מגזין

בקסטייג' - דודו טסה משוחח עם עידן-חיים דוד

הוא מושפע מהמוזיקה המזרחית והערבית ששמע בילדותו, משתעמם בקלות ואוהב לגוון וחש כבוד לעבוד עם ג'וני גרינווד מרדיוהד. עידן-חיים דוד שואל, דודו טסה עונה. טור מאת סער גמזו

מאת סער גמזו. 12-01-2010

תגיות: דודו טסה, בקסטייג', עידן-חיים דוד

בקסטייג' -  דודו טסה משוחח עם עידן-חיים דודצילום: יחסי ציבור

בקסטייג' הוא הצצה לשיח מוזיקאים. עשר שאלות שנשאלות ממי שמכיר את הקשיים וחווה את הלבטים של היצירה המוזיקלית. בכל שבוע אמן אחר מפנה את השאלות שלו לאמן שהוא בוחר, תוך היכרות עם היצירה שלו ועם השוק הישראלי. והשבוע דודו טסה ועידן-חיים דוד מנהלים דו שיח.

 

האלבום החדש מציג טקסטים מאד אישיים וחשופים. כמה מזה מבוסס על מצב רוח כללי וכמה על סיטואציות אמיתיות מהחיים האישיים?

"באלבום האחרון באמת הרשיתי לעצמי לומר דברים בצורה חשופה יותר, וזה לא היה קל. אבל אני מרגיש שגם החיים האישיים באותה התקופה לא היו קלים. כמעט כל השירים שלי קשורים למציאות שעוטפת אותי, אבל הם נכתבים משילוב של תחושות כלליות ואירועים קטנים. הרבה פעמים יצא לי לדמות כתיבת שיר לצילום תמונה, אבל גם אז, למרות שיש אובייקט מצולם, יש לו רקע, ויש תאורה ויש מצב כללי שאופף אותו באותו הרגע שהמצלמה מתקתקת".

 

אם אפשר להכליל, יש השפעה מאד מובהקת של מוזיקה ערבית/מזרחית בכל מה שאתה עושה. בלחנים, בהפקה, בשירה. אני מניח שבעיקר בגלל הייחוס המשפחתי. זה משהו שבחרת במודע להיות מושפע ממנו, או שזה בחר בך?

"בכל שלב בחיים הקשבתי והושפעתי מדברים שונים, כאשר הבסיס תמיד היה מוזיקה מזרחית וערבית שעליה גדלתי. ככל שעוברות השנים אני סופג יותר, ותוך כדי כך מעצב את הקו המוזיקלי הייחודי לי. זה תהליך טבעי לחלוטין שאין לי שום שליטה עליו. הכל יכול להפתיע או לעניין אותי מחר ולהפוך לחלק מהיצירה שלי מחרתיים".

 

באותו עניין, מה יש לך להגיד על המוזיקה הים-תיכונית שתופסת מקום מאד משמעותי היום בסצנת המוזיקה הישראלית?

"המוזיקה הים תיכונית שסבלה במשך שנים מהתעלמות, זוכה בתקופה האחרונה לחשיפת שיא. אני חשוב שחשוב יהיה לנצל את הבמה הזאת ולהיות יצירתיים, לעשות דברים מעניינים ומקוריים. אבל כמו בכל סגנון אחר יש הרבה שילובים מקסימים ומרגשים ויש כאלו שסתם ממחזרים קלישאות ישנות".

למי שמסתכל קצת מסביב, אתה מוכר גם בתור גיטריסט-מבצע, בין אם זה לנגן בתכניות אירוח או לנגן באלבומים ובהופעות של לא מעט אמנים אחרים. האם זה משהו שמתחבר לך עם היצירה, או שהרוב משיקולי פרנסה?

"בדרך כלל אני בנאדם שמשתעמם מהר מאוד מלעשות משהו אחד בלבד. לכן הרעיון של להתעורר כל בוקר לסוג אחר של יצירה ועשייה מוזיקלית הוא כיפי בעיני. יום אחד כנגן אולפנים, למחרת כמפיק לאחרים ופעם על במה עם שירים שלי. הגיוון הזה משאיר אותי תמיד ערני".

במהלך הקריירה שימשת כמפיק מוזיקלי של אחרים וגם של עצמך. בתור שכזה, האם זה אפשרי להפריד או לנתק בין עמדת המפיק לעמדת היוצר/מבצע, ולחבוש את שני הכובעים בצורה מוצלחת?

"הפקה דורשת התמודדות עם אנשים שעוסקים ביצירה שלהם. ואנשים שעוסקים ביצירה הם תמיד אנשים מורכבים וטעונים. זה דורש המון סבלנות והתנהלות בדיוק כמו בכל מערכת יחסים. חוץ מזה, הכובע של המפיק דורש המון אחריות כלפי היוצר והשירים שלו. לכן בדרך כלל אני עובד כמפיק רק עם חברים, כך שזה מקל הרבה על תהליך העבודה".

יצא לך גם לכתוב מוזיקה לסרטים ("סוף העולם שמאלה", "בוצ'אצ'י" "קולולוש" שהיה מועמד לפרס המלחין). זה משהו שידעת שתעשה בצעירותך או שהעניינים התגלגלו לזה?

"לסרט 'בוצ'אצ'י' התגלגלתי לגמרי במקרה ובגיל מאוד צעיר. נתי אדלר לקח הימור כשבחר בי לכתוב את המוזיקה ואני שמח על התוצאה. מאז בפעמים המעטות שיצא לי להלחין לסרט מאוד נהניתי. בכלל, יש משהו מאוד סוחף במחשבה על היכולת של המוזיקה להשפיע על משמעות של תמונה".

יצא לך גם לשחק פה ושם. לאחרונה בתפקיד שבוי בסרט "לבנון". קריירת משחק זה משהו שמתחבר לך עם העשייה המוזיקלית, או שזה משהו נפרד?

"אם היו שואלים אותי לפני שנתיים מה לגבי קריירת משחק, הייתי צוחק. בחיים לא חשבתי שהתגלגל לתפקיד בסרט שיזכה בפסטיבל ונציה. המפגש עם שמוליק מעוז הבמאי, היה מקרי, ומאז זה פשוט התגלגל. נחמד היה לצאת להרפתקה מהסוג הזה. כבן אדם ששומר בדרך כלל על מסגרות קבועות בחיי היום יום, זה לימד אותי שאפשר לשבור תבניות ולא רק ביצירה ובשירים. כך שהיום אני מוכן להיות פתוח להכל".

בתור אמן שמשמש בהרבה תפקידים, אתה יכול להגיד מה אתה "יותר"? זמר, גיטריסט, כותב/מלחין?

"אף פעם לא הגדרתי את עצמי וגם לא היית רוצה. אני בן אדם שהדרך הפשוטה שלו להתבטא היא באמצעות המוזיקה".

 

באלבום האחרון (וסליחה על החנפנות) והמאוד מוצלח שלך, שיתפת פעולה בין היתר, עם חבר להקת רדיוהד ג'וני גרינווד. עכשיו, בתור מעריץ של רדיוהד (ותום יורק בפרט), איך מייצרים שיתוף פעולה כזה?

"ההיכרות שלי עם ג'וני הייתה קודם כל חברית, לכן הרגשתי נוח להשמיע לו כמה סקיצות של שירים מהאלבום. הוא מאוד אהב את 'איזה יום' ובזמן ההקלטות הוא אף הסכים לנגן בגיטרה חשמלית. זה היה כבוד גדול בשבילי".

 

שוב בעניין האלבום האחרון. מבחינתי, זה היה האלבום שגילה לי אותך כאמן מאד מיוחד בנוף המקומי. הכרתי אותך בעיקר מהרדיו וחלק מהשירים באלבומים, אבל רק באלבום האחרון מצאתי חיבור יותר עמוק ליצירה שלך. השאלה שלי היא, מה גורמת לך הידיעה שיש קהל שגילה אותך באיחור של כמה שנים, ואולי עדיין לא גילה אותך בכלל?

"זה מאוד משמח אותי לשמוע. האלבום האחרון באמת חשף הרבה אנשים ליצירה שלי ובהופעות אני באמת מזהה לפעמים אצל הצופים מבטי פליאה על שיר ישן שלי שכבר נשמע להם מוכר מהעבר. יכול להיות שבמשך השנים חלקם לא הצליח לעקוב אחרי הקו המוזיקלי שלי בגלל שהשירים והאלבומים היו בסגנונות שונים".

שאלה אחרונה, טיפ לאמן המתחיל בישראל, סוף 2009. 

"צא לדרך בידיעה שהיא לא קצרה והדברים כבר יקרו". 

דודו טסה משיב לחיים את הצלילים של סבו, המלחין דאוד אלכוויאתי, במופע משותף עם יאיר דלאל שייערך ב-28 בינואר בעיראק'נ'רול, צוותא תל אביב.

 

עידן-חיים דוד, מוזיקאי, יוצר ומפיק שעומד בפני הוצאת אלבום הבכורה אותו הוא כתב, הלחין והפיק בעצמו. "אז מה אם את שמנה" הינו הסינגל הראשון שיצא מהאלבום ועורר תגובות רבות.

 

טור זה פורסם באתר NRG מעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב-NRG מעריב

 

תגובות