מגזין

אוי ואבוי בארץ! אוי ואבוי למי שהעז להפסיד!

אסף סמוש כבר חשב שאין לו מה לחפש במוסיקה עכשווית עד לרגע בו הוא נחשף ללהקה אוי ואבוי, לאחר מכן ההופעה בישראל היתה חלק בלתי נפרד במה שהפך מבחינתו לתופעה

מאת אסף סמוש. 24-01-2010

תגיות: oy va voi

אוי ואבוי בארץ! אוי ואבוי למי שהעז להפסיד!צילום: יחסי ציבור

שלושה דברים קרו לי במהלך ההופעה של אוי ואבוי בבארבי ביום שישי האחרון:

1. הפנטזיה המינית שלי השתנתה מסקרלט ג'והנסן לסופי סלומון, הכנרית החתולית, המתערטלת, עם הקשת בידה בעוד הכינור משווע למגע ידה ואני רק מזיל ריר ליד אשתי (שבאופן מוזר ומעניין גם כן הזילה ריר)

2. רגע לפני שהסכמתי ביני לבין עצמי שבאמת ובתמים אין מה לחפש במוסיקה העכשווית ראיתי את, קרוב לוודאי, ההופעה הטובה ביותר שראיתי בחיי על ידי ההרכב הכי מקורי שנשמע מזה כל כך הרבה שנים, שכבר הפסקתי לספור.

3. ברידג'ט אמופה, הסולנית החדשה של הלהקה, מצאה את המקום המושלם לשיר, ואוי אבוי מצאו את הסולנית המושלמת להפוך אותם לדבר הכי טוב במוסיקה!. אז מה קרה לי פה בעצם? הבנתי שמוסיקה טובה לא נכחדת היא רק מסתתרת יותר טוב.

כל מה שידעתי על אוי ואבוי לפני ההופעה זה שאני מאוד את אוהב את האלבום החדש שלהם ושללא ספק יש בהם משהו יהודי. יום אחרי ההופעה ידעתי שאני הולך לקנות את כל האלבומים שלהם. יותר מכך, בזכות העובדה הקטנה שאני מוכר בחנות דיסקים, אני גם הולך לדחוף אותם לכל אחד שיראה טיפת נכונות למשהו חדש.

חבורה של שבעה אנשים עלו על הבמה. יהושע בתופים, למז בחצוצרה, סופי בכינור וסטיב בקלרינט, אה כן יש גם את ליאו על הבס, ניק על הגיטרה וברידג'ט על הקסם. החבורה הלא קטנה הזאת גרמה לי לפרפר מהתרגשות מכל שיר ושיר שלה. אם זה הביצוע המדהים ביידיש ל-"שריפה אחים שריפה"  (אם אני לא טועה), כי בתכלס' כמה פעמים יצא לכם לראות זמרת שחורה עם ארשת נינה סימונאית, רגליים משקשקות וחצאית קצרצרה ומנצנצת שרה ביידיש?. ומתי תראו בחור עם קלרינט שנראה כאילו התלבש לבית כנסת, שר בעוצמה את "אם ננעלו". ומתי לכל הרוחות יצא לכם לראות את העילוי הזה בדמות בחורה יהודייה בריטית, מזנקת עם כינור ישר לתוך הלב שלכם?

הפעם הראשונה ששמעתי את אוי ואבוי היתה כשאשתי כחלק מהתכנית שלה ברדיו שמה את Ladino Song  והפצירה בי לשים לב לשיר. אז שמתי לב לשיר ואפילו התלהבתי ממנו, עניין יוצא דופן כשלעצמו בנוגע לשירים חדשים. אחר כך בחנות הזמנתי דיסקים של הלהקה ופתאום נגלה בפניי האלבום החדש והמפתיע שלהם. אלבום שמלא באין סוף שילובים, החל ממוסיקה צוענית שעוברת בדרך מסלול יהודי לא קצר, קצת רוק בריטי עכשווי, ומגיעה עד לשולי הסאונד האלקטרוני. אוי ואבוי בהחלט יודעים מה הם עושים שם בלונדון. מבינים מוסיקה ולא מתכחשים למוצא שלהם, עניין שלא מן הראוי להתעלם ממנו - חבר'ה יהודים עם זיקה אמיתית למסורת המוסיקלית שלהם, ובעזרת כישרון רב גם מערבבים את זה יחד עם הרצון לעשות מוסיקה. לפני האלבום האחרון שלהם הייתה גם סולנית אחרת, שהפכה אגב השנה באופן עצמאי לתגלית השנה בבריטניה ואולי משום כך טוב לנו לקבל את הנסיכה האפריקאית ברידג'ט אמופה שקולה הייחודי נותן עוד גוון מעניין למוסיקה של הלהקה.

על הבמה, החבורה הבריטית הזאת נראתה פשוט מושלמת. בלי טיפת יומרנות והרבה מקצועיות הם הובילו כל אחד מהקהל למקום של אושר, מקום של גאווה ואהבה אמיתית למוסיקה. עד כדי כך שהבחור שעמד מלפניי הצליח להניע איברים בגופו שאפילו לא ידעתי שמסוגלים לזוז, ואני באופן הכי מפתיע ראיתי את הריקוד שלו כאקט חמוד ומרגש ולא ניצלתי את המצב שוב לצחוק על מישהו.

בסופו של דבר אני אסיים ואומר שאוי ואבוי הם לא רק להקה בריטית מצוינת, או להקה עם מוטיבים יהודיים מצוינת. אוי ואבוי הם ההפך הגמור לשמם בכל מה שנוגע למוסיקה ותודה תודה שיצא לי לראות אותם בהופעה כי יש חוויות שאסור לפספס! .

תגובות

  • תיקון קל

    ביבקורת נפלאה, אבל סופי סלומון עזבה את הלהקה לפני זמן רב...

    ינוביץ, 24-01-2010 10:38

  • הייתה הופעה מעולה!

    הכתבה לא פחות... ואני רוצה לנצל את הבמה ולהודות לבארבי שדחף אנשים למקום כאילו היינו בגרמניה בשנות ה40 וכך השלימו את האווירה העתיקה והיהודית שהייתה בהופעה

    ברודצקי, 25-01-2010 11:36

  • ינוביץ

    נכון, את צודקת טעות שלי תחקיר שגוי... קוראים לה Anna phoebe.

    סמוש, 26-01-2010 16:04