מגזין

התפוח לא נפל רחוק מהפריים

התפוחים החליטו לצלם הופעה לטובת DVD, חוץ מצלמים מקצועים גם הקהל קיבל מצלמות. אופיר בלום היה, פיזז אבל לא צילם

מאת אופיר בלום. 07-10-2009

תגיות: התפוחים, אופיר בלום

התפוח לא נפל רחוק מהפרייםצילום: אפרת ון-קלוטן

 

"מדהים איך הם לא חשבו על זה קודם” הייתה התגובה הראשונה שלי כשנודע לי שההופעה של התפוחים הולכת להיות מצולמת לDVD. להופעות של התפוחים כבר יצא שם באנרגיות המטורפות והגרוב המדביק שהם מיצרות, מספיק להזכר במופע ההשקה המדהים שהם עשו לאלבומם האחרון Buzzin About שנה שעברה. לכן לנצור את האנרגיות שלהם ושל הקהל במהלך הופעה זה רעיון מעולה.

התפוחים לא הסתפקו בלצלם DVD בדרך הרגילה(דבר שהיה בוודאי מספיק מיוחד) ולקחו דף מתוך הספר של הביסטי בויז. כשאלו האחרונים  הסריטו את  Awsome, I Fucking Shot That! ב2006 היה זה הקהל שהיה אחראי על הצילום. לכן, בנוסף למצלמות הרגילות שעליהן רם מצא היה אחראי היו לתפוחים עוד כמה צלמים מן המוכן. אחרי הכל מה יותר מגניב מלקפץ בחוסר תיאום מוחלט לצלילי The Journy Continues? נכון, לצלם אנשים אחרים רוקדים בחוסר תיאום עוד יותר גרוע ממך.וכך בתחילת הערב חולקו מספר מצלמות לכמה ברי מזל שתעדו את ההופעה, את עצמם, ואת שאר הנוכחים בה.

החלק הארי של המופע כלל שירים מתוך אלבומם האחרון של התפוחים וכן מס' שירים חדשים שלא נכללו  באחד משלושת האלבומים שלהם. זה דיי חסר לי למען האמת לשמוע יותר שירים משני האלבומים הראשונים,אפילו קצת להיטי תפוחים כמו "רעיון טוב" או  "נתרי במקום". למען האמת הייתי בטוח שזה האחרון ינוגן כאשר סקול מאסטר הקדיש את אחד הקטעים לאימו שחגגה יום הולדת. כך או כך  כשהמופע התחיל והתפוחים התחילו לנגן את Stack It Up, ממש לא היה משנה לי מה אני אשמע מאיזה אלבום.

קטונתי מלהגיד לכם מעכשיו כיצד הDVD יראה, אבל אחד הדברים שכנראה הולכים לבלוט שם זה האינטרקציה הנפלאה שהיו לתפוחים עם הקהל. טודרס הזמין את כולם לשיר את הנעימות בUp Skirt , ארתור קרסנוב (חצוצרה) פרס את הקהל לשני חצאים ובדק מי מהם יכול לצרוח חזק יותר ומאוחר יותר הוא ושאר ההרכב לימדו אותנו את הריקוד של "כל היום בחלל". הרצון של התפוחים להשתתפות עצמית של הקהל הצליחה עד כדי כך שמישהי מהקהל החליטה שהיא תספק למופע אפקטים מיוחדים משל עצמה והחלה להפריח בועות סבון. אני בעד לנצל את היוזמה ובפעם הבאה שיצולם DVD לתת לקהל להיות אחראי על הצילום, האפקטים, הסאונד והבר של הזאפה. אני לא מתנגד לקחת אחריות על האחרון.

על אף שלכאורה הקהל ולא ההרכב עצמו הם אלה שהולכים להיות ההדבר המיוחד בDVD, אין קונספט שיצליח להעפיל על הכשרונות שהופיעו ביום שני בזאפה. זאת בזכות קטעי הסולו המעולים ששמו את הזרקור על טאלנט אחר בהרכב כל פעם, בין אם זה קרסנובב שהטריף את הקהל ב Artour De Force או הסולואים של יקיר ששון על הסקסופון בUP Skirt ושל אולג ניימן ב In The Air. לכל קטע היה את הסטאר שלו. פעם כלי הנשיפה, פעם התופים ופעם זה הסקראצ'ים של סקולמאסטר וטודרס. אם אני חייב לבחור את פרס מסמר הערב למופע הזה הוא חייב ללכת לסולו התופים המעולה בביצוע לMoby Dick  של לד זפלין, זה היה פשוט גאוני.

הגרסא של התפוחים למובי דיק לא הייתה הקאבר היחיד בהופעה. גם לית'יום של נירוונה זכה לגרסא פאנקית שהפכה אותו על הראש. משעשע לחשוב על הנפש המעונה שהשיר מתאר במקור בשילוב עם הגרוב השמח של התפוחים. אני בעד להעלות את הרף ובפעם הבאה לבצע שירים של אליס אין צ'יינס. Killing נעל את ההופעה וכמו תמיד קריאות האבטיח בשקל החליפו את הליריקה הקשוחה של דה לה רוצ'ה. שרנו, צילמנו ועשינו גם קצת אפקטים. הבדיחה הצפויה היא שעם כל כך הרבה השקעה הקהל היה אמור לקבל גם משכורת. התשובה : קיבלנו, פשוט לא בשטרות אלא בהנאה צרופה וגרובית.

תגובות

  • אינגליש דלישס

    מחכים לסקאלה ...

    אהד, 11-10-2009 22:18