מגזין

עץ אלון

לאחר שנתיים של עבודה בארץ ובחו"ל, גבע אלון משחרר אלבום שלישי ועונה לעדי הררי על התהליך שהוביל לאלבום וקצת על מה שסביבו‬

מאת עדי הררי. 01-12-2009
עץ אלון צילום: קול הקמפוס

Comet

יש משהו מאוד מעניין בקריירה של גבע אלון. האזנה רגישה לחמשת האלבומים שיצאו לו עד כה מציירת למאזין חוויות וחיבוטים של אמן צעיר. למשך שני אלבומים הוא היה נער רוק'נרול, צורח בקול נמוך ומכסח גיטרה חשמלית. אותו נער מורד התחלף בעדינות באיש הכפר, מלווה בגיטרה אקוסטית על הכתף ומפוחית בוכייה על הצוואר. אך אותו נער לא נשכח, לאט לאט הוא חוזר, הפעם בוגר יותר, מפוכח יותר. בהתחלה מהסס, נוגע בחשמל ברכות אבל עכשיו, בשל יותר, מציג לעולם את אותו מנעד המגדיר באופן מלא את גבע אלון. Get Closer הוא אלבום מלודי עדין אשר מקפיד לתת פתח לאותו נער מורד להציץ, אותו נער שמקבל חופש פעולה מלא בהופעות, מכסח ומתפרע ללא גבולות.

כשיצא Days of Hunger אמרת שרצית להתנסות בלרגש קהל במינימאליות. מאיפה חזר הרעב לנגן בגיטרה חשמלית?

"אלו שני צדדים שתמיד היו בי. כל השנים עם הפליינג בייבי תמיד רציתי לעשות גם משהו אקוסטי, דברים פולקים שגדלתי עליהם וכשהייתה לי ההזדמנות לעשות את זה, הלכתי עד הקצה. The Wall of Sound היה מן שילוב של השניים ועכשיו גם, שילוב יותר קיצוני לשני הקטבים, יש שירים מאוד שקטים ושירים מאוד חשמליים".

 

למרות שהדיסק שלך רך יחסית, ההופעות שלך מאוד חשמליות, מאיפה נוצר הפער הזה?

"אני חושב שיש פער תמיד, אתה לא יכול להגיע לאווירה שיש באולפן בהופעה. האנרגיות והאינטנסיביות של הבמה והקהל אוטומטית יוצר איזו רמה של אנרגיה שאין באולפן".

בתחילת שנת 2008, ארז גבע מזוודה ובליווי משפחה קטנה נדד לניו יורק הרחוקה. באותה תקופה הקפיד להופיע ללא הפסקה, כתב והלחין את מרבית החומרים לאלבום החדש.

אתה חושב שנוצר הבדל ביצירה שלך בעקבות המגורים בחו"ל?

"יש הבדל, אני לא יודע אם זה בגלל שהייתי בחול. השנים עוברות ואתה מגיע לתובנות ומתבגר אז יש התפתחות. אני חושב שזו הסיבה העיקרית לשינוי ביצירה ולא איפה הייתי, אלא מתי זה קרה, אתה מבין מה יותר חשוב לך ומה אמיתי בשבילך".

The Folks Back Home

יש משהו מאוד מסקרן בחיבור של גבע אלון ללהקה. אחרי שני אלבומים עם הפליינג בייבי הוא החליט ליצור לבד ואחרי שני אלבומים לבד, החליט לחבור להרכב חדש. הרבה זמן לפני שהוא הכיר אותם אישית, הוא שמע על להקה פסיכדלית צעירה בשם Tree. ארבעה חבר'ה (בהרכבם המקורי) שכל שיר שלהם הוא מסע פנטסטי בעולם של צלילים. הרעיון לעבוד יחד נתפס לשני הצדדים כמעניין ומפרה וביחד יצאו לדרך משותפת.

 

איך זה לעבוד שוב עם להקה ומה המקום שלהם בתהליך?

"האמת שהיה להם מקום מאוד גדול. מהרגע שנכנסו לעבודה ביחד זה היה תהליך משותף, שתפתי אותם בכל דבר: מה עובר עלי, איפה אנחנו עומדים, מה קורה עם המפיק, רעיונות מוזיקליים, גם עבדנו בחדר חזרות שלהם".

כן...אבל זה עדיין נשמע הרבה יותר כמוך

"בכל זאת אני כתבתי את השירים. זה אני, והם הביאו את הטוויסט שלהם, של הסאונד שלהם והנגינה שלהם. כשהתחלתי לעבוד איתם כולם אמרו "זה בטח הולך לכיוון הזה" (פסיכדליה) אבל בתכלס זה שטויות כי נוצר כאן הרכב חדש, זה לא טרי וזה לא גבע אלון, זה משהו ביחד".

photobucket

Here Comes the Tune

יש משהו מאוד מוקפד במוזיקה של גבע אלון. לקראת ההקלטות של האלבום החדש, הוא חיפש מפיק מוזיקלי שייקח את השירים ויצוק לתוכם ויז'ן כללי שהוא עדיין חיפש לאותם החומרים. באותו הזמן, תום מונהאן, מפיק מוזיקלי אמריקאי שעובד עם הרכבים אלטרנטיביים, שוטט לו ברחובות תל אביב. באחד הביקורים נכנס לחנות תקליטים ונתקל בבחור היחיד בארץ שיכל לזהות אותו בפנים. אותו מוכר, חבר של גבע, העמיס על מונהאן מבחר אלבומים וכתובת מייל אישית. זמן קצר אחרי זה, גבע פנה עליו והחיבור המקצועי התחיל.

 

כמה זמן עבדתם ביחד על האלבום?

"זאת הייתה עבודה של כמה חודשים. עוד מלפני שהוא הגיע כל הזמן היינו מקליטים את החזרות ושולחים לו ואז הוא היה מעיר הערות ואנחנו היינו מתקנים ומקליטים שוב ושולחים לו. ואז הוא הגיע הנה והיה איתנו חודש בעבודה מאוד אינטנסיבית של חזרות והקלטות, לא ראינו שמש בחודש הזה! ואז בסוף ההקלטות הוא לקח איתו את החומרים לעשות מיקסים בקליפורניה".

 

איך זה מרגיש לתת את המושכות למישהו אחר אחרי ארבעה אלבומים?

"אחרי ארבעה אלבומים אתה רוצה איזו זווית אחרת, רוצה משהו חדש, למדתי מזה המון. תום בא עם הרבה ניסיון וידע והמון כלים לעשות דברים שונים.

האלבום נשמע מאוד לא ישראלי, אתה חושב שזה קשור להפקה?

"בהחלט. בארה"ב הוא עובד עם המון הרכבים אלטרנטיביים והוא מביא איתו את כל הסאונד והמהות, משהו שבארץ חסר לפי דעתי, זה תרם המון גם מבחינת סאונד וגם מבחינת תרומה לנגינה. הוא מאוד פתוח ואקספרמנטלי, למרות שהוא מקליט מיליון אלבומים, הוא כל הזמן מחפש ומנסה למצוא סאונד חדש וזה היה קטע מאוד יפה לראות.

גבע קול הקמפוס

Get Closer Now

יש משהו מאוד אמריקאי בגבע אלון, בין היתר אותה תפיסה מקצועית שלהיות אמן רוק זה להופיע והמון. במשך כמעט שנה הוא ו- Tree חרשו את הארץ בהופעות, מקיבוצים קטנים ועד ערים גדולות, מגיעים עד המעריצים הרחוקים וסוחפים אוזניים חדשות.

 

כמה לדעתך זה חשוב שאמן אינדי יופיע ללא הפסקה?

"מקצועית, זה משפשף אותך בצורה שאין לה תחליף, זה מהדק את כל הסיפור ביחד. זה משהו שלמדתי בארה"ב: חבר'ה בני 16 קונים ואן ומתחילים לנסוע ברחבי המדינה, מופיעים יום אחרי יום וזה הופך אותם לחיות במה - הכול נהייה הרבה יותר מקצועי".

כמה זה באמת תורם לפרסום?

"אני איש עבודה, אני לא יכול לשבת בבית ולחכות שזה יבוא אלי, שההצלחה תבוא ושכולם יחבקו אותי משומקום, שאני אוציא איזה אלבום מגניב וכולם יאהבו אותו. אני חושב שבמיוחד היום, שיש כל כך הרבה תחרות, אתה מחויב להיות בשטח, חייב שיראו אותך, חייב להפיץ את הבשורה בעצמך, כי אף אחד לא יעשה את זה יותר טוב ממך. אני חושב שגם זה יוצר הערכה אצל אנשים, שרואים שאתה עובד קשה ומשתדל להגיע לכל הערים ולכל החורים הכי נידחים כדי שלאנשים תהיה הזדמנות לראות אותך".

I Can See the Stars

יש משהו מאוד מחמם את הלב בלראות את גבע אלון מצליח. אמני אינדי שמקבלים במה בזירה המרכזית תמיד עושים לי גאווה סמויה. הסינגלים The Wind Whisper ו - I Can See the Stars שוחררו לפני מספר חודשים וזכו להצלחה והשמעות בתחנות מסחריות. האלבום המלא, Get Closer Now נמצא כרגע במקום שלישי במצעד המכירות הארצי.

 

איך מרגיש החיבוק המיינסטרימי?

"יש ימים שזה מאוד מוזר לי ויש ימים שאני מקבל את זה בחום, בסך הכול זה מאוד משמח. הכי נחמד בזה שאני מרגיש שלא התפשרתי על שום דבר בדרך לזה, לא התכופפתי בשביל להתחבב עליהם. אני מרגיש שוואלה - הגעתי בזכות עצמי, עשיתי מה שאני עושה, אף פעם לא השתנתי בשביל להיות ברדיו, עשיתי מה שאני מאמין בו באהבה גדולה".

ביום חמישי, ה-3 בדצמבר,  גבע אלון ו -Tree  יחגגו את האלבום החדש במופע השקה בבארבי תל אביב.

תגובות

  • מקסים

    דנה, 02-12-2009 12:45

  • יש משהו מאוד מרתק בכתיבה שלך

    משובח. כל פעם מחדש.

    גרוביו, 02-12-2009 14:02

  • "גיטרה אקוסטית על הכתף ומפוחית בוכייה על הצוואר"

    ריגשת אותי, הררי

    שרהג'ונס, 02-12-2009 14:40

  • יום אחד

    עורך אחד יהיה ממש בר מזל כשתכנסי לצוות הכותבים שלו

    גמזו, 03-12-2009 01:23

  • פשוט אוהבבבבב את הכתיבה שלך

    יש המנגנים בגיטרה ויש המנגנים על מילים.

    הרלב , 04-12-2009 00:31

  • לפעמים חלומות מתגשים...עד אז נעבוד קשה

    שחר כהן, 04-12-2009 13:45