מגזין

סרטים שרואים משם - Moon

אסף בן קרת צפה בסרטו החדש של דנקן ג'ונס - Moon ומצא אריזה עתידנית על מאבקו של אדם שנשאר בודד על הירח וחווה את קשיי הבדידות והריחוק

מאת אסף בן-קרת. 04-01-2010

תגיות: סרטים שרואים משם, קולנוע

סרטים שרואים משם - Moonצילום:יחסי ציבור

Moon הנו סרט הביכורים של דנקן ג'ונס, בנו של דיוויד בואי, אשר חיכה במשך 38 שנים שיום יבוא ומשהו ייצא מהבן שלו. ג'ונס, בדרך כלל במאי פרסומות וכנראה גם סוג של בטלן, עמל רבות על הסרט הזה, גייס לשורותיו את אחד משחקני הקולנוע הטובים ביותר באמריקה, כתב סיפור חדש-ישן על נפש וגוף האדם הכלואים בחלל, ולאחר לא מעט מאמצים הביא לעולם את הסרט הזה וגם קטף בדרך כמה פרסים. אבא דיוויד גאה.

סרטנו מתרחש אי שם בעתיד, כאשר חומר בשם הליום3 מספק כ-70% מצריכת האנרגיה על פני כדור הארץ. סם בל (סם רוקוול, "וידויים של מוח מסוכן", "אנשי המזימות") הנו אסטרונאוט יחיד על הירח, המועסק לתקופה של שלוש שנים, ותפקידו הוא לכרות את ההליום ולשלוח אותו לכדור הארץ. תקופת הסרט מתרכזת בשבועיים האחרונים של סם על הירח, כמה ימים לפני החזרה הביתה. סם בודד שם למעלה, אכול שעמום, נואש, תקוע ובעיקר מתגעגע הביתה. כמה ימים אחרונים לפני החזרה סם עובר תאונה משונה על הירח ורצף של אירועים משונים עוד יותר מעביר אותו על דעתו. לפתע סם מתחיל להזות, לחוות פרנויות, להישבר נפשית ופיזית. פתאום חזרתו הביתה אינה נראית כה ברורה או וודאית. ואם הוא מתקשה לקבל את סם בל כפי שהוא, תמיד יש מקום לסם בל נוסף.

התקשורת שלו עם העולם החיצון מוגבלת ביותר. יחד איתו על החללית נמצא מחשב-על סופר-אינטליגנטי בשם גרטי (בקולו של קווין ספייסי). יחד גרטי וסם מפעילים את כל תחנת החלל. גרטי הוא החבר של סם, הפסיכולוג שלו, הרופא שלו, המושיע שלו, הקשר שלו עם המציאות וגם חורץ הגורלות האולטימטיבי, אשר בסופו של דבר יכריע את סופו של סם. מלבד זאת, סם יכול לתקשר עם כדור הארץ בעקיפין בלבד באמצעות קלטות וידאו. השיחות שהוא מנהל עם אשתו ובתו הקטנה וכן עם תאגיד "לונר" המעסיק אותו, הן לא יותר משברי שיחות, ניסיונות פתטיים לשמוע ולהתנחם בקול אנושי ואוהב. נדמה לעתים כי התקשורת הזו היא יותר זיכרונות אשר רצים במוחו של סם מאשר תקשורת מילולית ואינטראקציה.

דנקן ג'ונס הבמאי חופר עמוק מאוד בתוך דמותו של סם, נכנס לרגעי הייאוש, הבדידות, ההזיה, הדיכאון, הגעגועים, הפרנויה, הפחד. הוא מלווה אותו ברגעים בהם סם מתמוטט, בהם הוא משלים עם גורלו, ברגעים בהם הוא מנסה להיאבק בגורלו או בעצמו או בגרטי. סם כבר כל כך שבור שהאנושיות שלו יוצאת לאוויר העולם במנות קצובות וקטנות של איש זקן ועייף. דווקא פרצי אלימות אקראיים הם אלו אשר מעניקים לו תחושה משונה של חיים עם תקווה.

הדמיון הוויזואלי והרעיוני בין "Moon" לבין "2001:אודיסאה בחלל" של קובריק מתבקש, אך אין מקום להשוואה. סרטו של ג'ונס הוא סרט קטן יותר, ממוקד יותר, צנוע יותר והמסר שלו אינו גלובלי או מרחיק לכת. עבור ג'ונס הירח הוא זירת התרחשות בלבד בה נמדדת רוחו של האדם כאילו בילה על כדור הארץ. הסיפור הפשוט של הסרט לא מאפשר התפתחות רבה של העלילה, אך מאפשר לשחקן הראשי סם רוקוול להגיש הופעה מחשמלת ובלתי נשכחת. הוא שחקן מאוד ורסטילי ורגיש, בעל אלפי פרצופים, גוף קטן אך בעל המון הבעה והוא לא מספיק להרשים או להפתיע. רוקוול נכלל כעת ברשימה הקטנה והמיוחדת של שחקנים אשר יכולים להגיש במשך 90 דקות הופעת יחיד על המסך ועדיין לרתק את הצופים.  

על אף כל מה שנאמר עד עכשיו "Moon" אינו סרט מושלם. עדיין ניתן להבחין בבוסריות של ג'ונס כבמאי וכיוצר, האמירה שלו על בדידות האדם ואובדן השפיות והעצמאות מתוך בחירה או מכורח המציאות אינה מחלחלת עד הסוף, וישנם מספר קטעים בסרט שעדיין משאירים סימני שאלה לא ברורים. למרות זאת מדובר בסרט יפה מאוד, מרתק, משוחק לעילא, מצולם בסטריליות לבנה ומצמררת של החלל. הסרט מצליח להעביר עם המון חן את אפסותו של סם בחלל ואת תחושת הבדידות והניכור שלו, והוא מצליח לשבות את תשומת לבם של הצופים מהרגע הראשון ועד סופו המפתיע. יכול להיות שבמאי אחר היה עושה עבודה טובה יותר וקוהרנטית יותר, אך כסרט ביקורים מדובר בהישג מרשים ועבור רוקוול הגדול, קרש קפיצה שבתקווה יביא לו את ההכרה לה הוא ראוי.

לבסוף ניתן גם לציין את הפסקול המצוין שהלחין קלינט מנסל, הקבוע של דארן ארונופסקי, והאיש שהביא לנו את הפסקולים של "המעיין" ו-"רקוויאם לחלום". העבודה של מנסל רגשית מאוד, מינימאלית, אמביינטית ומהפנטת. הפסקול יושב נפלא על הסרט, כאילו הולחן כאשר מנסל צפה בפריימים והלחין את המוזיקה בזמן אמת, והדיסק אף נשמע נהדר לכשעצמו.

 

Moon. במאי: דנקן ג'ונס, שחקן ראשי: סם רוקוול.(2009)

תגובות

  • סיפרת כבר את כל הסרט

    תחלס, 05-01-2010 00:08

  • לא הפסדת כלום - חרא סרט

    ת'אמת, 05-01-2010 00:35

  • רב הנסתר על הגלוי

    הביקורת הנ"ל היא דרך לפרש או לנתח את הסרט, אך ממש לא להרוס את העלילה או מהלך הסרט עצמו.

    אסף בן קרת, 05-01-2010 01:15