מגזין

שלושה עצי דקל

יעל דקלבאום חנכה טריו חדש באוזןבר וחיממה לאופיר בלום את הלב בערב גשום

מאת אופיר בלום. 02-11-2009

תגיות: יעל דקלבאום, אופיר בלום

שלושה עצי דקל צילום: עינב שם טוב

מועדון "האוזןבר" היה מלא עד אפס מקום כשהגעתי בדקה התשעים להופעה של יעל דקלבאום. בדרך כלל, כשמדובר בהופעות בארץ, תשעים דקות הן הזמן בו צריכים להמתין. כאן דברים היו שונים וההופעה התחילה בדיוק יחסי. עקב כך המיקום הראשוני שלי בקהל היה עם אפס אחוז ראות. הגבוהים עמדו או ישבו מקדימה והנמוכים, בניהם עבדיכם הנאמן, עמדו מאחור וניסו לתפוס זווית טובה לצפייה במושא ההופעה. נשמע מרגיז וזה באמת היה כך, אבל בסופו של דבר זה לא שינה שכן הצלחתי לראות את שבאתי בשבילו. נקודת ראות גרועה היא דבר יחסי שאתה בהופעה של דקלבאום, גם כשהייתי בשורה האחרונה וכל מה שהצלחתי לראות היה חצי ממנה עדיין היה קל לקלוט את הקסם שובה העין שלה.

בפעם האחרונה שראיתי את דקלבאום בהופעה לפני כשנה היא הייתה לבד, מלווה את עצמה בגיטרה או פסנתר. כאן לעומת זאת הצטרפו אליה יונתן לווי על בס וגיטרה חשמלית ומאיה בלזיצמן על צ'לו. אם בהופעה הקודמת שלה היה ניתן לראות את היכולת הווקאלית והתיאטרלית המעולה של דקלבאום, הרי שכאן בנוסף אפשר היה לראות גם את הכישרון האדיר והמגוון של לווי ושל בלזיצמן. ה"ספוטלייט" היה על דקלבאום, אבל במהלך לא מעט שירים הוא הועבר בין שני שותפיה. כשדקלבאום שרה בלוז על "לונג ג'ון" היה זה לווי שגנב את ההצגה עם הגיטרה שלו וכשבלזיצמן שמה את הצ'לו במאוזן בכדי לנגן עליו כמו גיטרת בס הזרקור היה עליה לא פחות מאשר על דקלבאום. הפרגון של השלושה אחד לשני במהלך ההופעה היה מאוד בולט לעין ומאוד הוסיף לחוויה.

אחד הדברים שהכי אהבתי בדקלבאום עוד בהופעות הקודמות שלה הוא הרצון העז שלה לאינטראקציה מיוחדת עם הקהל. במהלך כל ההופעה היא דרבנה את הקהל להשתתף ולקחת חלק פעיל בנעשה. החל מלמחוא כפיים כדי לעשות מקצב לשיר "Flowers" עד לשירת הפזמון ב"Alice",  נראה שהנקודה שמנחה את דקלבאום היא שחווית ההופעה היא הרבה יותר גדולה כאשר הקהל בעצמו מרגיש חלק ממנה, וזה פשוט נכון.

דבר נוסף שניכר מאוד בדקלבאום הוא ההשפעה הרבה שיש לה מזמרות קאנטרי בלוז כמו ג'וני מיטשל. ההופעה אומנם לא כללה ולא שיר אחד של זאת האחרונה, אבל חלק לא מבוטל מהשירים שבוצעו בהחלט נשמעו כאילו מיטשל עצמה הגיעה באופן מסתורי לתל אביב, והיא פתאום נראית ונשמעת הרבה יותר צעירה.

עם זאת, גרסאות כיסוי לשתי זמרות אייקוניות אחרות כן היו. בתחילה דקלבאום בצעה באופן מושלם את "שיר מגרש את החושך" של חווה אלברשטיין כפי שעשתה זאת בערב המחווה שנערך לזמרת לא מזמן. מאוחר יותר פנתה מאגדות ישראליות לאגדות עולמיות כשבצעה את Me and Bobby McGee"". אמת, השיר בוצע עוד הרבה לפני ג'ניס ג'ופלין, אבל אף אחד לא באמת זוכר את זה.

חברה טובה שלי העלתה נקודת ביקורת מעניינת - החיסרון בתופים בלט במהלך לא מעט מהשירים לעומת הביצועים באלבום. התשובה שלי לכך היא בהתחשב באווירה ובאיך שהדברים בוצעו בהופעה, אין מה להתלונן. הכל הרגיש הרבה יותר אישי ונוגע מאשר בהופעה בומבסטית שבו הסאונד האינסטרומנטלי הוא מה שסוחב אותך פנימה ולא הליריקה המיוחדת. אומנם עוד לא ראיתי הופעה יותר "רועשת" של דקלבאום ואולי זה באמת בעייתי שקיים חוסר תיאום בין איך ההופעה מתבצעת, לבין איך שהאלבום נשמע. אבל אם התוצאה היא הופעה שמתרכזת בקול מתוק ותיאטרליות מיוחדת של זמרת ופרופורמרית נפלאה, תנו לי עוד הופעות כאלה ותשאירו את הרעש בחוץ.

 יעל דקלבאום הופיעה ב"אוזןבר", ב-29 באוקטובר, תל אביב

תגובות

  • עשית לי חשק להיזכר

    באלבום ובהופעה רועשת שאני חוויתי. תענוג. אגב, גם אחריה באותו הערב הייתה הופעה מצוינת ואינטימית של The Raw Men Empire.

    פשששש, 02-11-2009 15:48

  • עשית לי חשק להיזכר

    באלבום ובהופעה רועשת שאני חוויתי. תענוג. אגב, גם אחריה באותו הערב הייתה הופעה מצוינת ואינטימית של The Raw Men Empire.

    פשששש, 02-11-2009 15:56

  • אחלה כתבה אופיר. ואגב...

    ו בקשר לכדורים שאתה לוקח - אני יכול להשיג אותם בלי מרשם?

    גלעד, 02-11-2009 17:57

  • תודה, ובתשובה לשאלתך

    אני כמו פריגת, 100 אחוז טבעי.

    אופיר, 02-11-2009 18:10

  • אחלה סיקור

    פרלה, 02-11-2009 18:20

  • פששששששש

    באמת חבל שלא נשארת לראות את האימפריה. הם יופיעו שוב ביום שישי ה 13 בסלון ברלין.

    דקסטר בוכניק, 02-11-2009 23:34

  • דווקא נשארתי לראות את האמפריה

    טכנית נשארתי תודות לגשם, אבל נהנתי גם מהם אז מה זה משנה.

    אופיר, 03-11-2009 09:21