מגזין

עונת האפרסקים

ישנן רק שתי תרופות סבתא בדוקות בעולם. אכילת פירות עוזרת לבריאות ובילוי בהופעה טובה משפרת את מצב הרוח. אופיר בלום שילב את שניהם וסגר את פורים עם חיוך

מאת אופיר בלום. 03-03-2010

תגיות: אברקסס, נסטי פיץ', אופיר בלום

עונת האפרסקיםצילום: יחסי ציבור

פורים וחורף הם דברים שאני שונא שהולכים יחד. טוב, ליתר דיוק חורף הוא משהו שאני שונא שהולך נקודה, אבל כשמחברים אותו עם פורים אז על אחת כמה וכמה. משהו בוויב הכל כך שמח של פורים פשוט לא מתחבר לי הגשם הארור שירד בכמויות בחג הזה והרס לילד טוב יבנה שכמוני הרבה הזדמנויות לחגוג. הפילוסופיה שלי היא כזה מגיע להופעות בחורף עדיף בדרך כלל להתייבש בבית מאשר להירטב עד שד עצמותייך בחוץ. במקרה של נסטי פיץ' חרגתי מהמנהג הזה, כי עם הרושם שהלהקה יצרה אצלי כאשר שמעתי אותם לראשונה, הייתי חייב לארגן לעצמי סיבוב שני.

הפעם הראשונה ששמעתי את ההרכב הייתה מעט לא שגרתית. נועם לוינברג, הסאונדמן הצמוד של הלהקה לא הסתפק בחלוקת פליירים פשוטה לאחת ההופעות שלהם, אלא הלך צעד אחד מקורי קדימה. בזמן שקראתי את הפלייר הוא הציע לי לשמוע את ההרכב בנגן שלו. מה יעזור יותר טוב לשקול להגיע להופעה של הרכב שאתה לא מכיר מאשר לשמוע איך הוא נשמע ברגע שאתה שומע עליו? שמתי את האזניות, שמעתי את המוזיקה ופשוט אהבתי. בלי שום ספק, הדרך בין לשמוע על הלהקה ולשמוע את הלהקה בהופעה חיה התקצר משמעותית והקרדיט כולו הוא לרעיון מקורי שאני מקווה לראות עוד ממנו.

מחופשים בצורה שנראית כאילו הוויליג' פיפל עומדים לעשות סשן, עלו המחלקה האינסטרומנטלית של פיץ' הכוללת שישה נגנים על הבמה ופתחו באינטרו מגניב למדי כדי להכניס את הקהל לאווירה. כבר כתבתי כמה פעמים על הקשר הישיר בין מספר האנשים על הבמה לעד כמה שאני אוהב את ההופעה שאותם אנשים מפיקים, אז כאשר לשלישיה הגרובית הזו הצטרפו עוד שלוש זמרות וכולןם יחדיו הצטופפו על הבמה ב"אברקסס" והתחילו לבצע את  Innocent, כבר הייתה לי הרגשה שלפורים הזה יהיה סוף שמח.

בפ'אנק כמו בפ'אנק, או שיש לך קטעי סולו אינסטרומנטליים מעולים או שיש לך ווקאל מעולה, אם נולדת למזל טוב אז יש לך את שניהם. בנסטי פיץ' מצאתי הרבה מהמרכיב הראשון כדומיננטי, בייחוד בעמדת כלי הנשיפה. עוד ששמעתי את החומרים המוקלטים שלהם נשמעו לי ארד יאיני (חצוצרה) וגל דהאן (סקסופון) כמי שמביאים את הניצוץ לשירים של הלהקה. בהופעה עצמה החליף את דהאן סקסופוניסט מצוין, הלוא הוא יקיר ששון מהתפוחים. בהתאם לחומרים המוקלטים כך גם הייתה ההופעה, השניים הביאו את הטאצ' המיוחד לשירים של שאר המחלקה האינסטרומנטלית בהרכב (שהיה נהדר לא פחות) והשלימו את הצד הווקאלי.

על הווקאל אחראית אודליה שמולביץ' כשדריה אלופי ועומר טסל מלוות. אחד הדברים שיותר הרשימו אותי בהופעה הייתה הדינמיקה בן השלושה. אלופי וטסל לא תפקדו רק כעושות קולות הד למה שאודליה שרה, הן השלימו את השורות שלה בשיר בשורות משלהן בדיוק איפה שצריך. הסינכרוניזציה הזאת בהופעה היא הדבר שהכי מהנה בה. קולות הרקע משלימים את השורה שהתחילה הסולנית, זמרות הרקע מפסיקות כדי שהחצוצרה והסקסופון יתחרו מי הווירטואוז מבניהם, שניהם מפסיקים בפתאומיות לטובת מקצב תופים מהיר, כל החלקים בפאזל הגרוב הזה נופלים בדיוק איפה שהם צריכים להיות.

בתןך הפאזל הזה מצאתי גם דבר שכבר הצהרתי ברבים שאני חסיד שלו - קאברים פ'אנקיים לשירים שהם לא בסגנון. כאשר הרכב מנסה לעשות דבר כזה, לא פעם, קורה שאונסים שיר לסגנון שפשוט לא יושב עליו. לא במקרה הזה. נסטי פיץ' ביצעו את American Boy של קניה ווסט ואסטל והביאו לו בדיוק את השינוי הנחוץ כשאת הפזמון של אסטל החליפו כלי הנשיפה הלוהטים של ששון ויאיני. לקראת סוף ההופעה פיץ' התעלו על הקאבר הזה עם שיר שגם בביצוע המקורי אני אוהב - My Favorite Game של הקארדיגנז. גם כאן שיחקו כלי הנשיפה את התפקיד המרכזי שאודליה עם הווקאל ושאר הלהקה הידקו את המוזיקה למשהו שאני מאוד מקווה שיכנס לאלבום הבכורה שלהם.

ההופעה נגמרה ואיתה גם פורים. בשנייה שהרגל שלי יצאה מהאברקסס התחיל טיפטוף אחרון שהוביל אותי בדיוק עד שהגעתי חזרה לרכב, לא שממש שמתי לב לזה. אחרי הופעה טוב אתה יכול הכל. לסיים עבודות, לישון שלוש שעות ולהאמין שתתעורר בבוקר רענן כאילו ישנת בעצם שמונה שעות. התובנה הכי ברורה שיש לי מההופעה של נסטי פיץ' היא משפט ששמעתי הרבה בעבר - קח פרי ותהיה לי בריא.

תגובות

  • להקה מעולה!!

    מעולים!!! שמעתי אותם, הם מצוינים

    לירון, 04-03-2010 22:15

  • nasty pitch

    הלהקה מדהימה . ממש סבבה!!!!!

    אהוד , 05-03-2010 20:35

  • מכיוון שאף אחד אלא יאמר עליהם משהו רע...

    אני חייב לתת קצת ביקורת בונה לחבר'ה 1. המוסיקה שלכם יותר מידי קיצ'ית ופופית, הקטעי אינסטרומנטל הפ'אנקים מגניבים לאללה ואתם פשוט מאבדים את זה כשנכנסת אודליה והליווי. 2. כאמור אני מניח שאתם מנסים לעשות מיינסטרים, אבל אז אל תתפלאו אם תאבדו את הקהל ה"איכותי" שלכם. תזכרו שהתפוחים לא עושים מיינסטרים ומצליחים ממש... 3. מה שיפה בהופעה לייב היא שהיא נשמעת שונה מהדיסק, שהאנרגיות של ההופעה מועברות בה, אבל אצלכם אי אפשר להבדיל אם מדובר בדיסק או בהופעה. לי אישית זה מפריע, אבל אני מניח שזה מה שאתם מחפשים. אני חושב שבסגנון מוסיקה הזה, יציאות מהקיבעון של הדיסק וחתירה לכדי קטעי אילתור יפתיעו יותר גם את קהל המעריצים האדוק שלכם. ונסיים במשהו טוב: הלהקה יושבת כל כך טוב כולם ביחד, והעיבודים פשוט מעולים, הביצוע מדהים וכל הנגנים פשוט מעולים עם סאונד מטורף!

    מבקר, 07-03-2010 20:19