מגזין

הכל בראש

שרלוט גינזבורג ניצלה פעמיים; מזעזוע מוח וגם מסיכומי העשור. בק היה שם כדי לקחת את העניינים לידיים. מאור בוכניק על האלבום החדש וגם על משככי כאבים

מאת מאור בוכניק. 18-01-2010

תגיות: Charlotte Gainsbourg

הכל בראשצילום: Autumn de Wilde

הרבה מזל היה לה לשרלוט גינזבורג בכך שהצליחה להינצל ולחמוק מרשימות הסרק שהציפו וניסו לסכם עשור במוזיקה, כשהוציאה את האלבום החדש שלה בדקה התשעים של 2009. גם אם הוא לא היה ראוי בכלל להיכנס לאיזה סיכום, החיים של גינזבורג ניצלו. השם של האלבום החדש, IRM - שהופק ונכתב כולו על ידי בק - הוא התרגום הצרפתי לסריקה הרפואית MRI, אותה עברה גינזבורג כחלק מהתהליך הרפואי שגררה תאונת הסקי וגרמה לפגיעה מוחית אצל בת האצולה הצרפתית.

גם MRI שייך למועדון ה"רקורד קלאב" שפתח בק האנסן השנה, ופרס חסות בפרוייקט על אלבומי קאברים לוולווט-אנדרגראונד ולאונרד כהן, ושיתף פעולה עם החברים מ-MGMT, פיסט, ג'ימי לידל, ווילקו ודבנדרה באנהארט. רק שכאן טביעות האצבע של בק מרוחות כמו קרימינל שמתאמץ שיתפסו אותו על חם. ושוב, למזלה של גינזבורג. ההפקה של בק הוסיפה טונה סטייל לשחקנית הצרפתיה, ולקחה אותה לכיוון אחר מהצמד AIR, כשהפיקו לה לפני כשלוש שנים את אלבומה הקודם, "5:55", שקצר הצלחה בצרפת, המגרש הביתי של גינזבורג.

למרות שנקרא על שמה של שעת ההשכמה שהורה השעון בכל בוקר, "5:55", ועסק בעניינים הארציים שכרוכים בעוד בוקר שעולה, בהכנת הילדים לביה"ס - כן, גם אם את הבת של סרז' גינזבורג, והנשיא מיטראן נכח בהלוויה של אבא שלך, את עדיין מכינה סנדוויצ'ים לילדים - ובשגרה שבזוגיות, AIR עטפו אותו באווירה אמביאנטית פנטזיונרית.

אחרי שגינזבורג סיימה את הבון-וויאז' שלה בטיוב ה- MRI בבית החולים, בק לקח את העניינים לידיים וניסה לתרגם את הטריפ הנוירולוגי לצלילים. מונוטוני, מכאני, חסר פנים ושמות, שטוף בתאורת פלורוסנט לבנה וסטרילית, ובעיקר כאוטי, כמעט כמו חדר מיון ישראלי ביום שישי בערב. החלק האנושי באלבום נסמך על הקול של גינזבורג, שברובו שרה באנגלית, פרט לשלושה שירים בצרפתית - לפרנקופילים שבינכם - שמשמשים כבדיקת דם, ומהממצאים עולה שבעורקים שלה זורמים כמה כדוריות דם של שאנסונר. "הבת-של" מסבירה כי היא מעדיפה להתרחק קצת משפת האם, בגלל הצל הענק שאבא שלה מטיל בכל פעם שמדברים איתה על מוזיקה. ואולי זו רק עוד דרך להתרחק מהקליפ המיתולוגי שעשתה עם אביה באלבומה הראשון מ- 84'.

קאמבק של אומן ממחלה יכול לפעמים להחזיר אותו לחיים. גם לקיילי מינו זה עבד. אבל לא לכולם. לפני יותר מעשור למשל, הכותב למד בתיכון עם קרן פלס, ובאחד הבקרים כשעלה להסעה, סגר ללא כוונת זדון את דלת הרכב על ראשה של פלס. התנצלתי. רק כעבור שנים, כשנאותה לדבר איתי, נזפה בי על שגרמתי לה לזעזוע מוח קל. שוב התנצלתי. מצטער, אבל כנראה שיש מקרים בהם מכה בראש פשוט גורמת לך לעשות מוזיקה נוראית, והסיבה הרפואית היא ההסבר היחיד לכך. אצל גינזבורג הבומבה שחטפה בראש דווקא עשתה לה טוב. במיוחד בדואט עם בק - Heaven Can Wait - שגם אם לא ממש נכתב מחוויה על סף מוות, מצליח להישמע אופטימי רק מעצם העובדה שגן עדן יכול לחכות והגיהנום רחוק מידי - אז נשאר פשוט לחיות.

תגובות

  • לטרוק את הדלת חזק יותר

    היית צריך לטרוק את הדלת חזק יותר, אולי אז היית גואל אותנו משנים של ייסורים

    samsonov, 18-01-2010 08:45

  • LOL

    הסיפור והלקח בסוף משעשע.

    קרן רובין, 18-01-2010 09:16

  • "ללא כוונת זדון" הא?

    זה בסדר, לא צריך להתנצל במקרה הזה. :) ואלבום מעולה, יותר טוב מהקודם.

    יבגני, 18-01-2010 10:21

  • בומבה של כתבה

    ואלבום נהדר

    יושמי באטלס, 18-01-2010 13:44

  • מילים טובות

    ...ולא צריך לטרוק דלתות על ראשים של אנשים. מוזיקה גרועה תמיד תהיה...

    דקסטר , 18-01-2010 15:55

  • שרלוט קאמ בק

    אוהבת :-)

    טורקת הדלתות, 18-01-2010 16:50