מגזין

סיכום העשור - כתבה מס' 11

תמי ביברינג ("פיוז'ן") בוחרת את האלבומים שעשו לה את העשור

מאת תמי ביברינג. 10-12-2009

תגיות: The Knife, Hot chip, LCD Soundsystem, Miss Kittin, Simian Mobile Disco, MGMT, 2 Many Dj's, Peaches, Felix da Housecat, Ellen Allien, Hercules and Love Affair

מוזר לשבת מול המחשב ולנסות לסכם עשור של מוזיקה אלקטרונית, הרי יש כל כך הרבה אלבומים והרכבים שעשו לי את זה בצורה זו או אחרת ויהיו לנצח שזורים בפסקול חיי. זה היה עשור שבו המוזיקה האלקטרונית הרימה את ראשה ופרצה קצת את גבולות השוליים, עשור של חגיגות, מסיבות, אהבות, שמחות ועצב, עשור של התבגרות בחיים האישיים כמו גם בטעם המוזיקלי.

משימה לא פשוטה לבחור 10 אלבומים מהעשור האחרון... נתחיל מההתחלה:

  

 

Miss Kittin & The Hacker - First Album - 2001     

 


Photobucket

 

אני בניו יורק, נכנסת למועדון אנדרגראונד מפוצץ באנשים. אין תפאורה, אין תאורה (חוץ מאורות פליקר מהבהבים), אין הבחנה בין נשים לגברים ואין דלתות בשירותים. "זה הדבר החדש", לוחש לי עומר. ברקע אנחנו שומעים את "Frank Sinatra", ה-להיט של אלבום זה, ואני יודעת שעידן מוזיקלי חדש הגיע.  

 

*וגם: Ladytron - 604, Tiga - American Gigolo, Royksopp - Melody AM.

 

 

 

2Many Dj's - As Heard on Radio Soulwax, Pt. 2 - 2002

 


Photobucket

 

למחרת קמתי עדיין מסוחררת, וידעתי שאני צריכה למצוא עוד מוזיקה כזאת ולהביא אותה לארץ. מיהרתי לחנות התקליטים האהובה עלי ברחוב 4 וניסיתי לתאר למוכר מה אני מחפשת. בסוף הוא פלט: "אה, את מחפשת אלקטרו, טוב שנזכרת" והוביל אותי למדף קסום שבו התחבאו אלבומים שחלקם מלווים אותי אפילו עד ימים אלו. אחת הפנינים שדליתי משם היא אלבומי המיקסים והמאש-אפים של 2Many Dj's, שם הבמה של האחים דיוול, המכונים גם Soulwax. האלבום As Heard on Radio Soulwax, Pt. 2 הכיל בתוכו להיטים כמו ג'ו לה טקסי, אנדרוג'יני ועוד מבחר מרשים של רמיקסים, כמו גם קטעים שלא הכרתי, כמו Fuck the Pain Away ועוד להיטי אלקטרו שהביאו אותי לרכוש גם את הדיסקים הבאים:

 

 

 

Peaches - The Teaches of Peaches - 2000

 


Photobucket


 

 

 

 

Pאנק-רוק-אלקטרו-טראש בועט לפנים, מילים חצופות וגסות מפיה של היהודיה הקנדית מריל ניסקר,  שנותנת הוכחה ניצחת לכך שגם פמינסטיות יכולות להיות סקסיות ולעשות לנו את זה, בגדול.

 

 

 

Felix da Housecat - Kittenz and Thee Glitz - 2001  

 


Photobucket

 

אבן דרך נוספת בהשתלטות האלקטרו והאלקטרו האוס על חיי, דיסק ובו להיטים ענקיים כמו "Madame Hollywood ,"Happy Hour" "Silver Screen Shower Scene" והטראק האהוב עליי לתקופה ההיא, טראק שאותו ניגנתי כשיר סיום במסיבות במשך לפחות חצי שנה - "Harlot". עד היום מעורר בי נוסטלגיה. 

 

*וגם: Daft Punk - Discovery, Timo Maas - Loud.

 

 

 

Ellen Allien - Berlinette - 2003

 


Photobucket

 

השנים חולפות, הליינים והמסיבות בעיצומן והאלקטרו מתמסחר. מהצד הקשה יותר של הביט, חודר לאט לאט לתודעה הקולקטיבית הטכנו והמינימל טכנו. הנציגה הבולטת של ז'אנר זה היא Ellen Allien הברלינאית, שהתחילה את הקריירה המוזיקלית שלה בשנות ה-90 כתקליטנית ומאז הספיקה להקים את הלייבל B-Pitch Control, שהפך עם השנים לאחד החשובים והמעניינים בז'אנר. האלבום השני של אלן, Berlinette, הוא אחד מהאלבומים שפשוט אי אפשר להפסיק לשמוע. טכנו גרמני במיטבו.

 

*וגם: The Rapture - Echoes, .Air - Talkie Walkie

 

 

 

The Knife - Deep Cuts - 2005

  


Photobucket

 

אחד השירים האלקטרוניים המרגשים של העשור, שעדיין רלוונטי ושתמיד יעביר בי צמרמורת, שייך ללא ספק לאחים קארין ואולאף דרייר: You Take My Breath Away, שיר מספר 8 באלבום ומספר 1 אצלי. The Knife מביאים את הטכנו לגבהים חדשים,  תוך כדי משחקים עם הסאונד והביטים, בשילוב קולה המצמרר של קארין ובעטיפה של מלודיות עתידניות ומלנכוליות. מושלם. 

 

*וגם: Roisin Murphy - Ruby Blue, Bloc Party - Silent Alarm, Alan Braxe & Friends - The Upper Cuts, Vitalic - OK Cowboy, The Juan Maclean - Less Than Human, Deep Dish - George is On, Richie Hawtin - DE9: Transitions.

 

 

 

Hot Chip - The Warning - 2006

  


Photobucket

 

אלבום השנה שלי לשנת 2006. "הוט צ'יפ", שני חנונים מלונדון שהתחילו לשחק עם מוזיקה מגיל צעיר, משלבים בין טכנו, דאנס, פופ, פאנק וPאנק, רגאיי והאוס וחתומים בלייבל הסופר נחשב DFA. מה עוד אפשר לבקש?

 

*וגם: Booka Shade - Movements, The Knife - Silent Shout.

 

 

 

LCD Soundsystem - Sound of Silver - 2007

 


Photobucket

 

ואם כבר הזכרנו את לייבל העל הזה (DFA), אי אפשר שלא לציין את האיש שעומד מאחוריו, שאף הוגדר כ"איש הכי מגניב על הפלנטה" - ג'יימס מארפי (שבא לביקור בארץ בקיץ האחרון ונתן סט בלתי נשכח אחרי ההופעה של MGMT). מארפי הוא איש אשכולות: בעל לייבל, מפיק, אמרגן, סוכן, תקליטן, מלחין וכותב. תחת שם הבמה LCD Soundsystem הוציא בשנת 2005 את אלבומו הראשון, שזיכה אותו בשני פרסי גראמי וב-2007 הוציא אלבום נוסף, שביסס את מעמדו סופית כאחד האנשים המוכשרים והמשפיעים בסצינה האלקטרונית. מדובר באלבום מעולה, קצבי, סוחף, עם טקסטים מושחזים, ציניים במידה ולקראת סוף האלבום גם מהורהרים. השיר האחרון, New York I Love You - But You're Bringing Me Down, שיר אהבה/שנאה לעיר המטורפת הזאת, לא יכול שלא לצבוט בלב לכל מי שגר או ביקר שם אי פעם והוא ללא ספק אחד הטובים של מארפי. (וחובה לצפות גם בקליפ!)

 

*וגם: Justice - Cross, Calvin Harris - I Created Disco. 

 

 

 

MGMT- Oracular Spectacular - 2008

 


Photobucket

 

אפילו ההופעה הגרועה בקיץ לא הצליחה לקחת מהם את מקומם ברשימת האלבומים הטובים של העשור. MGMT, שני חברים מברוקלין, הוא צמד שרוכב על גל הצלחת הלהקות הצעירות והמיוחדות שמשלבות עדכניות עם אמירה אישית, טרנדיות עם חוסר התפשרות וללא ניסיון להתחנף בכל מחיר לקהל הרחב (מי אמר "בלק קידס"?), שלוקח את עצמו ספק ברצינות ספק בצחוק. הם מרשים לעצמם לערבב סגנונות מוזיקליים שונים (פסיכדיליה, ניו רייב, פופ, רוק, השפעות מהאייטיז, אלקטרו ושלל צפצופים אלקטרוניים), לצחוק על קלישאות חיי כוכבי הרוק (בסינגל הראשון מתוך הדיסק, "Time to Pretend" שיצא כבר כ-E.P בשנת 2005, הם מספרים על העתיד שבו הם חפצים: לנסוע לפריז, להזריק הרואין, להתחתן עם דוגמנית, להרוויח המון המון, להתגרש ולהתחתן עם דוגמנית אחרת), להיות ציניים אך גם רגישים ולעטוף את הכול באריזה קולית ונונשלנטית. MGMT פוגעים במדויק לאורך כל האלבום וראויים לכל הסופרלטיבים שהרעיפו עליהם.

 

*וגם: השלישי של פורטיסהד, Cut Copy - In Ghosts Colours, TV on the Radio, The Black Kids - Partie Traumatic, The Ting Things - We Started Nothing, Kraak and Smaak - Plastic People, Santagold - Santagold, Lindstrom - Where You Go I Go Too

 

  

  

 Hercules and Love Affair - Hercules and Love Affair - 2008

 


Photobucket

 

כפי שכבר כתבתי, היה זה עשור של התבגרות בחיים האישיים כמו גם בטעם המוזיקלי. לכן, לא מפתיעה אותי העובדה ששני האלבומים שהכי ריגשו אותי השנה הם דווקא פחות בועטים ורקידים במובן המסיבתי של המילה ולשניהם ניחוח אייטיזי נעים וקליל. Hercules and Love Affair הם הרכב ניו-יורקי בהנהגתם של ה-DJ והמפיק אנדרו באטלר ושל אנתוני האגרטי (סולן "אנתוני והג'ונסונס"). באטלר איגד סביבו חבורה הכוללת בנוסף להאגרטי, גם את נומי (שמופיעה באירופה ובארה"ב עם ההרכב האמריקאי "קוקורוזי") ואת קים אן פוקסמן, אשר יחדיו רקחו ממתק דיסקו אינטלגנטי, סקסי, חלקלק ונעים. קולו המחשמל בעוצמתו והניחוח הההומו-אירוטי סביב אנתוני האגרטי, הזכירו לי מיד את קולו הענוג של ניל טננט (סולן ה P.S.B) והסינגל עורר בי תחושת נוסטלגיה מתקתקה. עוד אלבום מצליח מבית היוצר של DFA.

 

תקראו לזה דיסקו-האוס, פופ, פוסט-דיסקו, האוס או אלקטרוניקה - הרקולס שיחקו אותה ובגדול. האלבום מקפיץ, סוחף, עושה נעים בגוף ובלב (עם קטעים שמזכירים להיטי רחבות קלאסיים כמו "גוד לייף" של "אינר סיטי") ואפילו מרגש לפרקים (כמו בקטעים "Blind", "Athena"). אלבום שמשלב בין מקצבים האוסיים אולד סקול ואלקטרוניקה מעודנת לבין פאנק וגרוב, וממלא באיזשהי תחושת אופטימיות.

 

 

 

 Simian Mobile Disco- Temporary Pleasure - 2009 

 


Photobucket

 

Simian Mobile Disco מגיעים בכלל מרקע של גיטרות: צמד המפיקים/דיג'יים/רמיקסרים ג'יימס פורד וג'ס שאו, התחילו את דרכם המוזיקלית כחלק מלהקת "סימיאן"- להקת אלקטרו-רוק אינדית ואקספרימנטלית - ובשנת 2005 פרשו ממנה והקימו את סימיאן מובייל דיסקו (ס.מ.ד). באלבומם השני, הצליחו לגייס כוכבים רבים לקבוצת האינדיטרוניקה שלהם: בקטע שפותח את האלבום מתארח גריף רייס מהסופר פארי אנימלס ובהמשך האלבום מצטרפים למסיבה גם בת' דיטו מהגוסיפ, אלקסיס טיילור מהוט צ'יפ (שמתארח בשיר האהוב עליי  Bad Blood, שיר שגם זכה לרמיקס חללי ומהפנט מידיו של גאי בוראטו), ג'יימי לידל וכריס קיטינג שמבצע את הלהיט שיסחוב על גבו את כל האלבום - Audacity of Huge. בראיון שנתן הצמד הם מספרים כי העבודה על האלבום החדש נעשתה בכלים אנאלוגיים בלבד, ללא התערבות מחשב, מה שאולי מסביר את הסאונד האייטיזי ששולט באלבום ביד רמה ושכולל, כמובן, גם צפצופי אסיד מתבקשים ובלתי מזיקים ושירי פופ לכל דבר. 

 

*וגם: Royksopp - Junior, Deadmaus - For Lack of A Better Name. 

 

 

 

אני בטוחה שיש עוד אלבומים רבים וטובים שלא כלולים כאן. כפי שכתבתי בהתחלה, קצרה היריעה וגם הזיכרון לא משהו... אני רק מקווה שבעשור הבא עלינו לטובה לא משנה איפה נהיה ומה נעשה, תמיד נמשיך לאהוב ולהתרגש ממוזיקה, כזו שתמשיך ללוות אותנו כל חיינו.

 

 

לכתבה מס' 1 - סיכום העשור של זיו לודה

לכתבה מס' 2 - סיכום העשור של שרין לוי

לכתבה מס' 3 - סיכום העשור של אמיר עטר

לכתבה מס' 4 - סיכום העשור של חן ינוביץ'

לכתבה מס' 5 - סיכום העשור של DJ קלאצ'יק

לכתבה מס' 6 - סיכום העשור של עופר רגב

לכתבה מס' 7 - סיכום העשור של סער גמזו

לכתבה מס' 8 - סיכום העשור של טל בן-ברוך

לכתבה מס' 9 - סיכום העשור של אביטל לביא 

לכתבה מס' 10 - סיכום העשור של ניר גורלי ועמית קלישר 

 

לכל כתבות אלבומי העשור של שדרני קול הקמפוס ב-NRG מעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב-NRG מעריב

 

 

תגובות