מגזין

בקסטייג': עדי אולמנסקי משוחחת עם נילי פינק

עדי אולמנסקי פועלת בסצנת האינדי בירושלים. נילי פינק היא אדם אופטימי ושמחה להיות אישה-גיטריסטית. עכשיו הן מנהלות דו שיח על יצירה, השפעה ומוזיקה. טור אישי מאת סער גמזו

מאת סער גמזו. 17-12-2009

תגיות: lorena b, נילי פינק, בקסטייג', עדי אולמנסקי

בקסטייג': עדי אולמנסקי משוחחת עם נילי פינקצילום:יחסי ציבור

בקסטייג' הוא הצצה לשיח מוזיקאים. עשר שאלות שנשאלות ממי שמכיר את הקשיים וחווה את הלבטים של היצירה המוזיקלית. בכל שבוע אמן אחר מפנה את השאלות שלו לאמן שהוא בוחר, תוך היכרות עם היצירה שלו ועם השוק הישראלי. והשבוע עדי אולמנסקי ונילי פינק מנהלות דו שיח.

עדי שואלת את נילי

מה הן ההשפעות המוזיקליות שלך ובאיזה אופן הן באות לידי ביטוי ביצירה שלך? "רוק אלטרנטיבי זו האהבה הגדולה שלי, וזו גם המוזיקה שאני יוצרת: רדיוהד, פי ג'יי הארווי ובלונד רדהד, הם האב, האם (!) ורוח הקודש מבחינתי. Elbow, סוניק יות' והיה יה יה'ז הגיעו מאוחר יותר והם בעיקר השפיעו על הנגינה שלי".

 האם המוזיקה שלך נועדה מראש לשוליים או שתוכל, לדעתך, להשתלב במיינסטרים? "המוזיקה שלי מכוונת לאוזניים שרוצות לשמוע. היא לא מנסה להתחנף. חלקה מאד נגישה וחלקה מורכבת יותר. אני חושבת שהיא מתמקמת במיינסטרים של השוליים. הייתי שמחה שהמוזיקה שלי תגיע לממדים של מיינסטרים ואני מאמינה שהיא מסוגלת למרות התווית האלטרנטיבית".

האם את מוצאת את עצמך מלחינה וכותבת בעיקר ברגעי משבר? או דווקא ברגעים של מצב רוח טוב? "אני באופן כללי יצור מאד אופטימי וחיובי, מה שהביא את אמא שלי לשאול את אחי אחרי שנתתי להם להאזין לאלבום: 'היא כזאת בחורה שמחה, למה כל השירים שלה עצובים?'. זה די מסכם את העניין - את השמחה אני חווה ביומיום, ואת ההתכנסות, הרגש והבחינה אני פותרת עם העט והמחברת שירים שלי. אלה לא רגעי משבר אלא רגעי התבוננות".

איך זה להיות בחורה שמנגנת גיטרה בקרב המוני גיטריסטים גברים? האם אי פעם ספגת הערות או ביקורת שקשורות בעניין זה? "זה מעולה להיות בחורה גיטריסטית! פעם עצבן אותי לחשוב שאני מקבלת מחמאות רק בגלל שאני בחורה, אבל אז התבגרתי והתפכחתי והבנתי שאולי הם באמת נהנים ממה שהם שומעים בלי קשר ואולי אפילו בזכות זה שאני בחורה, שהטאץ' והאפיל הוא נשי וזה נותן לדיסטורשן תחושה שונה לגמרי".

היית מההוגים והמארגנים של ערב תרבות אורבנית שנקרא "התוצרת" - מה הייתה המטרה שלכם? כיצד הגיבו לאירוע? האם יהיו עוד ערבים כאלה בהמשך? "'התוצרת' היה רעיון לגבש כמה תחומי אומנות תחת המכנה המשותף - העיר כמקור השראה. זה היה ערב של תערוכת אמנות ומיצגים והופעות חיות כשביניהם הייתה גם הלהקה שלי. המטרה הייתה

להביא כמה שיותר קהל לחוות ולהיחשף לכל סגנונות אומנות שמושפעות מחיי העיר. הופתענו לראות היענות של כ-500 איש שהגיעו אבך לצערי בשל קשיים בהפקה לא התקיים אירוע נוסף כזה.

נילי שואלת את עדי

 

איך זה להיות חלק מסצנת הרוק האלטרנטיבי הירושלמי? יש קהל? יש סצנה? "בשנים האחרונות הסצנה הירושלמית מתפתחת מאד ויש בה הרכבים מעולים כמו קיצו, רייסקינדר, שני האחרון של אוקטובר, אורי אלבוחר ועוד. אני מאד מתחברת לסגנון ולאווירה של הסצנה האלטרנטיבית בירושלים אבל די קשה להביא קהל. יש פה הרבה פחות אנשים שהולכים להופעות - במיוחד להופעות של אמנים שהם לא מכירים. מצד שני, הגרעין שמגיע מאד פתוח ומחפש ייחוד וחידוש, שמבחינתנו זה הדבר הכי מדהים שיש, ומאפשר מקום ליצירה כמו שלנו".

מי האבות המייסדים שלך? מי האמן הראשון שעיצב את דמותך המוזיקלית? "האמן שעיצב אותי מוזיקלית וגרם לי לרצות להתעסק במוזיקה הוא תום יורק מרדיוהד. מה שהכי מדבר אליי בחומרים שלו זו ההפקה האלקטרונית שכל הזמן מחדשת ואני הכי אוהבת את האלבומים קיד איי, אמנזי'אק ודה אירייזר (אלבום הסולו שלו). בעקבות ההפקות והתכנותים שלו החלטתי ללכת  ללמוד יצירה והפקה אלקטרונית".

את הכי אנטי-הירו כוכב נולד, האם התווית של פליטת התוכנית רודפת אותך, נשכחה לך או עשתה לך שירות? "התווית של כוכב נולד רדפה תקופה מסוימת, אבל היום אני כבר לא מרגישה את זה יותר מדי, לפחות לא באופן קיצוני. תקופה מסוימת התקשיתי עם התדמית שזה יצר לי, אבל מהר מאד הרגשתי שכל מי שנחשף למוזיקה שלי מבין בקלות מאיזה חומר אני עשויה. אין ספק שיש גם צד חיובי לתוכנית ולחשיפה שקיבלתי בזכותה, יצא לי לעבוד עם אנשים מדהימים שלא הייתי מכירה לולא התוכנית - למשל ג'וני הקטן.

איפה הכי קשה לך בכל מה שנוגע להיות מוזיקאית מנהיגת להקה? בעיקר העבודה הטכנית שנדרשת כמו תיאום הופעות ועיצוב פלאיירים שאמני אינדי עושים לבד ללא ניהול או תמיכה כספית. כמובן שהעיסוק הזה מתרחש במקביל לכך שאני מלחינה, כותבת וקצת מפיקה חלק מהדברים בהרכב ולכן זה לפעמים מעיק".

מה הכי מרגש אותך? "שאלה קשה. הכי מרגש אותי לסיים שיר שאני מרגישה שבאמת מוציא החוצה את מה שאני מרגישה. בעיקר שירים שנוגעים לי במקומות בודדים, כאלה שלא ישבתי וכתבתי טקסט, אלא שסתם שלפתי קטע שכתבתי לעצמי. חוץ מזה, לאחרונה אני מוצאת את עצמי בעיקר מתרגשת מהשירים של אורי אלבוחר ומהאי.פי סולו של תום יורק - ספיטינג פד'רז. תמונות גם יכולות לרגש אותי, בעיקר תמונות של מצלמות לומוגרפיות. לאחרונה קניתי לי שתי מצלמות כאלה ואני מתענגת מהדרך החדשה לבטא את עצמי ומהצבעים עוצרי הנשימה שלהן".

 

עדי אולמנסקי היא הסולנית, הכותבת והמלחינה של להקת לורנה בי. בימים אלה היא עובדת על השקת האי-פי שייצא בפברואר ובמקביל פעילה בהרכב מיסטר אי ועובדת על חומרי סולו אלקטרוניים. נילי פינק יוצרת רוק אלטרנטיבי עברי ועצמאי שסיימה לאחרונה להקליט את אלבום הבכורה שלה בהפקתו של אור בהיר (אטליז). ביום שישי הקרוב נילי והרכבה החדש יעלו מופע טרום בכורה עם חומרי האלבום בלבונטין 7 בתל אביב ב-21:30.

 

טור זה פורסם באתר NRG מעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב-NRG מעריב

תגובות