מגזין

רוגטקה לתוך הלב

לאחר עיבוד נוסף החוויה מתחדדת וההבנה מגיעה. אסף פרידמן בסיכום קצת אחר על הופעתם של גוגול בורדלו

מאת אסף פרידמן. 22-12-2009

תגיות: Gogol Bordello

רוגטקה לתוך הלבצילום:דימה וזינוביץ'

מתישהו בגיל העשרים ו... אדם מחליט במה הוא מאמין. זה לא דבר סטטי ותמיד ישנו סיכוי ואף רצון לשינוי אבל, מגיע הרגע בו מצטברת מסה קריטית של תחושות וידיעות של העולם שעוזרות לך לגבש את דרך הפעולה שלך. הצרה הגדולה היא שלעיתים נדירות אתה זוכה לאישוש שהדרך שבחרת בה היא הנכונה, או לפחות לרמז קטן שעוזר לך לדבוק באמונה השרירותית והסובייקטיבית שבחרת. ביום שבת האחרון זכיתי לרמז שכזה.

אם היינו חיים בתקופת התנ"ך סביר להניח שהחוויה הייתה גורמת לי להפוך נביא ולהסתכן בסקילה בידי ג'ון קליז וחבר מרעיו על האמירה כי ההופעה של "גוגול בורדלו" טובה מספיק בשביל יהווה. אני לא יכול לספר הרבה על יכולות הנגינה של החברים מאיחוד האומות המוזיקאלי הזה. הטקסטים, שאת רובם אני מכיר, היו כמעט בלתי אפשריים להבנה, תחת חומת הסאונד של בית האחסון מספר - 11. אבל התפרצות האנרגיה והאמת שיצאה מההופעה הזו יכולה לגרור אחריה חור שחור.

למה אני מתכוון? אני כבר יומיים לא מצליח להשתחרר מתחושת העילוי שנובעת מלראות חבורה של אמנים שהבינו איך הדברים עובדים. לא איך התעשייה עובדת, לא איך מפרקים אקורדים, לא איך מביאים קהל, אלא איך נוגעים בדבר החמקמק הזה שנקרא אמת אנושית. "גוגול בורדלו" הם חבורה שהבינה שהסדר הקיים וכל סדר אחר שהיה לפניו או יהיה אחריו הוא בסך הכול פנטזיה כוחנית שמונעת מאיתנו לחיות את החיים עד תום. רק כאשר אתה בז לחוקים הללו, כאשר אתה תר באמת ובתמים אחר סולידאריות בין אישית, כאשר אתה נותן דרור לתאוות שלך ולרצונות שלך וכאשר אתה כנה מספיק להודות שהם קיימים אתה יכול לגעת באותה אמת.

"גוגול בורדלו" בהחלט עושים את זה. ההופעה שלהם שוברת את כל כללי ההופעות. הם נורים אל הבמה במהירות דמיונית ומותירים אחריהם אבק קסום של שמחה. השמחה הזו היא לא ניהיליסטית, היא שמחה שמקורה בעצב וצער גדול שנובעים מהחיים ומהחקר שלהם, מההתנסות הכואבת-מענגת הנובעת מהרצון להיות בחברת בני האדם ולתור אחר השחרור האולטימטיבי. זה כואב, זה מתסכל, זה מענג ומעל הכול זה משחרר.

חוץ מזה היה כיף לא נורמאלי.    

תגובות

  • פרידמן אתה משיח

    האמת שלא הייתי ובעצם לא חוויתי על בשרי את מה שמכנים כאן, אפילו בהיסטריה, "אפקט הבורדלו"...אבל הדברים מובנים, דומה מאוד למה שהרגשתי בהופעה של הסטוג'ז לפני שנתיים פלוס..אבל תזכור! איגי יש רק אחד...:)

    חסון, 22-12-2009 12:58

  • הייתי בהופעה בבארבי - היה ענק!

    והם אפילו ניגנו שיר חדש ופצצתי מהאלבום הבא בשם Immigraniada (שיר ההמשך ל-Immigrant Punk?).

    יבגני, 22-12-2009 17:37