מגזין

מה זה Womex?

שליח קול הקמפוס חזר מ-Womex 2009 בקופנהגן עם אוסף חוויות, כמה תובנות וכמות בלתי מבוטלת של דיסקים חדשים. כתבה מצולמת

מאת גיל רוביו. 13-11-2009

תגיות: womex, פסטיבלים, Deolinda, Valravn, Oreka TX, Watcha Clan

מה זה וומקס?

Womex - World Music Expo הוא ה"מכה" של אנשי תעשיית מוזיקת העולם מדי שנה. בכנס ה-15 שנערך השנה בקופנהגן הגיעו כ-2700 נציגים מ-92 מדינות. היריד / תערוכה / כינוס מושך אליו מוזיקאים, סוכנים, מנהלי לייבלים, מארגני פסטיבלים ועיתונאים שבאים להכיר את הצלילים העדכניים בסצינת מוזיקת העולם (הגדרה אומללה שבצחוק אפילו "נאסר" הדיון בה בכנס השנה). חלק גדול ממשרדי התרבות והחוץ של מדינות רבות (אוסטרליה, קנדה, צרפת, ספרד, הולנד, UK, וגם קטנות וחלשות הרבה יותר) הקימו כמדי שנה דוכנים ענקיים ומרשימים שתחת "מטריה" לאומית גאה הציגו את תרבותם לכל אנשי התעשייה. ולשאלתכם: ישראל, למרות ההיצע התרבותי האדיר שלה בתחום הזה של המוזיקה לא ממש בכיוון.  הייצוג הישראלי תלוי אך ורק ביוזמה מקומית עסקית של מנהלי ייצוג אומנים ולייבלים (השנה נכחו רק Olamale ו- Primary Music).

 

 

 

 

הנשמה והלב הפועם

על הנייר, Womex הוא כינוס עסקי והוא בפועל באמת כזה. בשנים של משבר כלכלי עולמי תעשיית מוזיקת העולם מחפשת כיווני צמיחה ומודלים עסקיים חדשים. הוסיפו לזה את המשבר העמוק גם כך שבו שרוייה תעשיית התקליטים בעולם מאז כניסת ההורדות ברשת לתמונה - ותתקבל תמונת פתיחה לא קלה כלל למוזיקה בכלל ולמוזיקה האתנית בפרט. ובכל זאת, Womex שומר על יציבות מדי שנה וכמות המשתתפים בו גדלה. הרצון לחגוג את הגוונים התרבותיים הנפלאים הקיימים בעולם, הסקרנות האנושית המרותקת לצלילים חדשים ממקומות אחרים גורמת למוזיקה להמשיך ולחיות ולמארגני הכינוס למצוא דרכים לבטא זאת. מעבר ליריד העסקי, The Trade Fair, בו הציגו למעלה מ-600 חברות את התוכן המוזיקאלי שלהן, הציע Womex  השנה מגוון רחב של הרצאות, סדנאות בהשתתפות אנשי תעשייה מובילים, הקרנות סרטים, ומעל כל אלו - הסיבה האמיתית שמחברת את כולם - למעלה מ-60 הופעות חיות מתוכננות ועוד כמה עשרות שאולתרו במהלך ימי הכינוס.

 

Photobucket

  

הדנים עושים את זה

האינטרס לארח את Womex במדינה שלך הוא מובן מאליו. זו הזדמנות טובה להביא אליך את אנשי התעשייה וקובעי ההחלטות ה"כבדים" כמו גם תיירים רבים ששוהים בעיר בזמן היריד. קופנהגן עשתה מאמצים רבים כדי לארח את הכינוס הנוכחי בתחומה, וזה יקרה גם בשנתיים הרצופות הבאות. הדנים השקיעו כספים רבים ברמה הלאומית והעירונית כדי לשכנע את מארגני הכינוס להשתקע שם עד 2011. לטובת העניין העמידה העיר שני מתקנים מופלאים בהם התנהל האירוע. ביום - במרכז הקונגרסים הענק Bella Center שאכלס את היריד, את אולמות ההרצאות ואת הופעות הבוקר. בלילה - באולם הקונצרטים החדש והמופלא של הרדיו הדני שהוא פנינה ארכיטקטונית ומופת של אקוסטיקה וסאונד. כדי להשלים את התמונה, אנשי הסאונד המצויינים של פסטיבל Roskilde הוותיק לקחו על עצמם את משימת ההגברה וכך קיבלנו חווית צליל משופרת.

 

Photobucket

  

ההופעות הבולטות

מדי שנה נשלחות מאות בקשות לועדה המארגנת של Womex להופיע במסגרת הכינוס. הזכות לעמוד במשך שעה בפני "כרישי" התעשייה ולחשוף את הייחוד שלך כאמן היא מקפצה משמעותית לקריירה שמבטיחה עתיד לא רע לאמן המופיע: טורים בעולם, השתתפות בפסטיבלים, חוזי הפצה והקלטה וכו'. השנה בחרו 7 נציגים ותיקים ובעלי שם את האומנים המופיעים, ותיקים לצד צעירים. קרוב ל-60 הופעות מצאו את דרכן לבימות השונות כשהגיוון בהן הוא כמובן רב מאוד. משמח לדעת שהמארגנים שילבו גם הופעות עם פוטנציאל מסחרי גבוה אך גם כאלו שהמרכיב האמנותי והמיוחד בהן הוא בולט. כך למשל האמן הישראלי שנבחר השנה מישראל, בוריס מלקובסקי, שהמוזיקה שלו היא על גבול המודרני-אוונגרד, או כמו שהגדיר זאת ג'ון זורן "מוזיקה יהודית רדיקאלית" (בשנה שעברה אגב הופיעו בWomex ה-Balkan beat box ותראו כמה התקדמה הקריירה הבין לאומית שלהם מאז). מתוך שלל הופעות כה רחב כמובן שעניין הטעם האישי נכנס לפעולה. הרשימו אותי במיוחד כמה וכמה הופעות שהייתי שמח לראות על הבמות בישראל:

 

 Deolinda מפורטוגל עם הסולנית הכריזמטית שמביאים טוויסט למוזיקת הפאדו העצבובית מטבעה ומספרים סיפורי אהבה קטנים ומקסימים מנקודת מבטה של רווקה בת 40 המציצה על חיי הזוגיות של שכניה.

 

Photobucket

 

Valravn מדנמרק שמשלבים מסורות של מוזיקה נורדית עם ביט אלקטרוני וביצועים אנרגטיים במיוחד על הבמה. חברי ההרכב סיפרו לי למחרת הקונצרט שהמפגש הראשון שהוביל להקמת הלהקה התרחש דווקא בירושליים לפני 10 שנים בכינוס נוער שוחר תיאטרון מכל העולם.

 

valravn

 

Oreka TX  מספרד המנגנים על txalaparta שהם מעין עמודי עץ המקישים על פלטות ומפיקים צליל המזכיר מרימבה ענקית. צמד היוצרים של ההרכב נעו עם הכלים הללו סביב העולם והקליטו אומנים מקומיים (מהודו, סין, מדבריות אפריקה ועוד ועוד) שהוסיפו עליהם את הקולות שלהם. כל זה תועד לסרט מסע מרשים ובהופעה החיה, מלבד הלהקה המורחבת ואומנים אורחים, הוידיאו מביא את הקולות הנוספים. צריך לראות כדי להבין ולשמוע כדי להתאהב.

 

Photobucket

 

Watcha Clan ממרסיי שבצרפת שמביאים ביט מוטרף של Drum n Bass לשירי עם אלג'יריים ואפילו יהודיים וישראלים. הלהקה הביאה מופע מקפיץ ומהוקצע עם נוכחות בימתית מרתקת. מצחיק היה לראות את מאות האנשים בקהל מפזזים לצלילי "צ'יריבים צ'יריבום" היידישאי או "אלי אלי שלא ייגמר לעולם" בגרסה הכי לא קשורה להקשר הישראלי /יהודי כל כך. מעניין איך זה יתקבל אצל הקהל המקומי שלנו.

 

Photobucket

 

Staff Benda Bilili מקינשסה שבקונגו שגם זכו השנה, ובצדק רב, בפרס Womex . חברי ההרכב ברובם לקו בילדותם בפוליו והם מרותקים לקביים ולכסאות גלגלים. ועם כל זאת, הם מביאים מוזיקה שמחה, חזקה ובעיקר מעוררת השראה על ניצחון הרוח והמוזיקה. חברת התקליטים שלהם (Crammed Disc מבלגיה, בה חתומים גם בום פם ומינימל קומפקט שלנו) נבחרה לחברת התקליטים המצטיינת של השנה.

 

Photobucket

  

התובנות

 Womex שומר על כוחו כיריד מוזיקה רלוונטי שמנסה לפתוח צוהר לעולם. כמוסד גדול ומאורגן גם הוא אינו נטול פוליטיקה ומשחקי כוח וניתן בקלות יחסית למצוא גם בו נקודות חולשה ותורפה. הבולט מכולם הוא הליך הרישום המסודר מאוד אליו. מוזיקאי מהעולם השלישי, שהוא הוא לב ליבו של העניין עצמו (מוזיקת אתנית מגוונת ופתוחה) ייתקשה מאוד, אם בכלל, להשלים את תהליך הרישום שלו לכינוס. אם לאותו אמן אין ייצוג אירופאי או אמריקאי הוא יצטרך לנסות להירשם באמצעות האינטרנט, ששוב מעמידה מחסום נגישות ואוריינות גבוה. זאת עוד מבלי להזכיר את העלויות הגבוהות של ההגעה והשהייה בקופנהגן. מצד שני, קשה למצוא דרכים אחרות לפתוח את הדלתות בפני כולם. הכינוס הוא כאמור גוף כלכלי ועסקי שממומן מכוח המשתתפים בו. אולי אם ארגוני התרבות של האו"ם יקצו לכך משאבים וזמן יוכל הכינוס להכיל גיוון רב עוד יותר, פתוח יותר ומעורב חברתית יותר.

 

Photobucket

 

ומילה על ישראל

קומם אותי במיוחד לראות את הניתוק שקיים בין ההיצע האומנותי והתרבותי האדיר שיש למוזיקאים ישראלים להציע בז'אנר הזה, לבין הייצוג הדליל כל כך של היצירתיות הזו דווקא במקום בו נמצאים ביחד כל מקבלי ההחלטות. עד כמה שאני זוכר ישראל לא זוכה לתדמית הסברתית משופרת בימים אלו בעולם ודווקא מכיוון של תרבות ומוזיקה יכולנו לעשות רבות בתחום הזה. למרות הריגוש הגדול בחשיפה שקיבלתי לעוד מוזיקה מהעולם, אני עדיין מחזיק בדעה שהמוזיקה הטובה בעולם נעשית ומוקלטת בישראל ע"י מוזיקאים ישראלים. מדוע משרד החוץ על אגפיו ומשרד התרבות לא מגיעים לאותה התובנה ובמאמץ לא גדול במיוחד מעלים את קרנה של היצירתיות הישראלית? מדוע שלא יוקם דוכן גג ישראלי בולט ומהוקצע, שתחתיו ייוצגו כל אנשי המוזיקה האתנית הישראלית על שלל גווניה, ובכלל זה גם ערביי ישראל? מעבר להזדמנויות העיסקיות הרבות שעשויות לצוץ כאן (ושעליהן ניתן לגבות דמי השתתפות מכל מי שרוצה לקחת חלק בעניין) יש כאן עניין לאומי ואין סיבה להסתיר זאת. התשובה האמיתית לגולדסטון יכולה לבוא מכיוון לא צפוי: שיר של מוזיקאי ישראלי שיושמע ברדיו הנורווגי, הופעה מרשימה של אמן ישראלי בפסטיבל בפולין, כתבת רדיו על המוזיקה שלנו בתחנה בשיקגו וכו' וכו'. למה זה לא קורה? למה זה לא קרה ב-15 שנים שעברו? לאיווט וללימור הפתרונים. אולי בשנה הבאה?

 

Photobucket

תגובות

  • בשנה הבאה

    דוכן גג ישראלי וסבסוד של הנסיעה לפסטיבל לשדרני קול הקמפוס :) מגרה ומעורר את בלוטות המוזיקה. מסקרן לראות את העולם כולו מתרכז ככה סביב מוזיקה

    גמזו, 13-11-2009 16:34

  • הלוואי ותצליח לעורר גלים...

    הרי ידוע שמזיקה יכולה לגשר על פערים ותרבויות ומי יתן ובשנה הבאה בדנמרק הבנוייה יהיה לישראל דוכן, שנראה לעולם שישראל יכולה לייצר גם מוזיקה מצויינת ולא רק שערוריות...

    תמי, 14-11-2009 19:47

  • כתבה טובה עם עקיצה בטעם- אהבתי

    אני שואף לנסות ולהגיע לשם שנה הבאה אולי (;

    רונן, 14-11-2009 23:54