מגזין

סיכום העשור - כתבה מס' 4

חן ינוביץ' ("פינק ליידי") בוחרת את עשרת האלבומים שעשו לה את העשור. כתבה נוספת בסדרה

מאת חן ינוביץ'. 02-12-2009

תגיות: Amy Winehouse, Zero 7, Fiona Apple, The Delgados, Beth Gibbons & Rustin' Man, Oi Va Voi, Funset, Feist, Kinny & Horne, Petra Jean Phillipson

Fiona Apple - When the Pawn Hits the Conflicts He Thinks Like... - 2000

  

Photobucket

 

למען הגילוי הנאות, האלבום הזה, ששמו נכלל בספר השיאים של גינס כארוך ביותר, כלומר עם תשעים מילים, נולד חודש לפני עשור המילניום. בזמן שכולם מוטרדים מבאג 2000, פיונה היפה והמרדנית מוציאה את האלבום הטוב ביותר שלה, ששמו נכתב בהשראת ביקורת שלילית שנכתבה עליה. ניתן היה לטעון כי זהו גימיק מעצבן שבא לחפות על התוכן, אלמלא התוכן היה כה מוצלח. הטקסטים חזקים, הלחנים עוד יותר וקולה של אפל קופץ, מתגלגל, איתן ובטוח בעצמו. אפל הכישרונית מקפצת בין ג'אז לבלוז, בין רוק לבלדות ויוצרת אלבום קצת שמח קצת עצוב, שממשיך להיות רלוונטי גם בנזקי הזמן.

 

 

The Delgados - The Great Eastern - 2000

  

Photobucket

 

 

 

"המזרח הנפלא" והנהדר של הדלגדוס ז"ל, שיצא בתחילת העשור, עדיין ממשיך להתנגן במערכת של מטיבי הלכת האינדיים. אמה פולוק ואלאן וודוורד הסקוטיים הם איזון בלתי מתפשר של קולות. היא נשית ורכה, אך עם זאת נמנעת ממתיקות, והוא משלים אותה. זהו אחד מאלבומי הפופ-רוק אינדי הטובים, היצירתיים, המלודיים וחסרי הגיל. השילוב בין הרכות לדיסטורשנים החשמליים (The Past That Suits You Best), בין הקולות הנשברים אחד בתוך השני של השניים (Thirteen Gliding Principles) ובין המרחק שמפריד בין סקוטלנד למאזין. זהו אלבום מנתץ דיכוטומיה, שגם שנים מספר אחרי צאתו לעולם נשאר מסקרן ומרתק.

 

 

Zero 7 - Simple things - 2001

  

Photobucket

 

 

כמה פשוטים הם הדברים. כמה פשוט הוא הסכם השלום או היציאה למלחמה. כמה פשוטה היא היצירה האומנותית, האינטלקטואל והרגש. כמה פשוט הוא אחד מהאלבומים המשפיעים, הסקסיים והמעצבים את צלילי האלקטרוניקה של העשור. שיתוף הפעולה עם זמרים כמו מוזס, סיה האוסטרלית וסופי ברקר, יצר מסע מוזיקלי קצת טריפ-הופי, עם קצת טמפו ועם המון נפש ונשמה. שילוב של תשוקה, רוחניות ועוצמה, עם צלילים אלקטרוניים שכבר נשמעו במחוזות אותן שנים (להלן אייר), אבל איכשהו הביאו עמם רגש חודר יותר משל אלו הצרפתיים.

 

 

2002 - Beth Gibbons & Rustin' Man - Out Of Season

  

Photobucket

 

אלבום של עשור הוא אלבום עם יכולת הישרדות מטה-תקופתית, עם אופנתיות שאינה בר חלוף, עם השפעה ארוכת טווח - וכזה הוא אלבום הסולו הראשון גיבונס ופול ווב (ראסטין מאן). ברגע שגיבונס מתחילה לשיר "God knows how I adore life", כל עלובי החיים, העצב, הכאב והרגש נכנעים ועומדים דום לקולה. שירי האלבום הם שילוב של פולק אקוסטי, בלדות וג'אז רך, שיאריכו שנים ויתנגנו גם בחורף 2019.

 

 

Oi Va Voi - Laughter Through Tears - 2003

  

Photobucket

 

 

אלבום של עשור הוא ההבדל שבין אלבום שקונים (וחייבים בתקליטייה) לבין זה שצורבים. הלהקה היהודית-בריטית הזו משלבת בין מוזיקה חסידית-כלייזמרית, אלקטרונית, צוענית, עם טקסטים מהמקורות וכשרון אינסופי. זהו אלבום שבו כל שיר ושיר לוקח אותך למסע שהלכת בו קודם, בגלגול הקודם, אבל הוא היה הראשון שהוביל את הדרך. איזה גאונות מבריקה היא החיבור שבין טקסטים מהמקורות היהודיים לבין צלילי אלקטרוניקה מודרנית. איזה חיבור מוסיקלי בין אשכנז לספרד, בין לדינו ליידיש, מלהקה שמקורה בכלל בבריטניה. זה אלבום שכל סבתא או סבא דוברי יידיש יאשרו מיד: גרויסע מציעא כזה אתם פשוט חייבים להחזיק בתקליטייה. צוזאמן.

 

 

Amy Winehouse - Frank - 2003

  

Photobucket

 

 

בעטיפת האלבום התמימה אין שמץ של רמז לעתיד חסר המזל שצפוי לבוא על הילדה המצולמת בוורוד. וויינהאוס עשויה מאותם חומרים שבשבילם אנו חיים את החיים והאומנות. היא גיבורת תרבות בעודה בחיים, ומבלי לציין את פועלה יהיה זה עשור יבש ומשעמם. בעל כורחנו נפלנו איתה לסם, בעל כורחנו ניסינו להבין מה מסתתר בתוך רעמת שערה ובכורחנו נישבנו מרותקים לדמותה. ולמזלה, ויותר מכך למזלנו, היא יוצרת מופלאה. האלבום, שנקרא על שמו של פרנק סינטרה, נכלל בספר של רוברט דימרי "1001 האלבומים שאתם חייבים לשמוע לפני מותכם". עם שירים כמו: Stronger Than Me, Take the Box, You Sent Me Flying, Fuck Me Pumps, Help Yourself ועוד, כל שנותר לי הוא לאחל לוויינהאוס רפואה שלמה ושתחיה עד 120, כי כל הברכות האלו הן גם לטובתנו המוזיקלית.

 

  

Feist - Let It Die - 2004

  

Photobucket

 

 

האלבום הוקלט בפריז במשך שנתיים (בהפקת לטאנג וגונזלס) וראה אור יום ב-2004, תוך שהוא משלב בין ג'אז, בוסה נובה, פולק-רוק ודיסקו-פופ שובב. השירה החלקלקה של פייסט יורדת במורד התנוך לכיוון הבטן ועד לעכוז. האלבום מושפע מהרומנטיקה הצרפתית, מהדיסקו של שנות השבעים (עם שישה גרסאות כיסוי כולל הבי-ג'יז), עם עושר אמוציונאלי, חושניות מלודית והרבה קסם. אני יכולה להעיד על עצמי כמי שמבינה קצת באומנות נשית מוזיקלית יוצרת, וכאן באמת התוודעתי ליוצרת אחרת. זה אלבום שמרגיש כמו חלום - כזה שיהיה אפשר לחלום גם עוד כמה שנים טובות.

 

 

Petra Jean Phillipson - Notes on Love - 2005

  

Photobucket

 

"רשימות על אהבה" הוא אלבום הבכורה של פיליפסון. היא עבדה עליו בעיקר עם דיוויד הולמס והוא הופק על ידי סיימון טונג. עד כאן הפרטים הטכניים. לקח לפילפסון כמעט שמונה שנים לכתוב אותו והתוצאה הייתה אלבום יפה ועמוק. הקול שלה חורך בעור, צורב בלב וחודר בעדינות פתלתלה לורידים. פיליפסון אינה מתבדחת כשהיא מודה כי היא רוצה למשוך אנשים מכל מקום באופן רגשי. הו הו, איך שהיא מצליחה בכך. האלבום שלה מכשף, כמעט מאגי, בוגר, והטקסטים אישיים ונוקבים. היא נעה בין בלוז, קאנטרי ופולק-בארוקי, והקול שלה ניחן בטון שמשדר בדידות, הליכה איטית לעבר משהו שבטוח בעצמו. אפשר להשוות אותה לבילי הולידיי או לפי ג'יי הארווי, ואפשר גם פשוט להישאר בפיליפסון ולהמשיך עם האלבום הזה לשמונה השנים הבאות...

  

                                                              

Kinny & Horne - Forgetting To Remember - 2006

  

Photobucket

 

 

האלבום הזה הוא פשוט אלבום מצוין, ואם אני אתאמץ נורא להסביר במילים למה אתם חייבים אותו לאוזניים, סביר להניח שאני אספר לכם שהוא משלב בין Fאנק, ג'אז, ריתם' אנד בלוז, רגאיי, סול והיפ הופ. הוא מרגש, מדוייק, מסוגנן, מצחיק ובעל ראיית חיים מאוד ייחודית. קיני היא הצד הנשי של הצמד ובמקור קולה הוכשר למען תפקיד של זמרת אופרה מדופלמת. הורן, המפיק המוסיקלי, הוא איש רב פעלים המתפקד כמעצב גרפי, שוער כדורגל מקצועי לשעבר ומעצב אופנה. אופנה בדרך כלל מתחלקת לשניים: לפריטים בסיסיים השייכים לקלאסיקה ולאלו הזמניים והעונתיים. בדיוק כך הוא האלבום הזה. הוא אופנתי שנשאר עומד איתן בעונות השנה ובנזקי הזמן החולף. זה אולי גם המקום לאזכר את הלייבל העצמאי "Tru Thoughts" (לייבל העשור?!), שילד לעולם המוסיקה את אליס ראסל, הבמבוס, קיילי אולדיסט, נוסטלגיה 77, טי.אם ג'וק ועוד רבים וטובים אחרים. הבעיה היחידה באלבום הזה היא שהוא קצר מדי. הפתרון מגיע בדמות טעם של עוד, שנשאר גם אחרי עשרת השירים.

 

 

ועוד אחד מארצנו הקטנטונת: 

 

Funset - Live Ragga Pumpkin - 2005

Photobucket

 

 

אחד האלבומים הטובים ביותר שיצאו מאיזור חיוג 972, ואחד הטובים שיצאו בשנות ה-2000. קרולינה (קרן אברץ) המלכה-האם חוברת לשאול עשת, גיא מר, אורי קליינמן, משה אסרף ועוד, לאלבום שכל כולו חומרים מקוריים ומרעננים. תמצאו שם רגאיי, סול, פאנק, היפ-הופ, דאב, מוזיקה אפריקאית ומעט ערבית וקרולינה אחת, יחידה ומופלאה, שמבצעת את השירים בלא פחות מאנרגיה מתפוצצת, ווקאליות טהורה ובטוחה בעצמה והמון כריזמה. התאהבתי באלבום הזה מהרגע שראיתי אותו על מדף התקליטים, מהנסיעה איתו הביתה, מללחוץ פליי במערכת, פעולה שנמשכה עד עצם היום הזה. אם תסתובבו ברחבי העיר, תלכו לשתות בירה, תצאו לטראק בדרום אמריקה או בהודו או שסתם תלכו לקנות בגד ברחוב - לפחות באחד מהנזכרים יתנגנו צלילי האלבום.

 

לכתבה מס' 1 - סיכום העשור של זיו לודה

לכתבה מס' 2 - סיכום העשור של שרין לוי

לכתבה מס' 3 - סיכום העשור של אמיר עטר

טור זה פורסם באתר NRG מעריב

לכל כתבות אלבומי העשור של שדרני קול הקמפוס ב-NRG מעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב-NRG מעריב

 

 

תגובות

  • מה זה? יש פה רק נשים...

    למרות שמדובר בזמרות מעולות... אי אפשר שלא לשים לב לאמירה הפמינסטית שלך... אנחנו כבר ב2010... לא נראה לך שזה כבר פסה? את צריכה חבר ודחוף...

    גבר גבר..., 02-12-2009 14:50

  • גבר גבר

    אולי תראי לי מה זה גבר ותהיה חבר שלי...יא גבר

    ינוביץ, 02-12-2009 15:50

  • אולי

    תפתחו את המדור הזה לחפש זמר (ולא אנתוני גו'נסון או פינק) שירגש את הכותבת

    המדור לחיפוש, 02-12-2009 16:33

  • סיכום עשור

    איך אפשר להכניס עשור שלם לדף אחד?

    בייביק, 02-12-2009 19:54

  • גבר

    יא גבר, הורן הוא אומנם המפיק אבל הוא שם על העטיפה. וחוצמזה אולי תרגע קצת מה אתה במחזור? מעבר לזה אתה מדבר שטויות.. אין קשר בין שנה לפמיניזם,אם כבר אנחנו רק מתרבות.

    יש שם , 03-12-2009 01:44

  • שישה גרסאות כיסוי ??!!!

    רק על העילגות הייתי מדיח אותך מקורס קצינים

    טואיטו, 03-12-2009 02:29