מגזין

נסיכויות חוג הקוטב

לפני שנתענג על האירוח וההופעה אתם מוזמנים להתענג על ראיון כן ועמוק של אחת מהיוצרות היותר מעניינות בעשור האחרון. שירן מוסטובוי בראיון עם האנה האקלבורג

מאת שירן מוסטובוי. 15-11-2009

תגיות: ראיון, Hanne Hukkelberg

נסיכויות חוג הקוטבצילום: יחסי ציבור

את העובדה שהאנה האקלבורג תנחת כאן בקרוב כולם כבר יודעים. מי שלא יודע כנראה יפסיד את אחת מן ההופעות היותר מרגשות ומיוחדות (טוב חוץ מ-Why  אולי) שהיו לנו כאן השנה. בכאן אני מתכוונת לישראל, ובעיקר לאולפן אחד מיוחד אצלנו בקול הקמפוס שלא יכול להסתיר את ההתרגשות שלו. לפני שנתענג על האירוח וההופעה אתם מוזמנים להתענג על ראיון כן ועמוק של אחת מהיוצרות היותר מעניינות בעשור האחרון. מישהו אמר סיכומי עשור? הנה מתחילים.

מה שלומך? איפה אני תופסת אותך ואיך נראית שגרת היום שלך? אם יש לך בכלל אחת כזו? 

"בסדר אני עומדת ליד החלון בדירה שלי באוסלו ומסתכלת על הסתיו. זאת שאלה טובה כי התעוררתי לא מזמן ושאלתי את עצמי את השאלה הזו בדיוק. אין לי ממש אחת כזאת עכשיו. בדיוק חזרתי מטוקיו ועדיין לא קיבלתי אותה בחזרה. אני קצת בג'ט לג אז אני מתקשה לישון בלילה אבל אני עובדת כל יום אפילו אם אני לא ישנה והלילה אני הולכת לנגן באירוע של דודן שלי לבדי לגמרי וזה משהו שעוד לא עשיתי עדיין".

נייס. אני מבינה שזה לא הביקור הראשון שלך כאן. הפעם הראשונה שלך הייתה כשהיית נערה ורציתי לדעת מה הוא הזיכרון הכי חזק שלך מישראל או מישראלים? 

"אני חושבת שהעיר ירושלים. הצילום של העיר הזו חרוט לי בראש ורחוב ראשי אחד שם שאני לא זוכרת את שמו, הפתיע אותי בצבעוניות שלו כמו האנשים שבו והבגדים שלהם. אז כשהייתי נערה מתבגרת ולא ראיתי עדיין יותר מדי מקומות, זה היה שונה מאוד מהנוף הרגיל שלי".

אני מסוקרנת מתהליך העבודה שלך ואני יודעת שאת משתמשת בכלים לא קונבנציונליים כמו מקרר, מכונת כתיבה וכדומה. מה משך אותך לכיוון הזה?  זה היה חלק מההתנסויות המוסיקליות שלך או שידעת שאת רוצה לשלב כלים שהם לא בהכרח כלי נגינה מסורתיים?   

"אני חושבת שישנן הרבה סיבות לעובדה שאני משתמשת בחפצים האלה. הראשונה היא שתמיד הייתי צריכה להתמקד בצלילים ולא רק באקורדים, בסולמות ומלודיות אלא בצלילים. נמשכתי מאוד לצלילים מגניבים שהגיעו מכל מיני כלים שלא היו בהכרח קונבנציונליים.

 

כשהתחלתי לעבוד עם המפיק שלי הוא זה שזיהה את זה בי, את עניין הצלילים. הוא גרם לי גם לראות את זה בעצמי. בסטודיו בזמן שהקלטנו, הייתי מנגנת על כל מיני כלים סביבי לבדי בלי לחשוב על זה בכלל והוא היה אומר לי שזה לא בנאלי ונשמע ממש מגניב. הוא לקח את זה לאור והרים את זה למעלה. התחלנו להקליט את ככה ולשלב ביצירות כלים נוספים, לא ניסינו להחביא זאת כי זה נחשב ללא "נורמלי", להיפך נתנו לזה להיות. הוא אחראי הרבה על הזיהוי של הדבר הזה ועל הפיכתו למשהו לגיטימי במוסיקה שלי, היה לו את האומץ ואת ההערכה לזה".

 

קראתי שהמילה אינדי  לא פופולרית כל כך בנורווגיה, מוזר לי להבין את זה. אולי את יכולה לנסות להגדיר ולהסביר את הסגנון הדומיננטי אצלכם ואיפה את ממוקמת על מפת המוסיקה הנורווגית? 

"אוקיי זה מוזר מאוד כי ניסיתי להגיד ההפך, שאינדי הוא דווקא גל ששוטף את המוסיקה הנורווגית ואהוב על הרבה מאוד אנשים, לא בהכרח נורווגים אלא באירופה בכלל וגם בארה"ב. כנראה זה הלך לאיבוד בתרגום. ישנם הרבה אומני אינדי בנורווגיה, ממש פריחה ומה שמייחד אותם הוא שהם מחפשים את הסאונד שלהם בלי להיות תלויים ביותר מדי הגדרות וזה מה שאני אוהבת בכך.

אינדי זה ביטוי לעצמאות ולא לסוג של מוסיקה. לא מדובר בתלות בלייבלים או בהישענות על ז'אנר מסוים וזה משהו חדש, דבר שהוא ייצור עצמי שאינו תלוי בדבר. זה דבר שקשה לענות עליו כי אני בקושי בנורווגיה אז באמת שאין לי מושג איך אני נתפסת בעיני אחרים שם. אני משקיפה מבחוץ אבל לא יכולה לראות איפה אני נמצאת בתוך התעשייה הזאת וגם לא את מה שדומיננטי בה".

איזו זמרת נורווגית השפיעה עליך כילדה ונערה מתבגרת? ואיך מתחילים להתעניין במוסיקה בגיל שלוש הצעיר כל כך? הוריך היו מוסיקאים?  זה הגיע מהבית? 

"הורי הם מוסיקאים ויוצרים מוסיקה קלאסית, העובדה שהתחלתי בגיל צעיר כל כך מוזכרת משום שמוסיקה תמיד ליוותה אותי ואני שוקלת להוריד את השורה הזאת מהאתר שלי כי היא לא מדויקת. יש הקלטות שלי שרה יפה מאוד יחסית בגיל שלוש, אז לכן ישנה התייחסות לגיל אבל גדלתי ביחד עם המוסיקה. אמא שלי היא מורה לפסנתר ואבי מנגן באורגן, המוסיקה היא בלתי נפרדת. שרתי בכנסייה ובטקסים כך שהצעד לעמוד על במה לא היה כל כך גדול והיה לי מאוד טבעי להיהפך למוסיקאית.

 

באותה תקופה לא היו כל כך הרבה זמרות נורווגיות שאני הכרתי, הייתה זמרת שוודית בשם קרולה שהשפיעה עלי אבל מעולם לא רציתי להידמות לאף אחת, לא היה לחץ כזה או שאני לא הרגשתי אותו. בתור נערה הקשבתי לדברים כמו מדונה אך לא רציתי להיראות כמוה, או להישמע כמוה. אף פעם לא הייתי מעריצה שרופה של אף אחד לעומת אנשים שמוכנים למות בשביל מושא ההערצה שלהם. חוץ מזה הקשבתי להרבה מוסיקה אינסטרומנטלית ובעיקר לגברים למען האמת".

 

כן גם אני, ואני יודעת שגדלת במקום מבודד האם את מרגישה כך גם היום? שהפסגה היא בודדה? 

"אלו שני דברים מעורבבים יחד, כי גדלתי בכפר יחסית מבודד זה נכון אבל מה שמעורבב עם זה זו העובדה שבשנה שעברה עברתי לכפר בצפון נורווגיה, זה לא היה בילדות שלי. שם היה בודד וחשוך עם 200 אנשים בלבד וגרתי שם במשך שנה וזה היה קרוב לחוג הקוטב. זה היה בשנה שעברה ולא בילדות שלי ואני לא מרגישה בודדה".

 

למה קראת לאלבום האחרון שלך בשמו, Blood From A Stone 

 "לאלבום האחרון קראתי בשמו כי יש לי שיר שנקרא כך ואני מאוד אוהבת את הביטוי הזה ואת המשמעות שלו. רציתי להעלות משהו שהוא לא אפשרי, אבל הוא עדיין אפשרי. בראש שלי".

שרת עם Motorpsycho הנורווגים, מה מקרב אותך אליהם ואיך את נשמעת שם? היית רוצה לשתף פעולה עם עוד להקות? 

"לשתף פעולה עם רדיוהד תהיה המשאלה הכי גדולה שלי היא אחת הלהקות האהובות עלי ובכלל שיתופי פעולה זה משהו שמעניין אותי, כמובן בדברים שאני אוהבת.  כמו עם מוטורסייקו שהיא אחת הלהקות האהובות עלי בנורווגיה וזה היה תענוג גדול, לא שרתי בלייב אלא תרמתי את קולי בהקלטות ואני אעשה זאת גם באלבומם הבא. איתם אני שרה בצורה שלא הייתי שרה באלבום משלי, זאת אני אחרת שזוכה לביטוי וחלק אחר בי שיוצא החוצה. זה נשמע כמו שילוב של דברים שהייתי ולא הייתי עושה בעצמי".

 

מהו האלבום האהוב עליך בעשור האחרון או לפחות משהו אהוב עליך בשנה החולפת? 

"וואו זה ממש קשה, אני כל כך גרועה בזה. אני יכולה להגיד Rockettothesky  של Medea. כשהייתי שנה שעברה בצפון נורווגיה הקשבתי לה המון, היא נורווגית והיא כותבת מאוד יפה".

היו עוד ריליסים שלך שיצאו רק בנורווגיה? למעט האי פי הראשון ושלושת האלבומים? 

"לא, הכול שוחרר, כל מה שהיה יצא לכולם".

מה הדבר שאת הכי אוהבת ושמרגיע אותך, בייחוד אצל אנשים? 

"לא יודעת כנראה רק לקיים שיחה אני מניחה. אני אוהבת לדבר על דברים שעדיין לא דיברתי עליהם או לא חשבתי עליהם. על דברים שחשבתי שרק אני רוצה לדבר עליהם ואז לגלות שיש עוד אנשים שרוצים. אני אוהבת שחרור, התנסויות, חוויות ורגשות חדשים, משהו פתאום שמתנהל אחרת במוח שלי. אני אוהבת לקפוץ למשהו, לשבור לעצמי את הדימוי שלי על עצמי ולעשות דברים שלא חשבתי שאני אוכל לעשות".

מה הדברים שיכולים להוציא אותך מדעתך? 

"אני מניחה שאנשים שתמיד מאמינים שמשהו לא בסדר או מאמינים בדברים שאני לא חושבת שהם אמיתיים. אנשים שרואים דברים רעים בי ובדברים שאני אומרת או בסביבה. אנשים שליליים ופסימיים הם לא משהו שאני יכולה להגיד שגורם לי להרגיש טוב".

 

האזינו לקטעים נבחרים מתוך הראיון 

טור זה פורסם באתר NRG מעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב-NRG מעריב

תגובות