מגזין

פסטיבל ILanD

אמנים מצד אחד של העולם ואמנים מצידו השני של העולם נפגשים כדי לעשות מוזיקה מצד שלישי. אופיר בלום מתריע על פסטיבל ILanD הבא עלינו לטובה

מאת אופיר בלום. 03-11-2009

תגיות: iLanD, אופיר בלום, פסטיבל

פסטיבל ILanDצילום: יחסי ציבור

התחזית לאירוע הקרוב נראית מבטיחה. הגשם, הקור והחורף הארור רק הגיעו והם לא מתכוונים לעזוב אותנו כל כך מהר, אבל בימים הקרובים יצטרפו אליהם גם מבול של אמנים מגרמניה שמתכוונים לחבור לכמה מהמשמות המוכרים בסצנה הישראלית לכבוד פסטיבל iLanD. הפסטיבל, שאשתקד התקיים במספר ערים בגרמניה, מפגיש זו השנה השנייה מוזיקאים גרמנים ומוזיקאים ישראלים בנוסף לבני נוער משתי המדינות. השיא כאמור יגיע, כאשר מועדון "הבלוק" ומועדון "רידינג 3" יארחו את תוצאות שיתופי הפעולה בן האמנים בשרשרת הופעות שאמורות להיות האייטם הסוער של החורף.

מטרת הפרויקט המוצהרת היא, כפי שניתן לנחש, להראות את הקשר המוזיקלי בן שתי המדינות. דבר שנותן עוד נקודת מבט על המצב הגלובאלי של המוזיקה בעולם אם מסתכלים על רשימת המופיעים. הרוב המוחלט של השמות שישתפו פעולה בפסטיבל באים מרקעים מוזיקליים דומים על אף שהם חיים על אדמות שונות לחלוטין. ניתן לטעון כי המוזיקה במקרה הזה משמשת כמגשרת בן המרחק הפיזי-גיאוגרפי ומראה את מה שאנחנו כבר אמורים לדעת - בני אדם הם אומנם שונים, אבל לא יותר מדי שונים. עדות נוספת לדברים מתגלה בעובדה הפשוטה שכל האמנים המעורבים בפסטיבל, ישראלים וגרמנים כאחד, מושפעים ומונחים על ידיי מוזיקה שלא ניתן לשייך לז'אנר ספציפי אחד או לחלק אחד בעולם. הליינאפ שאמור לעלות בערב הראשון של הפסטיבל הוא דוגמא ניצחת לכך.

בצד הגרמני יופיע קרסטן מאייר, הידוע יותר בכינויו Erobique. ארוביק משלב דיסקו, אלקטרו מתוחכם וג'אז. בנוסף לכך הוא הוציא ממש לאחרונה אלבום שלישי בשם Sound Of Joy ובלי ספק יביא חלקים ממנו להופעה. יחד איתו תגיע הדי.גיי גרייס קלי (שמה האמיתי לגמרי). קלי היא ברזילאית במקור שהיגרה לפני שנים לברלין ובמרוצת הזמן הכניסה לסטים שלה אלמנטים שונים מכל העולם. דבר שנשמע רק טבעי מהחיבור הגרמני-ברזילאי שלה.

אל צמד התקליטנים הגרמנים יצטרפו כמה מהקולגות הישראליים המלהיבים בתחום. נדב רביד (בוטניקה) ווולטר (כהן@מושון) אמורים לעשות לא פחות שמח. אל שרשרת התקלוט הזו תצטרף גם אונילי שאמורה להשרות אווירה לא פחות אלקטרונית. אקסום שבמבט ראשון נראים מעט אאוטסיידרים לעומת שאר הליינאפ. אבל קרוב לוודאי שישלבו את הערב האלקטרוני ברובו עם אנרגיה של חאפלה. ולבסוף, טרי פויזן שאמורות להיות מסמר הערב להערכתי. בהשתתפות של זו האחרונה ניתן לראות גם היבט משעשע, הלהקה עצמה היא חיבור בן מוזיקאים ישראלים, צרפתים ונורבגים. מוזיקה ללא גבולות גיאוגרפים כבר אמרנו?

אם המסיבה בערב הראשון היא הצגת רוב המוזיקאים הישראלים שמבצעים מוזיקה מכל העולם, אז המופע ב"רידינג" בשישי אמור להציג את הצלחת השילוב בן האמנים הגרמנים לישראלים. בשניים מהמקרים הציותים נראים טבעיים לחלוטין ובמקרה אחד מסקרן - שני אמנים שבאים מעולמות שונים למדי.

הבנות נחמה (קרולינה, דנה עדיני ויעל דקלבאום) יציגו את שיתוף הפעולה שלהן עם הרכב Ulman. אם לשפוט על פי אלבומם האחרון של ההרכב מלייפציג, Electroacostica, השילוב בין השניים אמור להוסיף אלמנט חדש ומרתק לשירים של שלישיית הזמרות המחוננות. אולמן משלבים רוק עם השפעות מוזיקה צוענית ושימוש מרתק בחצוצרה. רוב המוזיקה של הבנות נחמה מבוססת על אקוסטיות יחסית ולכן החיבור בניהם נראה כי יביא משהו שלא ראינו מעולם בבנות נחמה והקהל הגרמני של אולמן לא ראה מעולם בהם.

החיבור שנשמע לי הטבעי ביותר מבן אלה שנראה ביום שישי הוא של להקת בום פם ביחד עם 17 Hippies. התיאור הרשמי של תזמורת בלקן-פולק-שנסון בקלות יוכל לתאר הן את ההרכב הגרמני והן את הישראלי. אנשים שתיאור זה לא מדליק להם נורה לגבי השילוב בן ההרכבים יעשה לעצמו את הניסוי הבא: שמעו את האלבום האחרון של שבעה עשר ההיפים, El Dorado ואז שמעו את האלבום הראשון של בום פם. אם זה לא נותן לכם כבר התראה לכך שבשישי צמד ההרכבים הולכים להעיף את הגג מרידינג, אני כבר לא יודע מה.

השילוב בן הזמר/ראפר מוקי לסוללת האמנים הידועה בשם הקולקטיבי M.A.R.S Allstars  הוא כנראה המרתק והמסקרן מבין כולם. הכוכבים ממאדים הם סוללה של ראפרים ומוזיקאים גרמנים שמלבד חומרים שמתקרבים להיפ הופ הם גם מתעסקים בטריפ הופ וקטעי צ'ילאאוט מגניבים. מוקי מהצד השני הוא ראפר שתמיד מצא השפעות במוזיקת רוק (עם שבק ס לדגומא) ולאחרונה התרחק מעט מהמקומות הללו לטובת מוזיקה רגועה ושקטה יותר. עם שני קצוות שונים למדי האפשרויות הן גדולות והציפיות בשמים ממה שיכול להיות בהופעה.

מלבד שיתופי הפעולה המדוברים יארח הפסטיבל גם את אמן הרגאיי הגרמני Jahcoustix, ב-1992, כשעוד היה נער הגיע ג'קוסטיקס לקניה ושם פיתח את החיבור שלו לרגאיי ואת תורת המוזיקה שלו. שש שנים מאוחר יותר הוא חזר למולדתו במינכן וכעת הוא נותן הופעות אנרגטיות, בלי הבדלים אנושיים נחותים כמו צבע עור או אידיאולוגיה כלשהיא. הסיפור של ג'קוסטיקס הוא אולי האנקדוטה שתראה לכם באופן הברור ביותר את משמעות הפסטיבל - גבולות מדיניים קשה לפרוץ, גבולות מחשבתיים ומוזיקליים קל. זה אנושי ומלהיב בכל פעם.

 

 

פסטיבל ILanD יתרחש ב-5/11  במועדון "הבלוק" וב-6/11 ב-"רידינג 3", תל אביב.

  

תגובות

  • מוסטו

    אופיר,התעלית על עצמך הפעם. נתראה באיילנד. :)

    וואלאק, 06-11-2009 17:06