מגזין

סיכום 2009 - היפ הופ חלק ב

קול הקמפוס ו-nana10 מסכמים את השנה בסדרת כתבות. והיום: ליאור שיינברגר ונתי חסיד ("כבשה שחורה") על אלבומי ההיפ הופ של השנה. חלק שני

מאת ליאור שיינברגר, נתי חסיד. 24-12-2009

תגיות: Jay Z, Eminem, KiD CuDi, Wale, Tech N9ne, The Lonely Island

 photobucket

מאת: ליאור שיינברגר ונתי חסיד

חלק א' של סיכום השנה בהיפ הופ

 

Eminem - Relapse

הליצן הלך, תגידו שלום לג'וקר. אמינם  

  

ארבע שנים ללא אלבום ומארשל מאת'רס רעב. הוא רעב לעשות ראפ, וממש לא מעניין אותו לכתוב ראפ קליט שייטחן במצעדים - הוא רוצה לקחת את האמנות שלו לשלב הבא. אז הוא הסתגר בתוך עצמו, הרחק מאורות הזרקורים, נכנס לדיכאון, התמכר להרבה כדורים בצבעים שונים וחזר כדי לספר לנו מה הוא עבר. נכון, יש כאן 2 סינגלים אמינמיים-מובהקים בדמות "We Made You" הטיפשי והמגוחך (והגרוע בשרשרת הסינגלים הטיפשיים והמגוחכים שלו) ו"Beautiful" על תקן הבלדה הרצינית והעמוקה (שגם היא בינונית לעומת קודמותיה). אבל מלבד אלה - שסביר להניח שחברת התקליטים הכריחה אותו לשדך לאלבום - אמינם המציא את עצמו מחדש.

סלים שיידי האלים אך הליצני פינה את עצמו לטובת גרסת הראפ לג'וקר של הית' לדג'ר, הכל כאן הרבה יותר אפל ומאיים כשפנטזיות רצח וניצול מיני אורבות בכל פינה והגבול בין מציאות להזיה מטשטש לו. מדובר באחלה אלבום ולמרות האווירה הקודרת, עדיין ניתן למצוא את אותם צחוקים שאופייניים לו כל כך וכשהוא מרפרפ על מדונה ש"היא כל כך זקנה עד שהיא נראית כאילו היא שרדה מאסר עולם" פתאום מבינים שבמשך 4 שנים משהו היה חסר כאן ותודה לאל, הוא חזר.

ציון: 4.5 פעיות ("תכין לי איזו פסטרמה, אבל תשרוף אותה טוב")  

Jay-Z - The Blueprint 3

יו, ג'יי-זי, אני אתן לך לסיים, אבל... טוב, כבר שחקנו את הבדיחה הזאת  

  

שון קרטר, לעומת זאת, שבע. גם אנחנו היינו שבעים אם היינו מופיעים ברשימה השנתית של האנשים העשירים בארה"ב לפי מגזין "פורבס" ובנוסף היינו חוזרים הביתה לחמוקיה המושלמים של אחת בשם ביונסה נואלס."The Blueprint" הראשון שיצא בדיוק באותו יום בשנת 2001 שבו אוסמה בין לאדן עשה קצת היסטוריה, היה גם לאבן דרך מוזיקלית כשהציג את ג'יי-זי בשיאו ולצידו צמד מפיקים צעירים ומבטיחים שהפיקו כמעט את כל האלבום: לראשון קראו ג'אסט בלייז, לשני קנייה ווסט. האלבום הפך לקלאסיקה והשפיע רבות על הלך הרוח בהיפ הופ בעשור האחרון, ה Blueprint השני היה נחמד, וחבל לבזבז עליו מילים נוספות ואז הכריז ג'יי זי על הפרק השלישי שיופק כמעט ברובו על ידי קנייה ווסט והציפיות של העולם היו בשמיים, אחרי הכל - מדובר בשיתוף פעולה בין הראפר הכי אובררייטד בכל הזמנים לבין הפרצוף הבולט של המוזיקה הפופולרית בעשור האחרון.עבור קנייה האלבום הזה לא היה סתם עוד יום עבודה רגיל במשרד, מגע הזהב שלו כמפיק המשיך לעבוד שעות נוספות והוא יצר הפקות נפלאות ועשירות כמו "Already Home" המובל על ידי כינורות שאי אפשר להוציא מהראש, פזמון מיליון דולר של קיד קאדי (אל דאגה, נגיע אליו בהמשך), ותצוגת ראפ מרשימה של ג'יי-הובה. הבעיה העיקרית באלבום הזה - ואולי בכלל עם ג'יי זי - היא שהוא בעצם לא אומר כלום. הטקסטים באלבום נעים בין "אני הראפר הכי טוב/הכי עשיר" / "הטרנד הזה אאוט וזה אין" / "תראו כמה תרמתי לז'אנר המוזיקלי הזה" (כשהוא טוען "אני חלק קטן מהסיבה שהנשיא הוא שחור") / "כולם שונאים אותי, שימשיכו". אז כן, הוא עושה את זה מגניב ללא ספק, אבל האם מגניב זה מספיק? האם מגניב מחזיק במרוצת השנים? האם כל השופוני הזה מחזיק לצד הנשמה של הענקים שקדמו לו - מרווין גיי, סטיבי וונדר, קרטיס מייפילד וטופאק? (כן, חסיד היה חייב להכניס כאן את טופאק - כולם, אגב, חלקים גדולים בהרבה לסיבה שהנשיא הוא שחור).אז נכון, "Run This Town" הוא באמת להיט אדיר אבל לסיכום נאמר פשוט שבסופו של דבר להקשיב לג'יי זי זה כמו לצפות בערוץ האופנה - מגניב, יש ניצוצות באוויר וכוסיות למכביר, אבל איפה התכל'ס? איפה מה שנשאר איתך אחרי שכיבית את הטלוויזיה? "סיינפלד" זה לא.

ציון: 4 פעיות ("תגיד, קנייה זה כשר?").

 

KiD CuDi - Man On The Moon: The End Of Day

הקיד קודי של היום הוא ההיפהופ של מחר  

כל העולם ואחותו כבר מכיר את "Day N Nite", הלהיט שם את אור הזרקורים על סקוטי מסקאדי ועל הדרך גם סידר לו חתימה בלייבל של קנייה ווסט. זהו סיפור של בחור צעיר מקליבלנד המחפש את עצמו בתפוח הגדול, איבד את אביו בגיל 11 ואיפשהו בעמקי נשמתו, הוא לא התגבר על כך מעולם.

האלבום, שערוך ומעוצב אפילו מבחינה חיצונית כסרט - מלא בבדידות ותחושת ניכור, אך מנסה לשמור על אופטימיות. את השירים הוא חצי שר-חצי מרפרפ ואפילו מזייף טיפה לפעמים, אבל הכנות בקולו העמוק והצרוד גורמת לזה לעבוד ואף לרגש. קאדי הצעיר הוא ממשיך דרכם של טרייב קולד קווסט, דה לה סול והמנטור קנייה. העתיד והכיוון שאליו צועד כיום וצפוי להמשיך לצעוד ההיפהופ בשנים הקרובות: יותר ניסיוני, פחות מאצ'ואיסטי, אינטרוספקטיבי ולמרות ההסתכלות פנימה, עדיין מצליח לחשוב מחוץ לקופסה. סביר להניח שעוד נשמע רבות על קאדי אבל חשוב לזכור את הרגע הזה שבו הכול התחיל - אלבום שבו השלם מתעלה על סך חלקיו.

ציון: 5 פעיות ("שמע מלצר, שיחקת אותה!")  

photobucket

Wale - Attention Deficit

כן, אז האלבום הזה נקרא "הפרעת קשב", ו... תראו, ציפור!  

  

הוא רק בן 25, אבל כבר מצליח להביא באלבום הזה הברקות תחת הפקות של קליברים כמו מארק רונסון, הנפטונז, קול ודרה והרשימה לא נגמרת. קטעים כמו "Mirrors" (באירוח חזק במיוחד של באן-בי) ובהפקת מארק רונסון, מצליחים להעיף את המאזין בגרוב עצבני ואיכותי. "90210" הוא קטע חמוד לאללה על בחורה שחיה בעולם בועתי משלה, ו-"Let It Loose" בהפקת הנפטונז בו מתארח פארל, מזכיר לנו למה אנחנו אוהבים היפהופ. בכלל, האלבום הזה מתנגן אצלנו לא מעט ועדיין לא נמאס. משהו פה מזכיר שילוב מעניין בין ג'יי זי, ק'יינאן (שגם מתארח אלבום) ומוס דף ככה שרע זה לא יכול להיות.

ציון: 5 פעיות ("חבר'ה, יש לי משהו בשיניים?")  

Tech N9ne - KOD

תראו אותי, יש לי עורבים שעושים כל מה שאני אומר להם לעשות  

  

חשבתם שאמינם אפל? אז חשבתם. ברוכים הבאים לממלכת החושך האמיתית ובה יש מקום לכוכב אחד בלבד - טק ניין. אם נישאר רגע בעולמו של באטמן סביר להניח שטק היה נבחר לגלם את 'טו-פייס' המפוצל והמיוסר. טק הוא ראפר גאון שמרגיש לכוד במערכת היחסים האמביוולנטית והסכיזופרנית שהוא מנהל עם עצמו בין הרצון לתת לאפילה שבוערת בו להשתלט עליו סופית ובין חיים מאוזנים כאדם מן היישוב. בואו נגדיר את זה ככה - אדם מן היישוב הוא כבר לא יהיה. KOD הם ראשי התיבות של King of Darkness וטק מתייחס ל'תואר' הזה בכובד ראש - האלבום הזה לא רק אפל אלא גם מיוסר יותר מקודמיו.בתחילת השנה, זכינו לכבוד אדיר כשטק הסכים להתראיין ב'כבשה שחורה' כבר אז הוא סיפר לנו על המאבק המתמיד שמתחולל בנבכי נשמתו, מוטיב שחוזר לאורך אלבומיו השונים - המלחמה הבלתי פוסקת בשדים שמניעים אותו, פעם מלאך, פעם שד ואותו מוטיב חוזר על עצמו ב-KOD ביתר שאת. דימוי השד דבק בו כבר שנים ויותר מפעם אחת הוא נחשד ע"י אמריקה הבורה והשמרנית בחילול קודש ועבודת השטן (טענה מופרכת מהיסוד שטק מתייחס אליה באחד מקטעי המעבר באלבום). פה הצד האפל תופס את השליטה ומוביל את המאזין לעולם בו השמש שחורה, שדים מסתובבים לצד הדרך והטירוף חוגג ברחובות. מספיק להאזין לקטע כמו "Pinocchio" בו מתייסר קניבל רצחני על אהבתו לבשר אדם כשבסך הכל הוא רוצה להיות 'ילד נורמאלי' (מיותר לציין שכל זה מתנהל על רקע צרחות מקפיאות דם). אבל, ויש אבל, מדובר באלבום מאוד לא קומוניקטיבי למאזין בשמיעה ראשונית, האלבום הזה מחייב היכרות עם הביוגרפיה של טק ועם חומרים קודמים שלו, מדובר באלבום חובה למעריצים מושבעים.

ציון : 4.5 פעיות ("תגיד, זה בשר אדם או בשר אדום?")  

The Lonely Island - Incredibad

עשינו את זה בשביל הלולזים  

  

הנה מתכון מנצח: קחו 3 ילדים יהודים מבית טוב בארה"ב, תנו להם מיקרופון, קצת אלכוהול ומשהו לעשן. מה קיבלתם? אלו מביניכם שחשבו על הביסטי בויז לא ממש טועים. העובדה שיהודים לבנבנים יודעים לעשות ראפ משובח השפיעה לא מעט על בחור לבן אחר שהוזכר כאן למעלה קודם לכן ופעם ענה לשם סלים שיידי, אבל יסלח לנו רגע הג'וקר הקודר כי עכשיו הגיעה השעה לדבר על השפעה אחרת שהייתה לאותם שלושה לבנבנים על שלושה ילדים יהודים אחרים בעלי גוון זהה: אנדי סמברג, יורמה (יהורם עבורכם) טקון ועקיבא שפר. השלושה גדלו יחד, כמו ילדים טובים גם הם הגיעו לאוניברסיטה טובה ואיפשהו באמצע הלימודים בברקלי הם הגיעו למסקנה שקומדיה היא מה שעושה להם טוב בנשמה.

אז כמו כל יהודי טוב, גם החבר'ה שלנו החליטו לעשות מה שטוב להם והתקבלו ל'סאטרדיי נייט לייב' תכנית המערכונים שהביאה אלינו חבר'ה רבים וטובים כמו מייק מאיירס ואדי מרפי וכמובן, כותב אחד מיוחד עם בלורית אדמונית שעונה לשם קונאן אובראיין.

סמברג, טקון ושפר התגלו כמוסיקאים מוכשרים לא פחות מקומיקאים גדולים והחלו ליצור קטעים מוסיקאליים ששימשו כקטעי מעבר בין המערכונים בתכנית אבל השירים היו כל כך טובים ומצחיקים עד שהחבר'ה שלנו החליטו לשחרר אלבום שלם שמרבית השירים בו אכן כיכבו בתכנית עצמה. מאחר ומדובר בסלבס בהתהוות, לא הייתה לחבר'ה שלנו בעיה לגייס את טובי השחקנים והזמרים להשתתף ביצירת המופת הזו הבועטת הזו עם אירוחים של נטלי פורטמן בקטע ראפ קורע, ג'סטין טימברלייק, טי פיין, אי-40 והמון חברים נוספים, מדובר באלבום עמוס בקטעי היפהופ חכמים ושנונים שמצליח להעלות חיוך על פני שנינו בכל פעם שאנחנו מאזינים לו.

ציון: 4.5 פעיות ("ולנו יש פלאפל, פלאפל, פלאפל")

 

הצביעו לאלבומי השנה שלכם

 תוצאות הבחירות שלכם יעלו במשדר סיכום חגיגי בן 3 שעות, בהשתתפות עורכי ערוץ התרבות של nana10,  שישודר ביום חמישי, 31.12.09 החל מהשעה 17:00.

כתבות סיכום שנה ב-nana10

כתבות סיכום שנה נוספות:

ההופעות הטובות של השנה

 הסיכום של אספסוניק

הקליפים של השנה

אלבומי הבכורה של השנה

בלגן בבלקן

שובם של זקני השבט

האלבום המפוספס של השנה

סיכום השנה באלקטרוניקה

 

 

תגובות