מגזין

סרטים שרואים משם - Banlieue 13 – Ultimatum ו-Chocolate

כמדי שבוע, אסף בן קרת על ממליץ ומבקר סרטים. והפעם, שני סרטים שתוכן או אמירה הם לא הצד החזק שלהם, אבל הכיף מובטח

מאת אסף בן-קרת. 17-01-2010

תגיות: סרטים שרואים משם, קולנוע

סרטים שרואים משם - Banlieue 13 – Ultimatum ו-Chocolate

הפעם במדורנו טובים השניים מן האחד. שני סרטי אקשן מפוצצים באדרנלין, אומנויות לחימה מגניבות ביותר, כמה סצנות שישאירו אתכם פעורי פה, ועוד כמה הפתעות נעימות של טוסטסטרון בריא ואנרגטי במיוחד. בגלל שמדובר בשני סרטים שתוכן או אמירה הם לא הצד החזק שלהם, לא שחיפשנו אחד כזה, נכניס את שניהם לאותה כתבה, שיהיה בכיף. נא להצטייד בג'ארות של פופקורן.

Banlieue 13 - Ultimatum (צרפת, 2009). במאי: פייר מורל. שחקנים: דיוויד בל וסיריל רפאלי. תסריט והפקה: לוק בסון.

לפני חמש שנים יצא הסרט הראשון "מחוז 13" בצרפת ועורר שם הרבה מרשרשים ומצלצלים. אין בכך פלא: סרט אקשן מהיר ואפקטיבי, כתוב ומופק על ידי לוק בסון, קליל אוורירי, מטומטם במידה ובעיקר כיפי. הסיפור של הסרט מתרכז ברובע בצפון פריז בו שולטות כנופיות. סמים ואלימות זה כל מה שיש להם על הראש. רק שוטר אחד ועוד עבריין אמיץ ומגניב יכולים לעשות סדר בבלגן בעזרת גופם השרירי והקופצני. החידוש היחיד של הסרט היה בכמות האקשן המטורפת שרצה שם, במהירות הבלתי אפשרית של הסיקוונסים, בסצנות מכות פסיכיות לחלוטין, דמיון מפותח יתר על המידה (סימן ההיכר של בסון) ואווירה כללית של אנדרלמוסיה טוטאלית. נשמע משכנע?

ההבדל המשמעותי היחיד בסרט ההמשך החדש, שתוכלו לראות ולהבין הכל גם אם לא ראיתם את הקודם, הוא שהפעם, כשלוש שנים אחרי הסרט הקודם האלימות גוברת עוד יותר ברובע המקולל, ישנן חמש כנופיות גדולות אשר שולטות באזור ביד רמה ועוד איזה כריש בחסות הממשלה שמעוניין להעיף את הרובע לקיבינימט רק על מנת להשיג עסקאות נדל"ן מפוקפקות. דמיאן, השוטר המיוחד וידידו לייטו יעשו הכל כדי לא לתת לזה לקרות. אין ספק, מקורי ביותר...

לוק בסון, לזכותו יאמר, הוא איש עם הרבה מאוד חזון, עולם ויזואלי מרהיב של דימויים צבעוניים ומופרכים, פנטזיות של ילד בן 4 על בקבוק ריטלין ובעיקר דמיון עשיר שלא מפסיק לעבוד. כשהוא ביים זה התבטא בכל פריים. כשהוא כותב או מפיק לאחרים ויושב מרווח בכיסאו וצופה באחרים עושים את העבודה המלוכלכת, הוא עדיין יודע בדיוק רב שכולם מושפעים ממנו ומחכים לאישור של המאסטר. העניין המצער בכל הסרטים הללו, בעיקר אלו שלא יצר בעצמו אלא עבור אחרים הוא שכתיבה, עומק, אפיון דמויות, בניית בילד אפ ראוי הם לא הצד החזק שלו. הסרטים שלו כל כך אוויליים שזה ממש מעליב. הצד הוויזואלי המרתק שלהם אף פעם לא מצליח לחפות על המכשלות האלה.

בין אם ראיתם או שלא ראיתם את "מחוז 13" לפני חמש שנים או את "מחוז 13 אולטימאטום" הטרי ביותר ממש לאחרונה התוצאה הסופית היא להגיע בדיוק לאותו הסרט. בהחלט לא הפסדתם כלום. אישית, לא ברור לי מדוע לוק בסון בחר בעשר השנים האחרונות לשבת על כיסא המפיק או התסריטאי, להקפיץ קריירות של כמה בימאים ושחקנים (ג'ט לי בראשם, שבסון אחראי כמעט על כל סרטיו ההוליוודיים וגם ג'ייסון סטאטהם שעבורו כתב בסון את דמותו של המשלח) ולקחת לעצמו מעט מאוד קרדיט. "מחוז 13 אולטימאטום" מצטרף לחבורה לא קטנה כלל של סרטים בהם האקשן מדבר בעד עצמו. כל השאר לא ממש חשוב או משחק תפקיד. ככזה, הסרט בהחלט מהווה אופציה בידורית סבירה ביותר, ככל הנראה אם תלחצו Delete על המוח כך תיהנו יותר. לפי מיטב ידיעתי החסכנים שבין הצופים מעלים את הסצנות השוות ביותר ליוטיוב וחוסכות הרבה טרחה לכולם. בינינו, עם סרט כל כך גרוע, יכול להיות שרק צפייה בסצנות המרהיבות של האקשן ודילוג על כל הבולשיט באמצע היא האופציה הראויה.

  

Chocolate (תאילנד, 2008) במאי: פרצ'יה פינקווה. שחקנית: יאנין ג'יג'ה.

  

פרצ'יה פינקווה יודע אקשן איכותי מהו. הוא הביא לנו בעשור הקודם את Ong Bak ואת Tom Yaam Goong עם טוני ג'ה המדהים והאתלטי. לא מכירים את הסרטים הללו, חובבי אקשן? ראו זאת כחובה! הסרטים שלו וירטואוזיים ביותר, בלט של אומנויות לחימה רק ללא הליריות של ז'אנג יימו או אנג לי. אצל פינקווה הכל מדמם, והרבה. בכל הסרטים שלו, גם בנוכחי, אין פעלולים דיגיטליים, אין ניצבים, אין חבלים וטכנולוגיות שיעיפו את הדמויות באוויר ואצלו הפציעות כמעט לרוב אמיתיות לגמרי.

אחרי שהתעסק רבות בגיבורים גבריים ומסוקסים פינקווה חיפש משהו חדש. עדיין בתחום האקשן, עדיין סרט עתיר דמיון ומרשים באיכויותיו המדממות והאלימות, אבל עם גיבור מסוג אחר. הוא מצא אחת שכזו. זן היא בתם של יאקוזונר יפני אכזרי וחברתו התאילנדית. היאקוזונר שלנו מפשל, או יותר נכון דואגים לכך מראש, והוא מגורש מהארגון בבושת פנים. אשתו שתמיד עזרה לו לגייס את הכספים עבור היאקוזה מבעלי החוב, נותרת לבדה עם זן ומגדלת אותה.

על מנת להכניס קצת טוויסט בריא לעלילה, זן היא ילדה אוטיסטית. בגיל ארבע עשרה, כאשר המצב בכי רע, הכסף לא מגיע, החברים הוותיקים והאכזריים של אבא נושמים לעורפה, אמא של זן חולה בסרטן. זן ועוד נער רחוב נאלצים לגשת אל בעלי החוב הישנים ולגבות את הכסף. כנערה אוטיסטית זן היא ילדה מיוחדת ביותר. היא אמנם לא מתקשרת כל כך טוב עם סביבתה אבל היכולת האנליטית והקליטה שלה מדהימים ביותר, וכך היא מפתחת חושי קורדינציה חדים ותוך כדי צפייה בסרטי מכות (Ong Bak, למשל) היא לומדת לא מעט על פיצוחן של עצמות ופריקתן לחתיכות קטנות. זן חוזרת אל בעלי החוב ודורשת את הכסף בחזרה. אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם מה יקרה לאלו שיגידו לא...

בניגוד לבסון, פינקווה שגם כותב את כל התסריטים בעצמו, יודע היטב שעל מנת שסרט אקשן יהיה טוב, לא מספיק רק לעטר אותו באקשן למכביר, רצוי שתהיה לו גם נשמה. נכון, גם הסרטים שלו הם לא שיא התחכום העלילתי, אך בניגוד לצרפתי המהולל דווקא התאילנדי אשר ראוי להילולה רבה יותר, יודע לבנות סביב גיבוריו עולם רגשי ועשיר, לתת להם עומק,  מניעים לפעולה, להתעלל בהם, למחול להם, לתת להם לגאול את עצמם ואת הזכות להילחם על מה שמגיע להם, גם אם המחיר הוא בעל כורחם. חוץ מזה  Chocolateהוא פשוט בן זונה של סרט. מהרגע בו זן מחטיפה בעיטות קלילות לילדים שמעצבנים אותה ועד לקרבות מרובות משתתפים בחברי יאקוזה, פינקווה לא עוצר באדום.

Chocolate מצליח להיות מפתיע וכיפי בגלל שהגיבורה שלו באמת אטרקטיבית. היא לא יפה או מושכת, ממש לא נחמדה או מעוררת הזדהות, אך ברגעים בהם עולמה מתמוטט עליה או ברגעים בה הפיוז שלה מוקפץ כלפי מעלה, היא הגיבורה המגניבה והמושלמת שלא נראתה אחת כמוה על המסך כבר זמן רב. סצנות המכות מעלפות לא פחות מאלו של ג'ה בסרטים הקודמים, והאדרנלין עובד כאן טוב יותר מאשר בסרט הקודם. ג'יג'ה השחקנית הראשית בת 24 במציאות אך באמת נראית כמו ילדה בת 14. אתם לא רוצים להתעסק איתה, ממש לא כדי, אבל אם כבר לבחור סרט אקשן ראוי ושווה, תבחרו ב-Chocolate. באחריות!

תגובות

  • שוקולד כיף של סרט ומחוז 13 אכן חרא אבל

    החידוש של 'מחוז 13' היה חשוב למדי: הוא הסרט הראשון שהביא את הפארקור למסך הגדול בלי יותר מידי פשרות (פארקור=חבר'ה מטורללים שפשוט אי אפשר לעצור, הם רצים וקופצים על קירות, גגות, מעקות וכו' וכו'), אחד הכוכבים הראשיים בסרט - דיוויד בל, הוא זה שהמציא את הפארקור ובתכל'ס אחראי גם לכוריאוגרפיה בסרט הזה ובעוד אינספור סרטים אחרים.. אני יותר ממסכים עם הטענה שלך לגבי היתרון שבצפייה בסצינות המרכזיות באמצעות יוטיוב (אחרי צפייה בשני החלקים אני בהחלט יכול לטעון כמוך - הם מיותרים להפליא).

    שיינברגר, 19-01-2010 09:31