מגזין

סרטים שרואים משם - THE COVE

אסף בן קרת מביא את סיפורו של לואי סיחויוס, זוכה פרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר בשנת 2010, שהקדיש את חייו למניעת הקטל ביונקים ימיים והראה מהו קולנוע אקטיביסטי

מאת אסף בן-קרת. 15-03-2010

תגיות: סרטים שרואים משם

סרטים שרואים משם - THE COVEצילום: יחסי ציבור

הפעם בפינתו נחלוק כבוד לזוכה הטרי של האוסקר בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר לשנת 2010: The Cove (מפרץ). מי שעשה את הסרט המדובר הוא לואי סיחויוס, צוללן מקצועי וראש איגוד ימי גדול וכן צלם במשך למעלה מ-18 שנה לנשיונל ג'יאוגרפיק, שזהו סרטו הראשון. סיחויוס נענה לקריאתו של ריצ'ארד או'בארי, בעברו מאמן דולפינים מפורסם וחשוב בתחומו, אשר ידוע בעיקר עבור עבודתו עם חמש דולפינות שונות שגילמו את פליפר בסדרה המפורסמת בשנות ה-60. או'בארי עשה את עבודתו במשך שנים רבות עם הרבה אהבה עד שהבין יום אחד כי היצורים התבוניים, הרגישים והמופלאים אלו מקומם בים הפתוח ולא סגורים בתוך מתחם כלשהו. מאז הוא מסתובב ברחבי העולם, פעמים רבות מסתכן בעבירה על החוק, על מנת לשחרר דולפינים ולוויתנים אל המרחב הגדול.

או'בארי וסיחויוס נוסעים יחדיו לעיירת חוף בשם טאייג'י ביפן. העיירה נראית שלווה וקסומה, ישנם עיטורים של דולפינים בכל האי, מוטיבים של דולפינים מופיעים כמעט בכל פינה וזה נראה מזמים וידידותי ביותר. אך למעשה, ישנו מפרצון קטן, סגור, מתוחם, ממודר, שמור וכמעט בלתי נראה לעין בו מתרחשת זוועה אמיתית. המוני לוויתנים ודולפינים שוחים באזור. דייגים מקומיים רודפים אחריהם, מכים בהם בפטישים ובמקלות, מפחידים אותם וכך היונקים הימיים בורחים על נפשם היישר אל המפרצון הזה. המפרצון משמש ככלא טבעי, תחום בין שלושה צוקים, מכוסה בגדר תיל וסרטים משוננים. ברגע שהדולפינים נכנסים אל תוך המלכודת חבורת ימאים מקומיים מוכרים אותם תמורת 150,000$ לתערוכות ועסקי שעשועים. השאר נטבחים באכזריות ונמכרים בעלות של 600$ עבור הבשר. מזעזע? הנה עובדה מזעזעת עוד יותר - 23,000 יונקים ימיים, במיוחד דולפינים ולוויתנים, מוצאים להורג בכל שנה ביפן. הרשויות יודעות ולא עושות דבר.  

או'בארי וסחויוס יוצאים לשטח על מנת לחשוף לעולם את התמונות הקשות ולהביא להפסקת ההרג. הם נתקלים בתגובות עוינות, לעתים אלימות, על ידי מספר אנשים מחברת שמירה, הציידים מקומיים, מהמשטרה, מהעירייה, מוועדות ימיות שונות המתכנסות ביפן ולא מאפשרות להם להיכנס פנימה. ככל שגוברת ההתנגדות גובר הצורך העז לנקוט פעולה. הם מגייסים צוות מקצועי של צוללנים, ובזכות קשריו של הבמאי עם מספר אנשים בתעשיית הסרטים הם חוזרים לטאייג'י עם ציוד מורכב ומשוכלל ביותר הכולל מצלמות בתוך עצים ובתוך צוקים, מכשירי הקלטה מתקדמים מתחת למים וגאדג'טים רבים נוספים, הכל על מנת לתעד את המעשים הקשים המתרחשים באי הרחק מעיני כל.

עברו וחלפו הימים בהם סרטי תעודה היו ניתוח קר ואובייקטיבי של אירועים על פי סדר כרונולוגי. היום קולנוע תיעודי הוא כל סרט שאינו עלילתי, כך שלמעשה יוצרי הסרטים התיעודיים נהנים מחופש מוחלט בגלגולו של הנרטיב הקולנועי כאוות נפשם. The Cove הוא סרט מנקודת מבט אישית לחלוטין ואקטיביסטית. אך מעבר לכך זהו סרט שבמשך שעה וחצי מנסה לירות להרבה מאוד כיוונים: הוא מתפקד כמותחן ריגול על מנת לחשוף שלטון פוליטי מושחת, תחקיר עיתונאי מקיף אם כי האמצעים בו אינם תמיד כשירים (מאידך, הניסיון לעשות זאת באמצעים חוקיים נוחל כישלון חרוץ ועל כן לא משאיר ברירה אחרת). זהו סרט עם מסר אקולוגי ובריאותי הבוחן את ההשפעות הרעות של אכילת בשר דולפינים הנגועים ברמות מסוכנות של עופרת, סרט עם עובדות ביולוגיות רבות על הדולפינים - על היחס המיוחד והדואלי שלהם עם בני האדם, היכולות הכמעט אנושיות שלהם שהופכות אותם ליצורים תבוניים, תקשורתיים, אינטליגנטיים במיוחד ומקסימים יותר מכל חיה אחרת. זהו רעיון בעל מסר גלובלי הקורא לאיזון החיים במים ואף דואג לעתיד הדגה בעולם שהולך ופוחת בדגים, אך מעבר לכל אלו הוא מסע אנושי אמיתי על מנת לנסות ולסכל תופעה קשה ומיותרת, שהפכה את או'בארי למעין קפטן אחאב מודרני. פניו המבוגרות מביעות את החרטה הרבה שהוא חש, מלוות את השליחות שלו לכל מקום בעולם בו לוויתנים ודולפינים כלואים, ונדמה לעתים כי הוא לוחם כדון קישוט בקרב אבוד מראש. המשקל הרגשי העצום שהוא נושא על כתפיו מעניק לסרט את עוצמתו האמיתית.

הצילומים מתחת למים מאוד יפים ומרשימים, הסרט ערוך נכון, הפסקול שלו טוב והבימוי המורכב של סחויוס מצליח להשלים את הפסיפס הרחב שלו לכדי סרט אחד מגובש ומהוקצע. זהו סרט מאוד מרגש, לא תמיד נעים ולעתים אף קשה לצפייה במיוחד. למעשה, רק בדקה ה-79, כבר לקראת סוף הסרט, הצופים נחשפים לראשונה למצלמות שהתקינו יוצרי הסרט במסווה בתוך המפרצון באישון לילה. התמונות האלו יסרבו לעזוב אתכם זמן רב. הסרט נגמר באופן מעצבן ביותר שיוצרי הסרט חושפים את הזוועה אך הקטל ביונקים הימיים עדיין נמשך. יחד עם זאת, השפעותיו החיוביות של הסרט הובילו לכך שבשר דולפינים לא יהיה בסנדוויצ'ים של ילדים יפניים, המודעות להרג המוני של דולפינים עלתה והממשלה היפנית אשר איימה על יוצרי הסרט, אשר היו מוכנים לסכן את חייהם על מנת לחשוף את האמת, מאפשרים את הפצת הסרט באופן מסחרי ביפן באפריל הקרוב. האם הסרט אכן יצליח לגרום לשינוי כה מרחיק לכת? עושה רושם שכן. סרט יפה, עצוב ומומלץ.

תגובות

  • יצא לי להתוודע לסרט כבר די הרבה זמן

    עקב היותי צולל חופשי העברתי לא מעט פעמים את הטריילר דרך פייסבוק ובהחלט סרט יוצא דופן כבוד גדול על הזכייה שהפתיעה ומצד שני גם לא. לצערנו, הסיפור נמשך גם לאחר יציאת הסרט, והזכייה המדוברת רק תוכל לעזור עוד להעלות את המודעות. לא נשכח גם את הכרישים, שמחוסלים בקצבים מסחררים בגלל הביקוש הרב לסנפירים - איזכור הבעייה בסרט תיעודי חשוב ונוקב לא מעט הנקרא - SHARKWATER שנוצר ע"י רוב סטיוארט, צולל חופשי גם כן. הסרט זכה עד כה ב-31 פרסים בינ"ל. מומלץ!. http://www.sharkwater.com/ לגבי THE COVE, הדבר המעניין יותר דווקא, הוא העניין שההרג, סיבתו היא מכירת פרטים לדולפינריומים ברחבי העולם, סיבה שלא הייתה כ"כ ידועה - ושאר ההרג (הבשר שנמכר בתור בשר לוויתנים) בא לאחר מכן, בתור סוג של אקסטרא.

    גידי, 18-03-2010 01:44

  • תיקון לתגובה למעלה

    כמובן, לא ההרג מבוצע למען מכירת הפרטים, אלא האיסוף. הדולפינים שאינם נבחרים ע"י מאמנים חוזרים חזרה לשאר העדר, ונטבחים ומשם נשלחים לטיפול ואריזה. כמובן, עם כמויות חריגות במיוחד של רעלים וכספית.

    גידי, 18-03-2010 01:46