מגזין

הבא בתור הוא

בחזרה לאייטיז. מי זו קארן? והאם מדובר בטקסט פוליטי? קרן רובין ביררה עם אוהד פישוף קצת על ההזיה של שירי "נושאי המגבעת"

מאת קרן רובין. 16-12-2009

תגיות: ראיון, אוהד פישוף, נושאי המגבעת

הבא בתור הוא

כשאתה מצונן והאף סתום לאוכל אין ריח, רק מרקם. הטעם מתכהה ולא ברור. כשמקשיבים לשירים של "נושאי המגבעת" ומנסים להבין למה התכוון המשורר נתקלים באותו "סנן-צינון". המילים שלהם הזויות, מעושנות, אין להן ריח, רק מרקם. כשיושבים עם עטיפת "מי רצח עם אגנתה פאלסקוג" או סתם מול "שירונט" קשה להתחקות אחרי מה עבר עליהם באותה תקופה ואיך נבנו השירים. אוהד פישוף הסכים לשפוך אור על כמה נקודות מעניינות מהשירים של התקופה ההיא.

בשיר "כן כן" שפותח את "מי רצח את אגנתה פאלסקוג", מי זו "קארן ששנאה מיעוטים קשים בלי סיבה"?כשהשיר נכתב לא הכרתי שום קארן. בעקבות השאלה שלך נזכרתי שבתקופה מאוחרת יותר, כתבתי חטיבה של שירים אחרים בפאריז, במקום שבו, לשכנה שלי למשך כמה שבועות, קראו קארן. כמעט שלא היה בינינו קשר. אבל באחד השירים שכתבתי אז, שנקרא "הבטן מכוסה בעלים יבשים", היא מוזכרת ("קארן זזה במיטה"). כך שאת יכולה לומר, שקארן הראשונה וקארן השנייה הפכו בסופו של דבר לאותה דמות.

איך דבר כזה קורה? לא יודע. זו עובדה ששירים ממשיכים להשתנות גם זמן רב אחרי שהם נכתבים. למען האמת, אם תבדקי טוב תגלי שבשיר המקורי, קארן שנאה עימותים, לא מיעוטים. זו לא בעיה, זה קורה כל הזמן עם שירים, ציטוטים משובשים הם תופעה אורגנית, כמו קמטים, הם חלק מהיופי. וכמובן שזה מדגים בדיוק את הנקודה. במובן זה, רגע הלידה של שיר הוא התחלה יותר מאשר סיום, מה גם שלרוב, אין יחסי גומלין ישירים או ברורים בין השירים שאני כותב לנסיבות שבהן הם נכתבים. אין שביל של קליפות שאחריו ניתן לעקוב בהילוך אחורי ולשחזר את הדרך בחזרה למקום המסתורי ממנו הגיע השיר. זו אולי הסיבה שקל לי יותר לדוג מהזיכרון אנקדוטות מזדמנות הקשורות לכמה שירים, מאשר לנסות להתחקות באופן קוהרנטי אחר תהליך היצירה של שיר אחד, כמו שרצית במקור.

הרצועה הכי לא מובנת בדיסק הזה אולי תהיה "זבובים". באיזה מצב כתבת את השיר?"זבובים" מתקשר אצלי בזיכרון לשתי חוויות: רביצה חסרת מעש בלילות קיץ בדירה בירושלים, תוך שאני נעשה מודע לנוכחות החיה של השכנים שלי מעבר לקיר, במרחק של סנטימטרים ספורים ולמוזרות של הקרבה/ריחוק הזו; ונסיעות ליליות בהרי ירושלים בגיל ההתבגרות, בעיקר כמה לילות סערה כאלה, ובאופן ספציפי, הדרך שבה פנסי המכונית מאירים בסיבובים, לכמה שניות בכל פעם, את החושך המפחיד והאינסופי שבין העצים.

ומה לגבי ה"הבא בתור הוא סוס"?אין לי זיכרונות קונקרטיים. הוא קשור אצלי במעורפל לתחושת חוסר השקט שאתה חווה כשנכפית עליך המתנה דווקא בזמן שאתה ממהר.

כיצד נולד "האלוהים שלי עייף"? אני לא יכול לדבר על הטקסט של השיר הזה, כי לא אני כתבתי אותו. הוא נכתב על-ידי אמיר זידנר, חבר קרוב שנהרג בלבנון עוד לפני צאת הקלטת הראשונה של נושאי המגבעת. מה שכן, כחבר בכיר באגודה נגד התייחסות נפרדת לטקסט ולשאר מרכיבי השיר (יש עוד עבודה לעשות בעניין השם), הייתי שמח לנצל את ההזדמנות ולהתייחס לאנקדוטות שקשורות למרכיבים הלא מילוליים של השיר הזה, למרות ואולי אפילו בגלל, שאני חושד שבשאלה שלך רצית התייחסות למילים לבדן. אני לא זוכר למשל את הרגע שבו נוצר תפקיד הסינתי-באס לשיר הזה על-ידי ישי אדר. אבל מכל בחינה שהיא, זה התפקיד הזה, בשילוב עם הטקסט, שמהווה את חתימת הזהות העיקרית של השיר. שתי טביעות האצבע הנוספות שלו הן לא טקסטואליות ולא מלודיות, אלא קשורות לתפקיד ולגוון. אני זוכר את הרגע, באולפן של חזי דוידיאן במרכז ת"א, שבו נולד צליל הגיטרה של תמיר שמלווה את השיר לכל אורכו כמו סערה תת-עורית, משילוב של סוללה בתפקיד של סליידר, פלנג'ר ודיסטורשן. אני זוכר את ההתלהבות שבגילוי. ואני זוכר התלהבות דומה גם ברגע היווצרותו של תפקיד מכונת התופים בחצי הקצב, שמצטרפת לתופים החיים במהלך השיר, כבדה ככל שאפשרו לנו האמצעים הצנועים וטובעת בריברב.

אחרי ששפכנו כמה נקודות אור על השירים של "נושאי המגבעת", תמצאו את אותה הזיה אחרי תהליך התבגרות ארוך אצל "בני המה" הצמד של פישוף עם ישי אדר, יוצא נוסף של נושאי המגבעת. תוכלו לראות אותם ב- 16 בדצמבר, בתיאטרון תמונע במסגרת ערב של אוגנדה, וב- 24 בדצמבר, ב"מעבדה" בירושלים.

תגובות

  • פישוף תמיד מעניין

    סחטיקה.

    צחי ר, 16-12-2009 15:11

  • היית צריכה לצנזר את המילה סמים בכל תשובה או שהוא פשוט הסתיר את זה?

    עומר, 16-12-2009 15:20

  • מעולם לא שמעתי את האלבום

    אבל האמת שעכשיו יש לי חשק לחפש אותו...

    חסלהוף, 16-12-2009 15:50

  • rDIvcDfKQFkVplNHIs

    Superior thinknig demonstrated above. Thanks!

    Marsue, 12-07-2011 23:14