מגזין

WHITE MEN CAN JUMP

מורן אייזן ודביר צברי קפצו למופע ההשקה של הטרמפולינה, ההרכב החדש של תומר יוסף ובנו הנדלר - והבינו: למה טרמפולינה

מאת דביר צברי, מורן אייזן. 05-10-2009

תגיות: הטרמפולינה

WHITE MEN CAN JUMP

 

תומר יוסף ובנו הנדלר, חברי ה"בלקן ביט בוקס" הקימו הרכב חדש - "הטרמפולינה" ויצאו במופע להשקת אלבום הבכורה. "הטרמפולינה" מוכרים לקהל כבר מפרוייקט עבודה עברית שבו ביצעו גרסת כיסוי לשיר "עברתי רק כדי לראות" (במקור של אסתר שמיר). הסינגל הראשון ששיחררו לרדיו הוא "הקומבינטור" שזוכה להשמעות רבות. הם יוצרים שירי מחאה נוקבים על החברה הישראלית אך לא נסחפים למקום המסורתי של מוסיקת מחאה שכן המוסיקה עצמה שמחה וקופצנית  ומערבת בליל של השפעות מוסיקליות (רגאיי, גרוב, רוק, השפעות צועניות ועוד), עם הפקה מוסיקלית מהוקצעת ומהודקת.

כיאה למופע השקה, הייתה חגיגה גדולה שעירבה אורחים רבים בשילוב עם אמן הגרפיטי הבריטי AME72 שעיצב את הבמה (וגם אחראי לעיצוב עטיפת הדיסק).  ניכר היה שהקהל שהגיע למופע הכיר היטב את השירים. ההרכב הופיע כבר במספר פסטיבלים קודם לכן (בינהם פסטיבל האינדי חוצמזה3 ופסטיבל רגאיי במדבר) וניכר שמתחילה להתהוות סביבו קהילת מעריצים שלא הפסיקה לנענע עכוזים ולקפוץ במשך כל ההופעה.

 

את ההופעה פתחו חברי ההרכב עם שירים מקוריים מתוך האלבום. הכימיה על הבמה חרגה מעבר לגבולות המוסיקה וסחפה אותנו ו(אנחנו מאמינים שגם) את הקהל כולו להרגיש שותף לאמירה אישית ולחוויה שמטשטשת את הגבול בין אמן וקהל. תרמו לתחושה הזאת כל מיני  אירועים קטנים: בינהם שירת "היום יום הולדת" קולנית של תומר יוסף והקהל כולו לאבא של תומר (שחגג יום הולדת ונכח בהופעה) וכן היכולת המופלאה של תומר יוסף להפעיל את הקהל ולהפוך אותו למכונת קצב עצבנית של מחיאות כפיים ולמקהלת רקע ששרה את המנטרות החשובות.

 

בהופעה התארחו  (לפי סדר עלייתם לבמה): גיא מר מהדג נחש ביצע עם הטרמפולינה שיר אחד שלהם ושיר אחד מאלבום הסולו שלו. תמיר מוסקט מה"בלקן ביט בוקס", מי שאחראי על המיקסים באלבום, החליף את אביב כהן על התופים וביצע עימם שני שירים תוך שהוא מפרק במלוא מובן המילה את מערכת התופים, כאשר לכהן נדרשות מספר דקות בכדי להחזירה למצב הקודם. "בום פם" היו הבאים בתור לעלות וביצעו, בין היתר את "אני רוצה לזוז" - עם השפעות צועניות  וטובה אחת שמצליחה לצאת מהתפקיד המסורתי של מוסיקה קלאסית וצוענית ונכנסת לגרוב. ברי סחרוף היה ללא ספק גולת הכותרת, במיוחד מצד הקהל (שקרא בשמו לפני הצגת כל אורח שעלה לפניו), ההרכב ביצע עימו את "עיר של קיץ" והקהל המשולהב שר כל מילה עד שברי "נכנע" ופשוט ניגן את המנגינה ונתן לקהל לשיר.  להדרן עלה אייל תלמודי, גם הוא מחברי ה"בלקן ביט בוקס" שהוציא מהסקסופון שלו צליל אגרסיווי ומחוספס שהיווה תרועה הולמת לסיום ההופעה. כל האורחים כבר שיתפו פעולה עם חברי "הטרמפולינה" בהרכבים שונים. שיתופי הפעולה הקודמים בין שלל המוסיקאים או ההפקה המוסיקלית של בנו הנדלר ותומר יוסף (ואולי אף השילוב בין שני הגורמים גם יחד) שמרו על קו מוסיקלי אחיד לאורך כל ההופעה כשכל אורח מעשיר את הסאונד ומביא עימו השפעה מוסיקלית משלו.

ולסיכום שלנו - קפצנו, רקדנו, חייכנו, הזענו, התמוגגנו . אהבנו את הטקטים הנשכניים (הקומבינטור, אני). אהבנו את הגרוב.  נהנינו מתומר יוסף שידע לשלהב את הקהל כמו שרק הוא יודע. אז תקפצו להופעה הבאה - ואם אין לכם כח לקפוץ - תמיד יש טרמפולינה. 

 חברי ההרכב: תומר יוסף - קולות. בן (בנו) הנדלר - גיטרה בס. גידי רז -גיטרה ושם play (כהגדרת ההרכב). רון בונקר -גיטרה. אביב כהן - תופים.

תמונות מתוך עמוד ה-myspace

תגובות