדין ושברירי. האזנה לאלבום שלם של Sparklehorse, מההתחלה ועד הסוף, רצוף, מכניסה אותי לתוך סבך של רגשות - שלי ושלו. זה עושה לי לא נעים, זה מחלחל ומתיישב, זה מכביד. אם לי כמאזינה קשה להתמודד עם הצוהר הקטן שלינקוס נתן לעולמו, אז איך הוא הצליח להתמודד עם המורכבות הזו יום-יום?

ביום שבת, ה-06 במרץ 2010, הוא בחר לא להתמודד יותר. אני שמעתי על זה יום ראשון בבוקר. ברור שלא בעיתון, אפילו לא באתרי האינטרנט שאני רגילה להיכנס אליהם - ראיתי את זה בסטטוס של חבר בג'ימייל. זה הרס לי את היום. בשיר Sad and Beautiful World, מלווה במנגינה קלה, טיפה מונוטונית, הוא מדבר על כך שלפעמים הימים רצים מהר, ולפעמים ישנה ההרגשה שהכול הולך להיגמר. ולפעמים הימים האלה מתנגשים יחדיו, ממשיכים לרוץ, ובאותה אינטנסיביות מסחררת, מורחים את הימים בגוון מבעית. גוון עדין-עדין, כמעט בלתי נראה, שחוזר על עצמו במונוטוניות ומוציא אותך מאיזון. לדעתי זהו כוחו האמיתי של מארק לינקוס, להצליח לקחת רסיס מחשבה מבעיתה-חמקמקה, שעולה רק לשנייה וחוזרת להתחבא, ולנפוח בה חיים באמצעות מילים וצלילים מערערים. עכשיו הוא השאיר אותי עם אותן המחשבות לבד.

 בהתחלה חשבתי לעשות כתבה אשר תסקר מפעל חיים: ביוגרפיה, אלבומים, פרטי טריוויה שונים. אך הכבוד האחרון שאני יכולה לתת לו זה לכתוב 400 מילים עליו ועל מה שהוא סימל עבורי. כדי ללמוד עליו יותר אפשר להאזין לספיישל Sparklehorse שערכנו חברים ואני ביום רביעי. ליותר חפרנים -  כנסו לאתר הבית שלו. תחת כותרות האלבומים מפורטים, בכתב ידו, רשומות ומחשבותיו על כל שיר ושיר. על דף נייר מרוט הוא כותב בכתב יד מבולגן, אולי קצת ילדותי, את אותן מחשבות ראשוניות שליוו את תהליך העבודה.

 ספיישל Sparklehorse מה-17.03.10 עם גונן שטיינברג, רותם דויטשר, אודי ניב ועדי הררי.

 

תגובות