מגזין

השנה היא 2032

אלבומם החדש של Gong הוא איחוד מרגש של דיוויד אלן וסטיב הילאג' - חברי ההרכב המקוריים מתחילת שנות ה- 70. גיל מטוס קופץ לביקור ב- 2032

מאת גיל מטוס. 30-10-2009

תגיות: 2032, gong, פסיכדליה, אלבומים, David Allaen

השנה היא 2032

אלבום חדש ל"גונג" הוא אירוע מבלבל. כבר שנים שהמשפחה הזו מייצרת אלבומים תחת תתי הרכבים שונים עם שמות חדשים, בז'אנרים מגוונים. על פניו, נראה שאין זו סיבה להתרגשות, שכן גם מעריצים של הלהקה כבר הלכו לאיבוד בשצף ההזיות של חבריה.

אולם "2032" - אלבומם החדש, הוא יצירה שראוי לתת עליה את הדעת. לראשונה מזה שנים רבות, או ליתר דיוק מאז 1974, דיוויד אלן מייסד ההרכב וסטיב הילאג' הגיטריסט האגדי, משתפים פעולה באולפן. האיחוד הזה מטיס את הלהקה אל פסגת ימי הזוהר שלה - "טרילוגיית רדיו גנום" שמורכבת מהאלבומים Flying Teapot, Angels Eggs ו- You. באלבום החדש, כוכב הלכת גונג פוגש את כדור הארץ בשנת 2032. אגב, בשנה זו ג'ילי סמית (אשתו של אלן) שאמונה על הלחישות החלליות, תהייה בת מאה.

"גונג" מאמצים סאונד חדש בחלק מהשירים, ראייה לכך הוא City Of Self Fascination הנועז שפותח את האלבום ומשלב בסופו מעין קטע ראפ במקצב פאנק לבן שעשוי לגרום לכל מעריץ של הלהקה להרים גבה בשמיעה ראשונה. אותו ניסיון ל"ראפ" חוזר גם ברצועה השלישית - How To Stay Alive. ואם זה לא מספיק, אז הפתיחה של Robo-Warriors נשמעת כאילו ה"ביסטי בויז" עומדים לפצוח בשירה בכל רגע.

לצד ההרפתקאות המוזיקאליות של "גונג" מודל 2009, האלבום רווי במוטיבים גונגים קלאסיים מימי הטרילוגיה. ב- Yoni Poem הקול המתוק והמוכר של גילי סמית' לוחש סיפורים מכושפים לרקע אפקטים חללים מה שמתפתח ל- Dancing with the Pixies המצוין שנשמע כמו חגיגת "גונג" מהימים הטובים בתוספת ריף כייפי של מוזיקה אירית. ו- The Year 2032 הוא יצירה גונגית מושלמת עם סולו סקסופון של Didier Malherbe מההרכב המקורי. 

האדם והמכונה

בשנים 1976-1977, אלן הוציא את Good Morning ו- Now is the Happiest Time of Your Life שני אלבומי סולו אקוסטיים, שהוקלטו בביתו באמצעות טייפ ארבעה ערוצים שהוא קנה עם המקדמה שקיבל עבור ההקלטות. תוצאות ההקלטה הביתית נשמעו מצוין בתקופה שהקלטות מסוג זה לא היו נפוצות. אודי קומראן שאל את אלן בראיון, איך הוא הצליח להגיע לסאונד החם והמשובח שנשמע באותם אלבומים. תשובתו של אלן, בין אם נאמרה בחצי גיחוך ובין אם ברצינות מלאה היא מעניינת. הוא סיפר שבכל בוקר לפני ההקלטות הוא היה מלטף את המכונות ואומר להן: "היום אתן תוציאו סאונד כמו שמי שתיכנת את המכונות האלה לא חלם שאפשר יהיה להוציא מהן".

תשובתו של אלן היא דוגמא יפה לביטוי של מערכת יחסים רגשית בין אדם למכונה. אדם שמדבר אל המכונה ומלטף אותה כאילו היא יצור חי ואולי בדרך זו הוא מפיח בה חיים והיא מחזירה לו אהבה - אחרי הכול, אם אפשר לחבק עצים מדוע אי אפשר ללטף מכונות?

הסיפור הזה מבטא את הקשר המיוחד בין "גונג" לטכנולוגיה. הם אומנם נתפסים כלהקה שמזוהה עם האותנטיות של הטבע והקוסמיות של היקום, אך הטכנולוגיה מהווה חלק בלתי נפרד מהחבילה. החל בסאונד החללי וכלה בטקסטים - רדיו גנום הוא המדיום והקומקומים המעופפים הם כלי התחבורה.

אלבומם החדש הוא טריפ טכנולוגי שמצביע על אותו קשר מעניין בין רוחניות לטכנולוגיה ובין האדם למכונה. החל מהקונספט של מבט אל העתיד - שנת 2032 וכלה בשמות השירים כמו: Escape Control Delete, Robo-Warriors ו- Digital Girl המהיר וההומוריסטי. למרות גילם המבוגר שלא לומר זקן של חברי הלהקה, נראה שהם מחוברים אל הסביבה הטכנולוגית שמקיפה אותם ולא נוקטים בעמדה שמרנית או מנוכרת כלפיה, אלא שוזרים אותה בעולמם כחלק טבעי והומוגני מהוויה של "גונג".

הוראות למשתמש

  

2032 הוא לא אלבום שיכול או צריך להיכנס לנעלי הטרילוגיה הגדולות של "גונג" וכל מי שיאזין לו בציפייה כזו עשוי להתאכזב. חשוב לזכור, כי מדובר בהרכב שחלק בלתי נפרד ממהותו ומתפיסתו הוא שינוי ולידה מחדש ולכן, למרות המוטיבים החוזרים והקריצות הרבות לטרילוגיה, הוא לא נשמע כמוה והוא גם לא המשכה הישיר או חלקה הרביעי - כפי שהגדירו אותו כמה מבקרים. הוא עומד בפני עצמו, מייצג את גונג של 2009 שעדיין נאמנים לאמת וליצירה שלהם וזה כל מה שאנחנו צריכים מהם.

***להורדת האלבום

תגובות

  • או, המטוס איז אינ דה האוס

    back to the future, 30-10-2009 10:46