מגזין

סרטים שרואים משם - Man Som Hatar Kvinnor

אסף בן קרת ראה את הסרט "נערה עם קעקוע דרקון", החלק הראשון בטרילוגית המתח "מילניום" שכתב סטיג לארסן

מאת אסף בן-קרת. 10-01-2010

תגיות: סרטים שרואים משם, קולנוע

סרטים שרואים משם - Man Som Hatar Kvinnorצילום: יחסי ציבור

"גברים ששונאים נשים" הוא שמו המקורי של הספר הראשון בטרילוגיית ספרי המתח המצליחה של השנים האחרונות "מילניום" מאת סטיג לארסן. זהו העיבוד הקולנועי של הסדרה. הספר הראשון והיחיד בינתיים שתורגם לעברית קרוי במחוזותינו וכן במקומות רבים בעולם "נערה עם קעקוע דרקון". מדובר באחת מהסנסציות הגדולות ביותר של עולם ספרי המתח מזה זמן רב. מצלצל מוכר? אם לא, הגיע הזמן. מדובר בשלושה ספרי מתח, העוסקים בשני גיבורים - מיכאל בלומקוויסט וליסבת סלנדר.

עלילת "נערה עם קעקוע דרקון" עוסקת בבלומקוויסט, עיתונאי במגזין כלכלי קטן ונשכני אשר מואשם בהוצאת דיבה על איל הון ויורד לשפל חדש בקריירה שלו. מיליונר זקן ומשונה בשם הנריק ווגנר מזמין אותו לביתו בכפר צפוני ומבודד בצפון שוויץ על מנת לחקור את היעלמותה של אחייניתו לפני 36 שנים. בהיעדר משהו טוב יותר לעשות, בלומקוויסט מקבל את ההצעה. החשודים ברצח - משפחתו הגדולה, המסואבת והמרושעת של הנריק. החקירה מסתעפת ובלומקוויסט נעזר בשירותיה של ליסבת סלנדר, בחורה צעירה, האקרית מבריקה וטיפוס מיזנטרופי, משונה ואכזרי.

גדולתו של הספר מצויה בפרטים הקטנים. לארסן שכתב את הסדרה דואג לפיתולים וסיבוכים רבים בעלילה, המון דמויות משנה, דמויות ראשיות עם המון עומק ועולם רגשי מורכב, מניעים נסתרים, אינטריגות מעוותות, סיפורים אדירים על הרקע של הדמויות, והפתעות כמעט בכל דף. העיבוד הקולנועי, כצפוי, מוותר על רבים מהם על אף שמדובר בסרט יחסית ארוך. מה שמקבלים הצופים הוא סרט מתח קולח ביותר, אכזרי במידה, אווירתי, מהנה ושטחי למדי יחסית לספר העשיר. "נערה עם קעקוע דרקון" הוא מסוג הספרים שממש נכתבו לקולנוע. שני הספרים הנוספים כבר ראו אור במרבית העולם והסרטים שאחריהם כבר מוכנים להקרנה, ככל הנראה שניהם יהיו סדרות מיני דרמה טלוויזיונית. אצלנו סביר מאוד להניח שהסרטים לא יוקרנו כלל, ולגבי התרגום של שני הספרים האחרים שיקראו בעברית "הנערה ששיחקה באש" ו"הנערה שבעטה בקן הצרעות", זה עניין של זמן בלבד, וכידוע לכם, אצלנו איחור מאוד לא אופנתי הוא עניין שבשגרה.

הפספוס הגדול של הסרט בא לידי ביטוי בתיאור דמותה של ליסבת. הדמות המאוד מיוחדת הזו היא תופעת טבע נדירה מאוד בספרות. מכיוון שאין לכך כל ציון מפורש, ככל הנראה היא חולה בתסמונת אספרגר - יש לה יכולת אנליטית מבריקה ואינטליגנטית במיוחד, אך היא מנותקת מרגשות, אדם קר כקרח, לא חברותית, מתבודדת, אכזרית, בלתי צפויה, בלתי נשלטת ולא האדם שהייתם רוצים להיתקל עמו בסמטה אפלה. הליהוק של הדמות בסרט הוא נכון, הדמות הזו באמת מעוותת, אך דווקא המוזרות שלה באה לידי ביטוי הרבה יותר טוב בספר ובסרט אנו מקבלים תמצית מאוד מרוככת ממה שהיא מסוגלת לעשות.  בספרים הבאים היא תהפוך לדמות העיקרית. בניגוד לה, דמותו של בלומקוויסט נותרת נורמאלית לחלוטין, ובספר יש לו לא מעט מעידות בלתי מוסריות ולא נעימות כלל. גם אלו אינן נכללות בסרט וכך דמותו הופכת פשוטה יותר, וחבל. מלבד זאת, משפחת ווגנר המופרעת ומלאת הסודות היא חומר החלומות לכל ספר מתח כאשר רוצים לתאר דמויות נעימות לבריות ושפויות כלפי חוץ ושטניות ומרושעות מבפנים. כל אלו מקבלים ביטוי מועט מדי בסרט. אלו שינויים מתבקשים ביותר בגלל האורך, אך התוצאה עשויה בהחלט לאכזב את מי שלמד על ההיסטוריה והמניעים שלהם מהספר. כשאני חושב על זה, הספר גם עמוס בסקס, שגם ממנו אנו לא רואים הרבה על המסך. אך כל התלונות הללו מיועדות רק למי שמכיר היטב את הספר. קבלו המלצה חמה ממני וקראו אותו לפני הצפייה, שווה ביותר. לגבי העיבוד הקולנועי, אם בא לכם לראות סרט מתח טוב ומהוקצע, בנוי היטב, מפתיע ומהנה וכל זאת מבלי להיכנס לעולמו של ספר המשובח ועב הכרס (למעלה מ-500 עמודים בכתב קטן) ניתן בהחלט להסתפק בעיבוד הקולנועי.  

לסיום, פרט מעניין, שולי לחלוטין, אך לא פחות ממרתק לגבי סדרת ספרי "מילניום" והסופר שעומד מאחוריהם. דמותו הראשית של מיכאל בלוקוויסט בספר היא המו"ל הראשי של עיתון "מילניום", עיתון קטן ביותר המחפש שחיתויות כלכליות וחשיפתן, תיאורים של צביעות, פוליטיקה מלוכלכת, התעשרות על גבם של אחרים וכדומה. לארסן, מחבר הספרים עצמו, היה מו"ל של מגזין קטן בשוודיה שנקרא "אקספו". מגזין זה עסק רבות בחשיפה, ביקורת, מיגור ולוחמה מילולית בארגונים פאשיסטיים, ניאו נאציים ואנטי דמוקרטיים בארצו ובמדינות שונות באירופה. במשך שנים עסק לארסן בתחקיר, למידה וקריאה של בלוגים, אתרים, מעבר על ארכיונים, קלטות, נאומים וכל גילוי אנטישמי שיכל להגיע אליו. בכולם לחם בעוז רב, השתתף בהמון פאנלים בנושא, הרצה בפני כל מי שמוכן להאזין והמשיך לעסוק בתחום ללא לאות. מאז עסק בתפקיד זה, זכה לארסן לאיומים רבים על חייו, אך הצליח לעורר דיונים שערורייתיים וחשובים במדינה בעקבות גילוייו. את כל הפעולות האלו הוא עשה בצניעות רבה ובמסירות. באופן אירוני, בתאריך 9 בנובמבר 2004, יום הזיכרון השנתי לליל הבדולח, לארסן לקה בדום לב ונפטר. טרילוגיית ספרי "מילניום" היו עזבונו. הוא כתב אותם במשך תקופה לא ארוכה בזמנו הפנוי בלבד. את ההצלחה העצומה של הספרים (מהדורה 25 בבריטניה) לא זכה לראות מעולם, אך לפחות הביא לעולם את דמותו של בלוקוויסט, לוחם חירות שכבר זמן רב לא נראה על המסך גיבור עם לב מדמם כמוהו.

Man Som Hatar Kvinnor (שוודיה, 2009). במאי: נילס ארדן אופליי

תגובות

  • את הספר עדיין לא קראתי אבל,

    הסרט, עדיין, עם כל הביקורת שלך, אסף, עדיין מצמרר. מעניין שלא שמעתי עליו בקולנוע בישראל.

    משה לוי, 08-04-2010 04:15