מגזין

פצעי בגרות

אסף אבידן והמוג'וז הצפינו עד קיבוץ בית קשת, והעבירו שם שיעור בהתבגרות. מאור בוכניק גבולי

מאת מאור בוכניק. 06-11-2009

תגיות: אסף אבידן

פצעי בגרותצילום: מאור בוכניק

אסף אבידן כבר שמע מספיק פעמים את ההשוואה השחוקה בין הקול שלו לבין זה של ג'ניס ג'ופלין, או לסתם בחור בלי מוג'ו, ובכלל, שכל הפרפורמינג שלו נשען רק על הקטע הווקאלי. האמת, שאם הוא היה מקבל דולר על כל פעם שמישהו אמר את זה, הוא היה יכול לקנות בעצמו את סוני רקורדס, ולא היה צריך שהם יחתימו אותו על חוזה לארבעה אלבומים.

אבידן והמוג'וז הגיעו לרדיו-בר בקיבוץ בית קשת - שמסתמן כמקום החם להופעות חיות בצפון - עם אלבום חדש Poor Boy/ Lucky Man ועם הרבה ביטחון עצמי וכריזמה, כנראה תודות לענקית התקליטים, ופתחו את ההופעה עם Brick Man מתוך החדש. הקטע הפולקי-קאנטרי אמנם התיישב טוב באווירת הקיבוץ הרגועה והתאים ללובשי חולצות הפלאנל, ולבחורות עם הקוקו והסרפן, אבל בינינו, לא בשביל זה מר אבידן הטריח את עצמו עד הגליל. ובכלל לא היה סרפן. היו בעיקר חבר'ה צעירים, כ- 300 איש, רובם בגילאי סוף צבא-לפני ואחרי הטיול, שבאו לקבל קצת רוקנ'רול זוהר מתל אביב.

בקטע השני Got It Right, ואחד הנאמברים הטובים באלבום החדש, אבידן כבר הצדיק את הדלק ששרף בנסיעה לצפון, אנס את הגיטרה וקרע לה שני מיתרים. בתום השיר, כשוחח עם הקהל, קשקש משהו על האיסור שבחמדנות. אמר, וחמד את הגיטרה של חבר המוג'וז רועי פלד, עד שתוקנה הגיטרה שלו. פלד בנתיים ביקש מהברמנית בושמילס בלי קרח, ואבידן שאל את הדס קליינמן - שמנסרת במיומנות את הצ'לו - אם היא זוכרת איך זה מתחיל הקטע הבא Small Change Girl. היא זכרה היטב, והצטרפה ליללות של אבידן. הילדים בקהל אולי חשבו לרגע, שהדרך מפּוּר בוי ללאקי מאן עלולה להיות קשה ומלווה במבחני בגרות, בפצעי בגרות או בסתם כאב דוקר בצד השמאלי של בית החזה, לא משהו קרדיולוגי.

בגיל 29 אבידן כבר למד על בשרו דבר או שניים, בכל הקשור להתמדה ובלתת לזמן לעשות את שלו. אחרי שהתגבר על מחלת הסרטן, אחרי שנדד חסר בית בין בתי חברים בתחילת הקריירה המוזיקלית, ובעיקר אחרי שהוציא את הדיסק הקודם באופן עצמאי, ובכל זאת הגיע לאלבום זהב, אבידן כבר יותר בוגר.

לפני שביצע את הקטע Weak מהאלבום הקודם, The Reckoning, סיפר הסולן על האורגניזם העתיק בעולם, עץ אורן הצומח בקליפורניה ומשיר את עליו בכל סתיו, כבר במשך 4500 שנה. כשהתחיל לשיר את הבלוז, כבר לא היה צורך ברמזים, המילים עשו את שלהן: "Speak, baby speak I'm just a tree"

בהמשך ההופעה נסק אבידן עם הקטע החדש Jet Plane, והמשיך עם Wasting My Time ו-Little Stallion עד לנחיתה בהדרן. ההופעה נסגרה עם Her Lies, אבל סתם בגלל שהוא רצה לתת לקהל את ההרגשה שהנה הם מקבלים בראש כמו שציפו.

ההופעה בכלל נגמרה שני שירים קודם לכן, לפני ההדרן, כשאבידן ביצע את Reckoning Song אחרי שהוא סיים לפלח כמה לבבות. תם השיעור. באותה שנייה של שקט שהגיעה עם סיום השיר, היה צריך רק לבעוט במגבר, לכבות את האור ולגרש את הקהל החוצה לקור. אם כבר לקבל שיעור בהתבגרות, אז לפחות שיעביר אותו אחד שהפך מילד אינדי מהשוליים לגבר בר-מזל שהתמקם במיינסטרים.

תגובות

  • בוכניק עושה חיל בצפון

    מקווה שהכל בסדר... אחלה כתבה!

    ינוביץ, 07-11-2009 11:53

  • חופשי

    כתבה עם מוג'ו

    לייק דיס, 07-11-2009 14:26